מי שפוגש את דיקן הסטודנטים של מכללת אשקלון, יואל ישורון, כשהוא מתהלך ברחבי המכללה בלבוש הרשמי והמעונב גם ביום קיץ חם, מיד מבין שמדובר בדמות מאוד סמכותית. כשלכך מצטרפים גם החזות הקשוחה והתארים שרכש במשך השנים – יו"ר הדירקטוריון של הכפר הירוק, סגן ראש עיריית חולון, חזן בבית הכנסת ואחד האישים החזקים והבולטים בתנועת הליכוד – נעשית דמותו למעניינת במיוחד.
המוניטין שלו כמרצה לא פשוט – ישורון נחשב לאחד המרצים הקפדנים הן מהבחינה האקדמית והן מבחינת המשמעת. אבל מי שמצליח לעבור את המשוכה מגלה שישורון הוא אדם רגיש, והדלת שלו פתוחה קודם כול לסטודנטים שלו; וגם אם הוא קשוח איתם, הוא ידאג להם כמו אבא טוב, ואף סטודנט לא ינשור מהמכללה בגלל דאגה כלכלית. ולכן בסוף התואר הסטודנטים הופכים לחברים שלו.
עם זאת, זוהי שנה לא פשוטה עבורו, אפילו טרגית. בתוך פחות מחצי שנה איבד את אביו בן ה-97, שאותו העריץ, ואת חברו הטוב, סגן ראש עיריית חולון לשעבר, עו"ד אילן לוי, שהיה האדם קרוב אליו ביותר.
דויד ויהונתן
ישורון (58) נולד בבנימינה, החמישי מבין חמישה אחים ואחיות. אביו היה ממלא מקומו של מרדכי אלון (אחיו של יגאל אלון) שכיהן כראש המועצה ואף היה החזן, שני תחומים שאימץ גם ישורון הבן. "גדלתי בבית פוליטי מאוד, אבל אבא ז"ל תמיד רצה שאהיה באקדמיה. הוא אמר לי, 'עדיף שיקראו לך דוקטור ישורון ולא הפוליטיקאי'".
ישורון ורעייתו עם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין.
"אני אדם רגשן", הוא מעיד על עצמו, וכשהוא מדבר על האנשים היקרים לו שאיבד, עיניו מצטעפות בדוק של עצב. "כל מה שאני, זה בזכותו של אבא. הוא אדם שהיה גאון, ואני גדלתי על ברכיו. אני כואב מאוד את לכתו ואת אמי שנפטרה לפני שש שנים, אף על פי שהם נפטרו בשיבה טובה. כמה שבועות לאחר שאבא נפטר, גם הפסל דניאל אביטל, שפיסל את דיוקנו של אבא, נפטר במפתיע מדום לב".
זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו גם אילן לוי, חברו הטוב ושותפו הפוליטי, "אילן היה חבר שהיה יקר לי כאח. הכרנו כסטודנטים באוניברסיטת בר אילן, והיינו חברים 30 שנה כולל קריירה פוליטית משותפת. מעולם לא רבנו, כולם קראו לנו דויד ויהונתן. המוות שלו עבורי זה טרגדיה. אילן היה בסך הכול בן 51, עורך דין מצליח שגם כיהן כסגן ראש עיריית חולון. היו לו ארבעה תארים אקדמיים וחיים טובים. לפני שנים הוא עבר ניתוח להחלפת מסתם, אבל הוא לא טיפל בעצמו. אילן יצא עם חברים לנופש בחו"ל. ביום שישי בלילה ירד עם החברה שלו לארוחת ערב ופתאום נפל ופרפר למוות. באותו אחר צהריים הלכתי לישון לפני התפילה בבית הכנסת וחלמתי ששני כלבים אוחזים את הלסתות שלי. בחלום ראיתי אישה וקראתי לה לעזור. התעוררתי בצעקה, ואשתי יעל שאלה, 'מה קרה?' סיפרתי לה והוספתי שאבא שלי אמר שכלבים בחלום זה לא סימן טוב. כשיצאתי לבית הכנסת יעל ביקשה שאזהר בדרך. התפילה הסתיימה, ואני התחלתי לעשות את דרכי חזרה. לפתע יצא אליי מישהו עם כלב כמו בחלום, לרגע עמדתי נדהם, ואז הוא ניגש אליי וסיפר לי שאילן מת. ההלם היה כה גדול שהחזירו אותי לבית הכנסת כדי שאוכל לשבת. הרגשתי שעולמי חרב. אני לא מעכל את העובדה שאילן לא איתנו. הלוויה שלו הייתה אחת הלוויות הקשות והגדולות שהייתי בהן. כתבתי לו הספד שהיה קשה לי לקרוא. אילן הוא אבדה גדולה לי, לעיר, למשפחה שלי, והשנה הזאת הפכה לשנה קשה ועצובה".
עם עמרי שרון.
את לוי הוא הכיר באגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר אילן, ששם כיהן ישורון כיו"ר. "יזמתי הפגנות על נושאים אקדמיים, הייתי מאוד בוטה וחזק, פוצצתי ישיבות כי דאגתי לרווחת הסטודנטים, אבל עשיתי את זה בדרכי, ולכן מנכ"ל ונשיא האוניברסיטה הפכו לחברים שלי".
בבר אילן לימד ישורון במשך 16 שנים ממשל ופוליטיקה, מחשבה מדינית וקורסים נוספים, ובמקביל החל ללמד גם במכללת אשקלון עד שמנכ"ל מכללת אשקלון, ד"ר פנחס חליווה, הציע לו את תפקיד הדיקן, ומאז הוא כאן.
"יש משהו יפה בלהתחתן מאוחר"
ישורון היה רווק שנים ארוכות והתחתן רק בגיל 48. גם הדרך שהכיר בה את אשתו הייתה לא שגרתית. הורים של סטודנט במכללה נדהמו מהעובדה שאינו נשוי והכירו לו את יעל. בדייט הראשון הם יצאו לפאב ודיברו ארבע שעות. האהבה פרחה מיד והשניים נישאו. "יעל שונה ממני לגמרי: תוססת, רוקדת, היא בלתי אמצעית. כשהיא רואה אותי בודק מחברות, היא תמיד מזכירה לי להיות נחמד. יש לנו בן, חיים נתנאל, בן חמש וחצי. איתו אני חווה בגילי את ערוץ לולי, את הפארקים, חנויות הצעצועים, אני לגמרי בעניינים. יש משהו יפה בלהתחתן מאוחר".
מהו בעצם תפקיד דיקן הסטודנטים?
"דיקן סטודנטים הוא תפקיד שקיים בכל מוסד אקדמי. מדובר בגוף שמטפל מטעם המוסד ברווחת הסטודנטים: מלגות, מעונות, שיעורי עזר, שירות פסיכולוגי, קבילות סטודנטים, מעורבות חברתית. כשקיבלתי את התפקיד החלטתי לנהוג כמו שלמה המלך. כשאלוהים שאל את שלמה: 'מה אתה רוצה?' שלמה המלך ביקש: 'ונתת לעבדך לב שומע'. גם סוקרטס היה לומד על ידי שהיה שומע את העם מסתובב בשווקים. דיקן הסטודנטים הוא בעצם הפה של הסטודנטים מהצד של המוסד".
אתה נתפס כאדם מאוד קשוח, מרצה קפדן ולא נדיב בציונים, איך זה מסתדר עם התפקיד?
"יש טעות אופטית בחזות שלי, ואני מודע לכך. יש לי חזות שיוצרת דיסטנס, וזה גם נכון שברמה האקדמית אני נתפס כמרצה קפדן, אבל אחרי שהסטודנטים מכירים ומבינים את ההשקעה שלי בהם, את העובדה שהדלת שלי פתוחה, ואני עונה לטלפון האישי שלי בכל שעה, הם מופתעים. סטודנט יודע להעריך מרצה שמשקיע לעומת מרצה פופוליסט. הסיבה שמאוד אהבתי ללמד הדרכה ביבליוגרפית בשנה א' היא כי הייתי צריל להראות לסטודנט איך כותבים תשובה במבחן, איך צריך להגיש עבודה. הידע שאני מקפיד עליו עוזר לסטודנטים לכל אורך שנותיהם באקדמיה. המוטו שלי הוא מצוינות בשירות. בחיים סטודנט לא יראה אותי אוכל במשרד, אני לא מאחר לפגישות, בכל ההיסטוריה שלי כמרצה אולי החסרתי פעמיים, ובזמן ההרצאות אני משאיר את הטלפון בחדר. מה שאני מצפה מעצמי אני מצפה גם מהסטודנטים. אני חמישה ימים בשבוע כאן, וסטודנטים שלי אני מקבל בלי תור. אומרים שאין הקפדן מלמד; אני קפדן, אבל נגיש, ואני רואה את התוצאות אצל סטודנטים שישבתי איתם והשקעתי בהם. תבואו, אני לא טורף".
ישירון ורעייתו עם נשיא המדינה רובי ריבלין
רב-תחומי
לאחרונה סיים ישורון קדנציה שנייה בתפקיד יו"ר דירקטוריון הכפר הירוק. המוסד נחשב למעוז השמאל, מהמפוארים בישראל, עם אפס אלימות והצטיינות בלימודים. ישורון היה שותף להקמת הקולג' הבינלאומי שמאגד מדינות מכל העולם, כולל תימן והרשות הפלסטינית. היום הוא מתנהל בין עבודתו במכללה ובין התפקיד שקיבל על עצמו בהתנדבות כסגן ראש עיריית חולון במקומו של חברו ז"ל. ישורון הוא תושב חולון והתמודד בעבר על ראשות העיר, אך הפסיד בפער קטן מאוד. אחרי ההפסד בבחירות הפך לראש אופוזיציה לוחמני. "המאבקים שאני מוביל הם תמיד על רקע פוליטי, אף פעם לא אישי. יש לי יחסים מצוינים עם ראש העיר מוטי ששון, וההערכה בינינו היא הדדית. אני מסתכל למשל על מיתוג העיר: ששון לקח מנכ"לית סופר-סטאר, חנה הרצמן, והיא הצליחה למתג את חולון כעיר הילדים. זה החלום הרטוב של כל ראש עיר או מוסד, במיוחד כשהמקום היה קודם על הקרשים. חולון הייתה עיר שמבחינת האוכלוסייה הלכה והזדקנה, היה לה גם שם לא כל כך טוב, ופתאום היא עיר הילדים. המנכ"לית חשבה מחוץ לקופסה והעזה. היא יכולה ללמד הרבה גברים ניהול. היא בהחלט חוללה מהפכה בעיר".
איך נתפסת אצלך אשקלון כעיר?
"מבלי להיכנס לפוליטיקה, לאשקלון יש פוטנציאל לא מנוצל. יש כאן רצועת חוף יפהפייה, וצריך פה תכנית אב לתיירות. עיר שיש לה רצועת חוף, יש לה משהו על המדף למתג, ולא ברור למה זה לא עובד. שנית, יש כאן אקדמיה מהגדולות במכללות בישראל, שיכולה גם היא למתג את העיר. צריך לגייס פוליטיקאים שיעזרו לעיר".
"פנחס חליווה – איש מבריק"
ויש לו גם הרבה מה להגיד על מכללת אשקלון ועל מייסדה, ד"ר פנחס חליווה, "אני לא יכול להגיד מספיק מילים כדי להגיד כמה חשובה מכללת אשקלון. המנכ"ל ומי שייסד את המכללה, ד"ר פנחס חליווה, הוא איש ניהול מבריק שבא מהעולם החברתי. ההקפדה על מצוינות בשירות, על הנושא החברתי לצד התחום האקדמי והתהליכים שהמכללה עוברת רשומים על שמו. בתוך כך גם ההחלטה להיפרד מאוניברסיטת בר אילן. אנחנו מוסד אקדמי שקיים 50 שנה, והיום יש לנו יכולות אקדמיות וכספיות להעניק תואר עצמאי וכעת גם תואר שני".
ישורון מציין גם את היחס האישי, "הסטודנטים מגיעים למכללה באווירה משפחתית, אין כאן אווירת ניכור. לכל סטודנט במכללת אשקלון יש למי לפנות, למי לתנות צרות. העובדים מעורבים, ואנחנו כמכללה משתפרים כל זמן. אצלי כדיקן יש הרבה שירותים שאפשר לקבל דרך הסלולרי, כמו פניות לאב הבית, מלגות. חיילים משוחררים לומדים שנה ראשונה חינם, מאחר שאשקלון הוכללה בחוק הנגב והגליל. זו גאווה לפריפריה שיש לה אקדמיה כזאת שסטודנטים מגיעים אליה מכל רחבי הארץ. אצל סטודנטים קיים לעתים החשש מההתנהלות בתוך אוניברסיטה. פה יש יחס אישי ותכנית מלגות מאוד מגוונת. יותר מ-50 אימהות חד-הוריות לומדות כאן במלגת לימודים מלאה ומלגת קיום של קרן קציר בגובה 16 אלף שקלים. חוץ מזה, הן מקבלות ליווי אקדמי ואישי, פעילויות עם הילדים, אימון אישי, וחלקן מקבלות גם מחשב נייד, תלושי מזון לחג ועוד. יש שנים שיש גם אבות חד-הוריים במלגה הזאת. אני רואה נשים חד-הוריות שנכנסות לכאן עם חשש גדול, אחרי גירושים והתמודדות לא פשוטה בחיים ובעבודה, ויוצאות מכאן חזקות, מועצמות עם תואר ראשון. הרבה מהן ממשיכות גם לתואר שני".
