אירוע חריג: מה גילה מבקר העירייה בחטיבת האירועים?

מבקר העירייה רו”ח אריאל גמליאל הגיש השבוע לאישור המועצה את דוח הביקורת של שנת 2017. הדוח עסק בכמה נושאים ונביא את עיקריו.

המבקר בדק את עניין חטיבת האירועים בחברה הכלכלית, שאותה מנהלת נטלי ברקאי. המבקר בדק כמה היבטים, בהם בחינת מינויה של ברקאי לתפקיד וכן את המכרזים והביצוע של האירועים.

"איננה עומדת בתנאים". נטלי ברקאי. צילום: אחי בנאי.

בעניין בחירתה לתפקיד של ברקאי בדק המבקר את המכרז שבו נבחרה וקבע כי היא אכן נעמדה בתנאי הסף שקבעה החברה, אך המכרז עצמו לא עמד בתנאים שקבע חוזר מנכ”ל משרד הפנים “ולפיכך, מנהלת חטיבת האירועים שנבחרה איננה עומדת בתנאים”.

המבקר בחן גם את מינויה לתפקיד של סגניתה של ברקאי והעיר כי אחד מתנאי הסף של המכרז שלה היה גבוה יותר מתנאי הסף שנקבעו במכרז למנהלת עצמה. בנוסף גילה המבקר כי ברקאי קיבלה שכר הגבוה בכ-2,200 שקלים ממה שנקבע בחוזרי מנכ”ל משרד הפנים. אצל סגניתה עמד הפער על כ-1,800 שקלים.

משרדי החברה הכלכלית במרינה. צילום: אורי קריספין

בתגובת החברה הכלכלית נמסר כי מניעיו של המבקר אישיים. “בכל הנוגע לקביעת תנאי סף במכרזי כ”א – יצוין כי במכרזים אחרים וקודמים… אפשרה החברה המרת תואר אקדמאי בניסיון עשיר רלוונטי… בתחום הפקת האירועים ישנם גורמים מנוסים מאוד שאינם מחזיקים בהשכלה אקדמית. הראיה היא כי למועמדים נוספים במכרז זה היה ניסיון בהפקת אירועים, אך הם אינם בעלי השכלה אקדמאית. על כן, החברה רצתה לאפשר גם לגורמים אלה לקחת חלק במכרז זה בהנחה שיש ערך רב לניסיון שמביא עמו מועמד כזה… יש לציין כי גם בתנאי הסף 'המחמירים' במכרז הסגנית עומדת מנהלת חטיבת האירועים ואף יותר, כפי שמעידים קורות החיים שלה”, עוד נכתב, “יש טעם לפגם בעריכת ביקורת כוח אדם מצומצמת ואישית תוך התעלמות מהנושא העקרוני החל על כל עובדי החברה… בנסיבות שנוצרו – הביקורת מלמדת כי השיקולים העומדים בבסיסה אינם ענייניים אלא אישיים”.

“מראית עין של היעדר שוויון”

נושא נוסף שעלה בביקורת נחשף בזמנו בכתבה ב”כאן דרום”. מדובר בכנס מציעים שבו השתתפה חברת הפקות האירועים אינטלקט ואף זכתה בו. אלא שברקאי, שעבדה כסמנכ”לית בחברת אינטלקט, השתתפה באותו כנס. “העברת כנס המציעים על ידי מנהלת האירועים לאור תפקידה הקודם והשתתפות נציגי החברה בה עבדה בכנס – עלולה ליצור מראית עין של היעדר שוויון במכרז ולפגוע באמון הציבור. הביקורת סבורה כי יש להימנע מהיווצרותם של מצבים בהם יכול להתקבל הרושם, שמא ניתנה לאחד המשתתפים עדיפות על פני המשתתפים האחרים”.

בעניין זה נמסר מהחכ”ל: “לא ברור מה הליקוי, מהן הוראות הדין עליהן נסמכת הביקורת והאם קיימות הוראות צינון כלשהן מחייבות שיש לפעול על פיהן. שיטת הביקורת, כעולה מן הדברים, תומכת בפגיעה בחופש עיסוקו של אדם באופן גורף. אין זה הגיוני וסביר ואף בלתי אפשרי לדרוש מבעל תפקיד זה לא לבצע את תפקידו שמא ייתקל בגורמים אותם מכיר או בהם עבד”.

מבקר העירייה, רו"ח אריאל גמליאל

המופלטובוס

עוד בחן המבקר את ההוצאות על אירועים וגילה זינוק גדול בהוצאות בין התקופה שבה נוהלו האירועים דרך העירייה לבין התקופה שבה נוהלו על ידי החברה הכלכלית. בשנים 2011 עד 2014 עלו אירועי יום העצמאות תחת ניהול העירייה בין 643,415 שקלים ועד 1,398,489 שקלים. בשנת 2015, כאשר החברה הכלכלית ניהלה את אירועי יום העצמאות, זינקו ההוצאות לסכום של 2,555,280 שקלים. גם ההוצאות על הזיקוקים למשל זינקו מ-35 אלף שקלים ועד 50 אלף שקלים תחת העירייה ל-154 אלף שכללו זיקוקים ופירוטכניקה. גם בהוצאות על התאורה וההגברה נרשם זינוק חד, כאשר העירייה הוציאה בין 43 אלף שקלים ל-64 אלף שקלים, ואילו החכ”ל שילמה 178 אלף שקלים.

מופע זיקוקי דינור מרהיב. צילום: דוברות עיריית אשקלון

בתגובתה של החברה נאמר: “זה פשטני ולא מקצועי לבצע השוואת עלויות של אירועים, מבלי להיכנס לתוכנם של האירועים, כמות האמנים, מספר המוקדים בכל אירוע וכו’. מדובר בהשוואה בלתי אפשרית והתוצאה שלה מגמתית… אופן הצגת הדברים אף לאחר קבלת הבהרות מהחברה הכלכלית מעיד על 'סימון מטרות' על ידי הביקורת באופן לא ענייני”.

וכמה עלו האירועים הגרנדיוזיים של השנים האחרונות בכלל? אז ככה: בשנת 2014 בוטל פסטיבל בריזה בשל מבצע צוק איתן, ובמקומו התקיים פסטיבל דרום עולה הראשון. החברה הכלכלית שילמה עבורו כשני מיליון שקלים לחברת אינטלקט ועוד 1.2 מיליון שקלים לערוץ 10 על הפרסום של הפסטיבל וקידומו. אלא שגם על ביטול פסטיבל בריזה שולם לאינטלקט החזר הוצאות בסך 295 אלף שקלים.

פסטיבל דרום עולה. כמה זה עולה לנו? צילום: מייק אטדגי

בשנת 2015 בוטלה חגיגת המימונה בשל מזג האוויר, ועל כן הוחלט להקים אוהל ולחלק באמצעות אוטובוס כ-40 אלף מופלטות לתושבי העיר. אז כמה זה עלה לתושבי העיר? קצת יותר מרבע מיליון שקל.

אוטובוס המופלטות של העירייה. צילום: אייל אסרף

בשנת 2015 התקיים גם אירוע המגלשה “גולשים על אשקלון”. הוא עלה למשלם המיסים יותר מ-900 אלף שקלים, אלא שמהאירוע היו מעט הכנסות והתשלום לחברת ההפקה עמד על מעט פחות מ-800 אלף שקלים.

המגלשה הגדולה. צילום: פוטו יוסי את עוזי

תשלום זבל

נושא נוסף שבדק המבקר הוא עניין החוזים שחותמת העירייה עם קבלנים חיצוניים. המבקר גילה למשל כי הקבלן המפנה את הגזם מאתר הגיזום של העירייה מקבל תשלום לפי טון. המשקל נמדד על ידי מכשיר מדידת משקל שעליו עולה המשאית כאשר היא יוצאת מהמתחם בניכוי משקל המשאית. אלא שניכוי משקל המשאית לא מספיק, מאחר שיש בתוכה פועלים וכן היא מלאה בדלק.

המבקר שקל משאית ריקה וגילה כי היא שוקלת 700 ק”ג יותר ממה שמחשבים בעירייה כמשקל משאית. בחישוב שנתי משוער גילה המבקר כי העירייה משלמת בשל כך עודף של 187 אלף שקלים. עוד גילה המבקר כי לא נעשית ביקורת והשוואה בין החשבוניות של הקבלן לבין החישוב האמיתי. “הביקורת בחנה את קובץ תנועות השקילה של תחנת הגזם לחודש יולי 2017 וערכה השוואה לחשבון חודש יולי שהוגש על ידי הספק”, ואז התגלו פערים של 76 אלף שקלים רק בחודש אחד(!).

מנהל אגף שיפור פני העיר הממונה גם על תחנת איסוף הגזם מסר בתגובה למבקר: “אתר הגזם אמור להיות מועבר ממקומו בשל תוכנית בנייה במקום, ולכן לא ניתן להשקיע במערכות בקרה מתקדמות המתאימות לאופי האתר הנדרש. כעת אנו יוצאים לתכנון חדש, ובו ניתן דגש על בקרה ממושכת ותנאים יעילים טובים יותר לבקרה. על פי הנוהל החדש, כל משאית הנכנסת לאתר כולל העגלה הנגררת יישקלו בכניסה וביציאה. אחראי אתר הגזם יבצע בדיקות הן לגבי החומר הנכנס, יעקוב מקרוב אחר חריגים (משקל לא סביר) וידווח בהתאם”.

איפה הקנסות?

אחד הדברים הנהוגים על מנת לשמור על עיר נקייה ויפה הוא הטלת קנסות על קבלני הניקיון אשר אינם מבצעים את עבודתם כיאות. אלא שהמבקר גילה כי אף שהיו כנגד אחת החברות עשרות הערות שלא בוצעו, לא הוטל עליה קנס ולא קוזז לה אף תשלום. בתגובה נמסר ממנהל אגף שפ”ע כי אותה חברה פוטרה מעבודתה עם העירייה.

מנקים את המדרחוב. צילום: דוברות עיריית אשקלון

קיזוז תשלום נעשה גם לאחר ניקוד שניתן לעבודתו של הקבלן. במקרה שבו הייתה חברה שעל פי הניקוד היה צורך לקזז לה 50 אלף שקלים, קוזז לה רק 15 אלף שקלים ואילו 13 אלף נוספים היו אמורים להתקזז לה בעקבות הערות של מפקחים שלא בוצעו וגם סכום זה לא קוזז.

מנהל האגף הסביר כי מדובר בחברה שנתנה אחוזי הנחה גבוהים מדי עד שעבודתו נפגעה בשל כך “ולאחר שקיבל מספר פעמים קיזוזים, ביקש לסיים את החוזה. התקיימו מספר פגישות עם הקבלן והועלו אפשרויות ליציאה למכרז חדש ואף על חלק מהשטח. בימים אלו אני בהמשך תהליך מול הקבלן בנוגע לביצועו של המכרז כולל חילוט ערבות ביצוע חלקית”.

רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"

עוד גילה המבקר כי בוצעה על ידי העירייה רכישה של שבעה פחי אשפה בסכום של 210 אלף שקלים. אלא שאת הרכישה היה אמור לבצע קבלן הניקיון של העירייה.

מנהל אגף שפ”ע מסר בתגובה: “אכן ישנה רכישה גדולה של עגלות כנגד עגלות שבורות שהקבלן היה צריך לספק. ישנו דין ודברים ארוך ומתועד, כאשר ראיתי כי הנושא מתמשך והייתי חייב לתת מענה לציבור, ביצעתי רכישה והוצאתי במקביל פקודת קיזוז עבור רכישה זו בכפוף לזכויותנו”. אך מבקר העירייה מסר כי לא קיבל כל אסמכתא לקיזוז.