ממלא מקום ראש העיר אפי מור היה אמור השבוע להגיש את כתב ההגנה שלו במסגרת תביעת הדיבה שהגיש נגדו חבר המועצה שלמה כהן. כזכור, מור טען כי כהן "משתייך לארגוני פשיעה". אלא שבמקום כתב הגנה, ולמרות שמור דרש מכהן "תתבע אותי", הגיש מור בקשה לחסינות ודרש כי התביעה נגדו תידחה וכי עיריית אשקלון תיכנס במקומו כנתבעת. זאת מאחר ולטענתו הוא הטיח בכהן את הדברים במסגרת תפקידו.
במסגרת הבקשה שהגיש עמד מור על דבריו ולא חזר בו מהם ואף הוסיף לטעון כי שלמה כהן, לצד חבריו לאופוזיציה בני וקנין וד"ר ריקי שי פעלו למען גורמים עבריינים בעיר אשקלון ואף נלחמו עבורם בוועדה לתכנון ובנייה. "שלושה חברי מליאת המועצה – המשיב, ד"ר ריקי שי ומר בני וקנין, עשו מאמצים יוצאי דופן כדי לסייע בידי שני העבריינים… וכדי לסייע להם לקבל רישיון עסק. ניתן לומר אף כי המשיב (שלמה כהן) ממש 'נלחם' כדי לעשות כן", כתב מור בתצהיר שהגיש לבית המשפט.
שלמה כהן. צילום דוד לוי
"דברי בישיבת המועצה נאמרו במסגרת תפקידי כסגן ראש העירייה. תוך כדי מילוי תפקידי, הייתי רשאי, ואף מחויב באותן נסיבות, להביע את מורת רוחי מהתנהלותו של המשיב ומפעילותו – בתוך המועצה ובתוך ועדת המשנה לתכנון ובנייה – עבור גורמים עבריינים", הצהיר מור והוסיף, "תופעה שכזו, שבה גורמים עבריינים מנסים להשפיע על גורמים בעירייה לצורכיהם הכלכליים, היא תופעה חמורה המחייבת התייחסות". עוד הצהיר מור כי לא היתה לו כל כוונה להזיק לחבר המועצה כהן וכי מעולם לא היה לו דבר נגד שלמה כהן. "מדובר בחילופי מהלומות מילוליות בין שני חברי מועצה, בישיבה רשמית של מליאת המועצה, כאשר הדברים נרשמו בפרוטוקול הרשמי", כתב מור.
עוד נכתב בבקשה: "אין חולק, כי מעשיו הנטענים של המבקש (אפי מור) בנסיבות, נעשו במסגרת תפקידו השלטוני כעובד ציבור. לכל הקורא את התביעה מתחוור על נקלה, כי המבקש איננו נתבע במסגרת התביעה בגין מעשים שעשה במסגרת חייו הפרטיים ו/או ענייניו האישיים; אלא שהמבקש נתבע לגבי מעשים שנעשו במסגרת תפקידו הציבורי כסגן ראש העירייה".
כאמור, כאשר הטיח מור את הדברים בכהן, הוא דרש ממנו ואמר: "תתבע אותי", אולם למרות זאת כעת מבקש מור להתחמק מהתביעה כנגדו ודורש כי העירייה תיכנס במקומו וכי היא זו שתצטרך להיתבע במקומו. "את תביעתו בחר המשיב (שלמה כהן) להגיש באופן אישי כנגד המבקש, כמקום להגישה כנגד העירייה, אשר בשמה ומטעמה פעל המבקש (אפי מור) כאשר אמר את הדברים… לאור כל האמור לעיל, מתבקש בית משפט נכבד זה לעשות שימוש בסמכותו ולהורות כדלקמן: לצרף את העירייה כצד לבקשה ולהורות ליועצת המשפטית של העירייה להגיש עמדתה בכל הנוגע להכרה בחסינות עובד ציבור לנתבע, בנסיבות התביעה נשוא הליך זה, כאשר עמדה התומכת בחסינות תיחשב כבקשה מקבילה מצד העירייה… להורות על הכרה בחסינותו של המבקש כעובד ציבור, ובהתאם לדחות את התביעה כנגדו ולקבוע כי העירייה תיכנס כנתבעת תחתיו", נכתב.
כפי שפורסם לראשונה ב"כאן דרום", בדצמבר 2015 הגיש שלמה כהן תביעת דיבה כנגד מור ודרש ממנו פיצויים בגובה של 200 אלף שקל. המקרה המדובר אירוע בישיבת מועצה שהתקיימה בתאריך 12 באוקטובר. חבר המועצה כהן הגיש הצעה לדיון במועצה אודות פרסום של כתבה באולפן שישי של ערוץ 2, שלפיה גורם פוליטי ניסה יחד עם עובדת עירייה "לתפור" לראש העיר איתמר שמעוני סיפור מיני עם נערת פיתוי. כהן הציע כי חברי המועצה יקבלו דיווח על המקרה ויתרשמו ממהימנות הקלטת ויחליטו בכל מקרה להעבירה לטיפול המשטרה.
לאחר תגובה קצרה של היועצת המשפטית של העירייה, היה זה מור שקיבל את זכות התגובה והוא הגיב בצורה קשה מאוד, חלקה בצרחות: "על מה אתה מדבר, מר שלמה כהן? זה מה שמעניין אותך? המוטו של התשדיר היה מאוד ברור: ניסיון של כמה מחברי המועצה, שאתה נמנה עליהם, להחדיר לתוכנו גורם עברייני… מעניין מה הקשר שלך לעולם הזה? (של ארגוני הפשיעה), אל תשחק לנו אותה, אתה יכול לשחק אותה לאנשים, לי אתה לא יכול לשחק אותה… אתה שייך לארגון פשע, אתה מגן עליהם, אתה מממן אותם! מעניין מה האינטרס שלך? תגיד לי מה האינטרס שלך? אתה מגיש שאילתות והצעות לסדר היום, אתה שייך לארוגני פשיעה! אתה! תתבע אותי. אתה משחק אותה תמים". כהן הגיב לדברים בכעס ובעיקר אמר למור כי הוא "שקרן עלוב".
תגובתו של פרקליטו של שלמה כהן, עו"ד רון לוינטל, לא נתקבלה עד למועד סגירת הגיליון.
סייעת בגן ילדים פרטי בשכונת ברנע נעצרה בחשד להתעללות בפעוטה בת שנה וחצי. מצילומי מצלמות האבטחה המותקנות בגן הילדים עולה כי המטפלת טלטלה את הפעוטה בכדי להרדים אותה.
הורים לילדי אותו גן ילדים נדהמו לגלות כי מדובר בגן של ילדיהם, וכבר בשעות הצהריים הגיעו חלקם לגן ולקחו משם את הילדים שלהם. "זאת תחושה של פחד, אני מוציאה את הילד שלי מהגן הזה. אני מתכוונת למצוא לו גן אחר", אומרת אחת האמהות, "נכנסתי בבוקר לפייסבוק וראיתי את הפרסומים. פתאום ראיתי שאני מזהה את השער של הגן, את הדלת ואת המדרגות ואני תופסת את הראש ואומרת שזה לא קורה לי, שזה לא אמיתי. גם ראיתי שזאת שעמדה ליד הסייעת זאת הגננת של הבן שלי, ואני לא יודעת אם היא אמרה משהו וזה עוד יותר מלחיץ".
מתוך מצלמות האבטחה בגן
מדובר באחד הפעוטונים הפרטיים המבוקשים בשכונת ברנע, ובעקבות הביקוש אף נפתחה כיתת גן נוספת. "לפני שהכנסתי את הילד שלי לשם, ביררתי ושמעתי רק דברים טובים על הגן", מוסיפה האם, "ביקרתי שם וראיתי את הסייעת הזאת. הכל היה נראה בסדר, ועכשיו כולם בהלם שזה קרה".
חקירת משטרה נפתחה בשבוע שעבר בעקבות תלונה של אב כנגד סייעת בגן שבו שוהה בתו הפעוטה. על פי החשד, הסייעת נהגה באלימות כלפי הפעוטה במטרה לגרום לה להירדם, וככל הנראה גרמה לה לחבלות קלות. עוד סיפר האב כי מספר ימים לפני כן פנתה אשתו לצוות החינוכי במקום וביקשה כי יעשה מאמץ להרדים את בתו בשעת הצהריים, כשאר ילדי המעון. ביום ראשון שעבר, בשעת צהריים, צילמה הסייעת את הפעוטה כשהיא ישנה לכאורה, ושלחה את התמונה להורים ברשת החברתית כהוכחה למסירותה. אלא שהפעוטה שבה לביתה כשהיא עייפה ואינה רגועה. האב המוטרד, שלא הבין מדוע בתו עדיין עייפה, נכנס למצלמות הגן הניתנות לצפייה מרחוק בכדי לבחון את שהתרחש בשעת מנוחת הצהריים. האב הופתע לגלות כי המטפלת נקטה באלימות כלפי בתו תוך שהיא מנסה ככל הנראה להרדימה בשעת הצהריים, אלימות שכללה בין היתר טלטול, משיכה בשיער, הטחת ראשה לעבר המזרן מספר פעמים וגרימת חבלות קלות בראשה.
הדברים הקשים שהטיח סגן ראש העיר אפי מור בחבר המועצה שלמה כהן ("אתה שייך לארגוני פשיעה. תתבע אותי!") מגיעים לבית המשפט. בתביעת דיבה, שהגיש כהן בשבוע שעבר, הוא דורש ממור פיצויים בגובה של 200 אלף שקל בגין אותן "אמירות קשות ומשפילות", כך לפי כתב התביעה.
המקרה המדובר אירע בישיבת מועצה שהתקיימה ב־12 באוקטובר. חבר המועצה כהן הגיש הצעה לדיון במועצה אודות כתבה שפורסמה ב"אולפן שישי" בערוץ 2, שלפיה גורם פוליטי ניסה יחד עם עובדת עירייה "לתפור" לראש העיר איתמר שמעוני סיפור בעל אופי מיני. כהן הציע כי חברי המועצה יקבלו דיווח מראש העיר וסגנו על המקרה ויתרשמו ממהימנות הקלטת השיחה בין הגורם לעובדת ויוחלט להעביר את המקרה לטיפול של חקירת המשטרה, גם במקרה ויתברר שההקלטה מפוברקת.
אפי מור. צילום: דוד לוי
בהמשך, מור קיבל את זכות התגובה, והוא הגיב בצורה קשה מאוד: "על מה אתה מדבר, מר שלמה כהן? זה מה שמעניין אותך? המוטו של התשדיר היה מאוד ברור: ניסיון של כמה מחברי המועצה שאתה נמנה עליהם להחדיר לתוכנו גורם עברייני… מעניין מה הקשר שלך לעולם הזה? (של ארגוני הפשיעה) אל תשחק לנו אותה, אתה יכול לשחק אותה לאנשים. לי אתה לא יכול לשחק אותה… אתה שייך לארגון פשע, אתה מגן עליהם, אתה מממן אותם! מעניין מה האינטרס שלך? תגיד לי מה האינטרס שלך? אתה מגיש שאילתות והצעות לסדר היום, אתה שייך לארגוני פשיעה! אתה! תתבע אותי! אתה שייך לארגון, אתה משחק אותה תמים". כהן הגיב לדברים בכעס, ובעיקר אמר למור כי הוא "שקרן עלוב".
הדרישה של מור כביכול כי כהן יתבע אותו לא נותרה חסרת מענה וכהן אכן הגיש תביעת דיבה לבית משפט השלום באשדוד בתאריך 8.12.2015, שבה פירט את המקרה ועמד על חומרת הפגיעה בשמו הטוב. "התובע הינו חבר מועצת העיר אשקלון ומשמש מספר 2 בסיעת אשקלון בתנופה. רבים בעיר אשקלון רואים בתובע כמועמד הטבעי להחליף את ראש עיריית אשקלון הנוכחי, מר איתמר שמעוני, הגם כי התובע לא הודיע או הכריז על מועמדותו", ציין כהן בכתב התביעה, ואף פירט את עברו בשירותי הביטחון וכן את תפקידו האחרון כמפקד שירות הביטחון באזור הדרום, תפקיד המקביל לאלוף פיקוד הדרום בצה"ל.
לאחר מכן תוארו הדברים הקשים שהטיח מור בכהן בפני חברי המועצה ובפני תושבים שהיו במקום, והוסיף: "ניתן לומר כי פרסום דבריו של הנתבע, על תוכנו, היקפו, גרמו לתובע פגיעה קשה, בשמו הטוב כאדם ובמשלח ידו במיוחד כאשר מדובר בדמות מוכרת בעיר אשקלון ובעל מוניטין רב. בהיות הנתבע תת ניצב בדימוס, יש חשש סביר כי לדבריו יהיה משקל רב יותר כמי שאולי הוא יודע על מה הוא מדבר או שמא הוא, כביכול, ניזון ממקורות מידע אמינים. וזאת במיוחד לאור הנחרצות שבה הדברים נאמרו ולאור קריאת התיגר 'תתבע אותי', כאילו עלילותיו ניתנות להוכחה ולכן אין בלבו כל חשש מפני תביעה על הוצאת דיבה".
בסיכומו של דבר מציין כהן: "מתבקש בית משפט נכבד זה לזמן את הנתבע לדין, ולחייבו לשלם לתובע סך של 200 אלף שקל… ראוי כי סגן ראש עיר ואיש ציבור יתנהל בדרך מכובדת ולא בהתלהמות חסרת כל רסן. מדובר בפגיעה מיותרת בשמו וכבודו והמוניטין של התובע ללא כל הצדקה, ועל פגיעה זו מבוקש לחייב את הנתבע בדין".
תגובת העירייה, בשם מור: "איננו נוהגים להתייחס להליכים משפטיים בתקשורת. נמסור את תגובתנו לכתב התביעה לבית המשפט, כמקובל".
כבר שנים שאיש העסקים יואל דוידי מבצע רכישות ברחבי העיר אשקלון, אבל דווקא הרכישה האחרונה שלו עוררה עניין רב יותר מכל האחרות. מדובר ברכישת אתר האינטרנט האופוזיציוני "אשקלון 10", אתר שהִרבה לתקוף את הנהגת העירייה בכלל ואת ראש העיר איתמר שמעוני בפרט, ומתח עליו ביקורת קשה כמעט על בסיס יומיומי.
עם רכישת האתר על ידי דוידי סיים רועי רביב (העורך, הכותב ובעל האתר) את תפקידו באתר, ומזה כשבועיים שהאתר ירד מהאוויר ומופיעה בו הכתובית "יצאנו להתרעננות – כי גם לנו מגיע". רביב, אגב, שוהה בימים אלה בפיליפינים בחופשה פרטית שתוכננה מראש. כמו כן, לא ניתן לקרוא באתר כתבות עבר, אך כבר ימים קודם לכן האתר חדל מלהתעדכן ולא פורסמו בו כתבות חדשות.
אין ספק כי שמעוני נשם לרווחה עם היוודע דבר רכישת האתר והפסקת הדיווחים בו. לפי גורמים מעורים בעניין, ההערכות הרווחות בעיר דיברו על כך שבעל האתר קיבל סכום של מאות אלפי שקלים, הסכום המדויק אינו ברור. יואל דוידי מסר בעניין כי הערכות הסכום המדובר רחוקות מאוד מהמציאות.
אולם גורמים במסדרונות העירייה טוענים כי הרכישה הזאת אמורה לפסול את שמעוני מלעסוק בכל הנושאים הקשורים לעסקיו של דוידי, שלו יש אינטרסים רבים ברחבי העיר אשקלון והוא ממשיך לבנות ולהרחיב בה את עסקיו. "אני חושבת שהוא נמצא בניגוד עניינים ואיתמר צריך לצאת מכל דיון שבו דנים בנוגע לעסקים של יואל דוידי", אומרת למשל חברת האופוזיציה ד"ר ריקי שי.
פנינו לעירייה ושאלנו האם כעת מתכוון שמעוני לצאת מישיבות שבהן יעסקו בענייניו של דוידי. בעירייה סירבו להשיב בצורה עניינית ומסרו: "עסקים של גורמים פרטיים אינם מעניינה של העירייה והעומד בראשה".
"אני פועל בצורה הכי חוקית"
יואל דוידי אינו רוצה להתייחס להערכות האומרות כי האתר נקנה על מנת להשתיק את הביקורת על שמעוני. "אני לא מתייחס לשטויות, אני מתעסק בעשייה ואני פועל בצורה הכי חוקית שיש", אמר דוידי, "אני רכשתי את האתר ואני כבר שנה במשא ומתן איתם ועם אתר 'אשקלונים' ועם האתר של איילת יקיר טפירו ('אשקלון פוסט'; ד"ל)".
"סוד הצלחתו של 'אשקלון 10' היה בכך שהוא ענה על צורך אמיתי של רבים מתושבי אשקלון לעיתונות אמיצה, עצמאית ולוחמת. נראה בעליל כי הבעלים החדשים לא ימשיכו בקו הייחודי והבלעדי של האתר הזה ובכך תיגזר עליו 'מיתת נשיקה'", אומר שלמה כהן, חבר האופוזיציה, "תרחיש סביר כזה צריך לעורר חשיבה נמרצת בציבור, כמו גם אצל האנשים הנכונים, לגבי מטרת הרכישה ומניעיה האמיתיים. ולכן אני לא פוסל את האפשרות שאתר 'אשקלון 10', בדומה לשמשון הגיבור, יביא במותו תועלת אפילו גדולה יותר מאשר בחייו".
רועי רביב בפיליפינים. מתוך פייסבוק
דוידי סירב לנקוט בסכום הרכישה של האתר ואמר כי האתר יחזור לאוויר בעוד כשבוע עד שבועיים. יחד עם זאת, הוא מוכן לומר כי האתר יהיה שונה במתכונתו מהתנהלות האתר קודם הרכישה ואומר כי זה יהיה אתר חדשותי. "זה יהיה אתר שיתמוך בעיתון ('קול אשקלון') מבחינת פרסום. יהיו חבילות פרסום למפרסמים", אומר דוידי, שרכש לפני כשנתיים את המקומון "קול אשקלון" שהיה בבעלות תושב העיר, שמעון בן חיים, ואשר נקט בקו פרו שמעוני לכל אורך מערכת הבחירות. גורמים המקורבים לבעלי אתר "אשקלון 10" דוחים כל טענה על כך שביקורת האתר נמכרה תמורת כסף. "יש סכומים שאף אחד לא חושב פעמיים. מה גם שאף אחד לא שם שקל בזמן שרועי השקיע המון כספים באתר שלו. הוא מימן הכל לבד. חוץ מזה, אף אחד לא יודע על הפקחים שהיו מגיעים לא פעם ולא פעמיים בחודש לבית של רועי רביב כדי לחפש חריגות בנייה. גם אדם כמו דורון נקשרי, שהזדהה עם האתר (כתב טורים לאתר; ד"ל), קיבל כמויות חריגות של דוחות לבית עסק שלו".
בעניין הדוחות נמסר מהעירייה בתגובה: "העירייה פועלת ללא משוא פנים או מניעים זרים על מנת להילחם, בין היתר, בעבירות בנייה וניהול עסק ללא רישיון".
ההיסטוריה של האתר
אתר האינטרנט "אשקלון 10" הוקם לפני כשנה וארבעה חודשים ובתוך זמן קצר הצליח למצב עצמו כאתר "שלא דופק חשבון", ובעיקר לראש העיר איתמר שמעוני. עם טורים מושחזים פרי עטם של מספר תושבים, וכתבות שכתב בעיקר רביב, הפך האתר להיות אופוזיציה אמיתית, ובעיקר כאב ראש גדול, לשמעוני. האתר פרסם מדי יום כתבות וטורי דעה תחת כותרות זועקות ותמונות פוטושופ שנועדו בחלקן הגדול להביך ובחלקן הקטן להגחיך את שמעוני וחבריו להנהגת העירייה. רביב עשה זאת בהצלחה מרובה, לא מעט בזכות רשת מקורות של מתנגדי שמעוני שראו בו כתובת להדלפות רבות. חלק מהפרסומים היו פרי הדלפות שהתרחשו אונליין היישר מהקומה הרביעית בעירייה.
חברת המועצה ד"ר שי אומרת כי מי שהביאו להקמת האתר הזה מלכתחילה הם דווקא גורמים מהנהגת העירייה. "בעזרת הון ושלטון הם חסמו את דרכם של חברי המועצה הנמצאים באופוזיציה בכל ערוץ תקשורתי לרוב התקשורת, הן האלקטרונית והן המודפסת. כחברת מועצה לא יכולתי להביע ביקורת גם אם היא נכונה ובונה. באין מנוס, קמו אנשים שראו את התנהלותה הפסולה של העירייה, בראשות איתמר שמעוני, עושה בכספי הציבור, אזרו אומץ והקימו אתר שנתן ביטוי לכולם – פה ל'חלשים'. בצורה אמיצה גילו את הנעשה, אי השקיפות, חוסר היושר הציבורי ועוד מעשים והחלטות שאם האתר 'אשקלון 10' לא היה קיים, מעשים רבים לא היו מתגלים לעיני התושבים".
רועי רביב מוצא מאולם הישיבות לאחר שיצא להגנת שלמה כהן. צילום: גל חזיזה
רביב הצליח לפגוע בבטן הרכה של שמעוני, שהידיעות באתר העסיקו אותו לא מעט, ולפני שבעה חודשים הגיש ראש העיר תביעת לשון הרע נגד רביב ובה דרש פיצוי בגובה של חצי מיליון שקלים. מכתב התביעה שהגיש שמעוני ניתן להבין עד כמה הפך האתר למטרד עבורו. "הנתבע, מר רועי רביב, הוא העורך הראשי ובעל אתר האינטרנט 'אשקלון 10'. הנתבע מפרסם באתרו דרך קבע דברי דיבה שיטתיים ומכוונים נגד התובע. כפי שמצוין באתר, המערכת מתיימרת להיות 'אתר ניטרלי', אולם פני הדברים אינם כאלה. למעשה, מאז בחירתו של מר שמעוני לראשות העיר, מערכת האתר אינה חדלה מלפרסם כנגדו דברי לעז על מנת להוציא לו שם רע בקרב תושבי אשקלון", נכתב.
איתמר שמעוני
שמעוני הציג מספר כתבות, שלדבריו פגעו בשמו הטוב. "הנה כי כן, לפנינו סדרה של כתבות שכל מהותן היא להוציא שם רע למר שמעוני. מדובר באמירות חסרות שחר, כזבים אשר נאמרו בזדון ובכוונה, כדי להכפישו בעיני הציבור שאותו הוא משרת בנאמנות. מדובר בכזבים חמורים שאין מקומם בחברה מתוקנת, המקדשת שמו הטוב של אדם", נכתב בכתב התביעה. מקריאה של כתב התביעה ניתן להבין עד כמה הצליח אתר זה ליצור כאב ראש לשמעוני. "אם לא די בכתבות המשמיצות, מערכת האתר אף נוהגת לצרף תמונות לכתבות ולטורי הדעה המתפרסמים, אשר נערכו על ידי המפרסם. כך שמר שמעוני מופיע בהן בצורה מבזה ומשפילה… הפרסומים הללו חצו את כל הגבולות האדומים. יש בהם לא מעט הסתה והפחדה. זוהי אלימות מילולית, ניצול האינטרנט והנגישות לציבור הרחב לצרכים פסולים, לחתירה תחת אמות מידה של צדק ויושר… כאשר מדובר בסדרה שיטתית של פרסומים ברוטאליים, זדוניים וכוזבים מיסודם לא ניתן לעבור על כך בשתיקה. חופש הביטוי אינו חופש השיסוי. על מי שמעלה על דעתו לנצל במה המופנית לעשרות אלפי איש חובה לשאת באחריות ולשלם על שקריו".
אכן כאב ראש לא פשוט, זאת למרות שתעבורת הכניסות באתר לא היתה גבוהה במיוחד, אך די מכובדת בשביל אתר חדש. על פי בדיקה שנערכה באמצעות אתר האינטרנט SimilarWeb, הנחשב לאתר אמין במיוחד בכל הנוגע לבדיקת מספר כניסות לאתרים וכן לפילוח כל נתון אפשרי בהם, ל'אשקלון 10' היו כ־6,000 כניסות בכל חודש, קרי – כ־200 כניסות בכל יום. מדובר במספר זניח של מבקרים, אך יחד עם זאת, לא מספר המבקרים היה זה שהטריד את שמעוני, כמו התוכן שנכתב בו.
צער באופוזיציה
אנשי האופוזיציה די אבלים על כך שהאתר ירד מן האוויר. לדבריהם גם אם יחזור לפעול הוא יהיה בעל אופי שונה מזה ששרר בו עד כה. "כמי שלחם ככל יכולתו, מתוך השקפת עולם מוצקה, למען עיתונות מקצועית, חופשית ובלתי תלויה, אני בהחלט מצר על אובדן כלי ביטוי כה משמעותי לדמוקרטיה באשקלון", מוסיף שלמה כהן, "אבל, מצד שני, אני לא מרשה לעצמי לשכוח שמדובר בנכס פרטי שבעליו זכאים לעשות בו כרצונם, מה עוד שמפעילי האתר הצליחו בתקופה הקצרה של הפעלתו ליצור דינאמיקה ולזרוע זרעים ששום רכישה לא תעצור אותם. אני גם מקווה שיימצאו אחרים שיצליחו לזהות את החלל או את הנישה ש'אשקלון 10' מותיר אחריו וייכנסו לנעליו במתכונת כזו או אחרת".
ד"ר ריקי שי הוסיפה: "כמו רבים, גם אני מצטערת על החלטת 'אשקלון 10' למכור את כלי התקשורת שכל כך חשוב ונחוץ ומאמינה שגם חלל זה יתמלא. שוב מוכיחה ההנהגה שהכל 'נקנה' בכסף, ממשיכים לשלם כדי להשתיק. כבר עברנו את זה לא פעם, אני מקווה שיקומו כלי תקשורת חופשיים שיתנו ביטוי הולם לכולם, הרי זה תפקידה של התקשורת, במיוחד המקומית. אני עצמי אדרבן ואעזור להקמת תקשורת חופשית, ובהזדמנות זו קוראת לתקשורת המקומית לפתוח את השורות, להיגמל מהחרם הלא מוצהר ולתת ביטוי הולם לכולם".
מי אתה, יואל דוידי?
איש העסקים יואל דוידי הוא איש בעל השפעה רבה בעיר ומחזיק בקבוצת עסקים החולשת על מגוון רחב של עסקים בעיר. למרות זאת, הוא אינו מוכר לרבים בעיר. לעולם לא תראו אותו בכל מיני אירועים נוצצים והוא מעולם לא משך או ייצר כותרות בתקשורת.
דוידי (50), אב לארבעה ילדים ונשוי לאביה, מורה לחינוך מיוחד. הוא יליד אשקלון ובן להורים שהיגרו לישראל מאיראן. יש לו עוד שני אחים ואחות, ובילדותו התגוררה משפחתו בשכונת גבעת ציון. הוא נחשב היום לאיש עסקים ממולח, מהבכירים ביותר בעיר אשקלון, אבל הניצנים ככל הנראה נראו כבר בגיל צעיר כאשר עסק בחלוקת עיתונים על אופניו כבר בגיל בית ספר, ובעת שגייס לעבודה זו בין היתר את תלמידי כיתתו שיסייעו לו בחלוקת העיתונים ששלטו בזמנו בשוק: "על המשמר" ו"דבר". היום בבעלותו חברה לשירותי הפצה ודואר המחזיקה בבעלות הזיכיון של חברת מ.ס.ר, חברה המספקת שירותי דואר לחברות ממשלתיות, רשויות ועסקים פרטיים. החברה מחזיקה גם בקו חלוקת עיתונים ומעסיקה בסך הכל למעלה מ־100 עובדים ומפיצה מאות אלפי פריטים מדי חודש.
צילום: דוד לוי
בצבא שירת דוידי בבסיס מפקדת חילות השדה (מז"י כיום) במחלקת ביקורות. לאחר שחרורו החל לעבוד כחשב שכר בחברה גדולה. השעות הארוכות והמשמימות שלו במשרדי החברה הבהירו לו כי את ייעודו האמיתי הוא לא ימצא כשכיר, אלא דווקא כאיש עסקים. לצורך הקמת העסק הראשון הוא רתם את שני אחיו, הרצל ויוסי, ויחד פתחו את הסופרמרקט הידוע "סופר האחים" בשכונת ברנע, שהחל כסניף אחד וכיום הוא חלק מרשת של חמש חנויות, חלקן ממותגות תחת השם "סופר דוידי".
אלא שלא איש כיואל דוידי ישקוט על שמריו וחיש מהר החל להתפרש לתחומי השקעות נוספים, וכיום הוא עומד בראשות קבוצת ד.י דוידי השקעות בנדל"ן בע"מ. עסקי הקבוצה כוללים מגוון תחומים: הראשון הוא קמעונאות – המרכולים שבבעלותו. השני הוא הפצה ושירותי דואר – החברה, שכאמור, עוסקת בחלוקת דואר ועיתונים. התחום השלישי הוא התחום שבו דוידי הפך לכוכב מקומי – השקעות בנדל"ן. בתחום הנדל"ן מחזיק דוידי בעשרות אלפי מטרים רבועים של שטחי מסחר ומשרדים בכל רחבי העיר אשקלון, בהם: "פאר סנטר", שנבנה על חורבותיו של אולם השמחות המיתולוגי פאר. מדובר בבניין משרדים מפואר של שש קומות, כשגודל כל קומה כמה מאות מטרים רבועים. כמו כן, בין נכסיו: "דוידי סנטר" באפרידר, שמשך אליו רשתות כמו רולדין, עידן 2000, שיפודי ציפורה, מקדונלד'ס, פלאפל ג'ינה ואחרות. "מרכז הפנינים" באזור התעשייה הצפוני, שהביא אליו בין היתר את מחסני חשמל ומסעדת פרסקו. "פנינת אפרידר", שבה פועלים היום מאפיית קינמון והניו-פארם. המבנה של מרכול מגה בשדרות ירושלים. המרכז המסחרי ברחוב ש"י עגנון, שבקומת הקרקע שלו פועל אחד הסניפים של "סופר דוידי".
פאר סנטר. צילום: דוד לוי
בימים אלה נמצאים בהקמה עוד שני פרויקטים נוספים: הראשון הוא מרכז מסחרי בשם "צה"ל סנטר" ברחוב צה"ל, ובו 1,500 מ"ר של שטחי מסחר. השני הוא פרויקט הדגל של קבוצת דוידי – "מרכז אביאל", שיכלול כ־20 אלף מ"ר של שטחי מסחר ומשרדים. יחד עם זאת, דוידי מתעתד להיכנס בקרוב גם לתחום הנדל"ן הפרטי ולהקים פרויקט ברחוב שדרות ירושלים בשכונת ברנע, ממול לעסק הראשון שהקים – סופר האחים. לפי אתר האינטרנט של קבוצת דוידי בכוונתה להיכנס לעסקי המסעדנות, ומופיע בעמוד הלוגו של קפה לנדוור ומתחתיו מצוין "פרטים בקרוב". עסקי המסעדנות אינם זרים לדוידי שבעבר הפעיל את קפה ג'ו בצומת סילבר. את בית הקפה הפעיל דוידי באמצעות חברה שהוקמה בשנת 2007 ואותה מכר בשנת 2012 לשרון פריניאן, המוכר מפרשת פריניאן.
לפני מספר חודשים עלה עניינו של דוידי במועצת העיר, כאשר דובר על השכרת חלק מהמבנה שלו "פאר סנטר", לצורכי העירייה. מהנדס העיר דוד ירון, שהשבוע פרש מתפקידו, הצהיר במועצה כי הוצא צו הפסקת עבודה לקומה נוספת שהחלה בנייתה ללא היתר. דוידי מציג זאת כדוגמה לכך שהעירייה אינה באה לקראתו, אלא להפך, מערימה עליו קשיים. "זה לא שהקומה נבנתה סתם, רכשתי זכויות בכסף מלא, התהליך של העברת הזכויות היה אמור להתנהל במשך חודש־חודשיים, אבל עד עכשיו עברה שנה ולא היתה העברה של הזכויות. הם רק סרבלו את התהליך", אומר דוידי.
כעת, מחזיק דוידי בזרוע תקשורתית הכוללת, נכון לעכשיו, את המקומון "קול אשקלון" ואתר האינטרנט "אשקלון 10", וכך הוא ביסס עצמו בעיר כאיש עסקים בעל השפעה רבה במגוון תחומים.
מאתר "אשקלון 10"/רועי רביב לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.
המחאה הצליחה: ראש העיר אשקלון איתמר שמעוני החליט ביום שני, לאחר שבחן מחדש את הנושא, על בחינת מיקום אחר להקמת המזבלה והודיע כי לא יאפשר שינוע זבל דרך שכונת אגמים. החלטה זו באה על רקע פניות רבות של תושבים שהביעו מחאה על הכוונה להקים מתקן לטיפול בפסולת בסמוך לשכונת אגמים, באזור התעשייה הדרומי.
בין היתר הביעו התושבים חשש מכך שמשאיות, שיובילו את הפסולת למתקן דרך השכונה, יגרמו לריחות לא נעימים ולבעיות תחבורה, ובכך יהווה הדבר מטרד יומיומי שיפגע באיכות חייהם.
לפני מספר חודשים יצא קול קורא מטעם המשרד להגנת הסביבה להקמת מתקן לטיפול בפסולת, שיכלול מבנים, סככות, מתקנים, משרדים וגדרות על פי ההודעה, ברחוב החשמל 26, באזור התעשייה הדרומי בעיר. חברת שיא אשקלון, שזכתה במכרז, הגישה בקשה להיתר בנייה לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה וזאת פרסמה הודעה לתושבים, כמתבקש, שלפיה עליהם להגיש לוועדה את התנגדויותיהם המנומקות להקמת המתקן. תושבים רבים פנו לוועדה ופנו לכלי התקשורת והביעו את מחאתם ברשתות הציבוריות.
בעקבות כך, כינס שמעוני ישיבה בנושא עם הצוותים המקצועיים והורה לעצור את הקמת המתקן ולא להעלות את הנושא לדיון בוועדה, עד שיוצגו בפניו חלופות לבניית המתקן במיקום אחר. "קיבלתי היום החלטה עקרונית: לא נשנע זבל לשכונת אגמים. לא אתן בכל מקרה יד לפגיעה באיכות חיי התושבים", הבטיח ראש העיר.
התושבים בשכונה מביעים אופטימיות זהירה. גל חזיזה, שרכש דירה בשכונה, הגיב להחלטה ואמר: "זאת החלטה טובה. אני מקווה שראש העיר יתמיד בהחלטה ושלא יפחידו אותו בתביעות משפטיות. אני אפילו הייתי מציע שכפשרה יציעו לקבלן לבנות שם מתקן לפסולת יבשה, כמו פסולת בניין וכדומה. במצב הזה כולם ירוויחו, כי הבעיה של הריח היא עם פסולת רטובה".
תושבים בשכונת אגמים נדהמו לגלות כי בקרוב תוקם בקרבת השכונה מזבלה מרכזית, והם כעת מגבשים דרכי מחאה. “הבטיחו שכונה יפה עם ספורטק ואגם, אבל הדבר הראשון שרצו להקים שם זה מזבלה”, אומר גל חזיזה, שאמור להיכנס בקרוב לדירה שרכש בשכונה.
שכונת אגמים מקודמת כשכונה איכותית שבה יוקם אגם מלאכותי ענק, לצד אלפי יחידות דיור. מאות משפחות רכשו דירה בשכונה בשל מחיריה האטרקטיביים, שאף הם טיפסו לאיטם. אך דבר אחד הם לא ידעו כאשר רכשו את הדירה – במקום מתוכננת לקום מזבלה עירונית.
בימים האחרונים ראו התושבים הודעה של ועדת המשנה לתכנון ובנייה ובה נכתב כי הוגשה בקשה למתן היתר בנייה “להקמת אתר לטיפול בפסולת” והדבר עורר סערה בקרב הדיירים בשכונה והם זועמים. “זה הולך להיות אתר של פסולת רטובה, כל הפחים המוטמנים של כל העיר יגיעו לשם וכל המשאיות עם הזבל יעברו פה ליד השכונה ויסריחו פה את כל האזור”, אומר חזיזה, “אנשים השקיעו וקנו דירות ב־1.2 וב־1.3 מיליון שקלים ועם מזבלה כזאת, המחירים של הדירות ירדו ב־30 אחוז. מי ירצה לגור פה? אם הייתי יודע מזה, לא הייתי קונה פה. איפה ראש העיר? איפה כל מי שאישר את זה?”.
הרוכשים לא מתכוונים לוותר בקלות ומתכננים להיאבק בהחלטה כדי לשמור על איכות חייהם ומחירי הדירות שלהם. “הקמנו קבוצה בפייסבוק בשם ‘שכונת אגמים באשקלון – שכונה ולא מזבלה’ וגם קבוצה בווטסאפ ואנחנו נילחם בזה”.
מהעירייה נמסר בתגובה: “העניין נמצא בדיונים. ראש העיר בודק את הנושא והשלכותיו שוב”.
צעד אחר צעד, יום אחר יום, מפגש אחר מפגש. "כאן דרום" חושף השבוע את השתלשלות האירועים שהביאו לגיוסו של עד המדינה בפרשת "בלוק חוסם", פרשה 8035, ולחתימת ההסכם איתו, את הדרישות שלו, את ההתלבטויות של העד ואת סיפורו של הרגע הדרמטי בו הכל כמעט ירד לטמיון.
יום שלישי, ה־14 ביולי, היה עוד יום רגיל בעבודתו של מפקד היחידה המרכזית (ימ"ר) של מרחב לכיש, סנ"צ יגאל קלימיאן. הכותרות עסקו בעיקר במה שהתרחש יום קודם לכן – הגשת כתבי האישום בפרשה 512, והושבתם על ספסל הנאשמים של ראשי ארגוני פשיעה בישראל, החל מהאחים אברג'יל ועד ריקו שירזי ואסי אבוטבול, והכל בזכות עדויותיהם של עדי מדינה שחצו את הקווים. ההילה של הפרשה אפפה את אנשי יחידת לה"ב 433 שעמלה על תיק זה במשך שנים ארוכות.
שיחת טלפון מפתיעה. קלימיאן צילום: דוד לוי
בשעה 17:30, לקראת סוף יום העבודה, צלצל הטלפון הנייד של קלימיאן וזאת היתה השיחה שעתידה לעטוף בהילה מיוחדת את המקצועיות של היחידה שלו. בצידו השני של הקו נשמע קול של אשה, שהציגה את עצמה כאשתו של עבריין שנמלט מהמשטרה בפרשייה חמורה אחרת. "היא ביקשה לשוחח איתי בביתה, אמרתי לה שתבוא לימ"ר, היא סירבה וביקשה להיפגש בביתה", תיאר קלימיאן את השיחה במזכר שכתב לאחר מכן. "התקשרתי מיד לקמ"ן (קצין מודיעין) בועז ואמרתי לו על הטלפון ושיכין מכשיר הקלטה ויבוא איתי לפגישה. יחד הלכנו לביתה. התקשרתי כשהגענו. היא פגשה אותנו ויחד עלינו לביתה, שם היא התקשרה ונתנה לי לדבר עם בעלה".
בעלה של האשה, כפי שכבר הבנתם, הוא האיש שכמה שבועות לאחר מכן יהפוך לעד מדינה. האיש חשש שאנשים נוספים מקשיבים לשיחה אבל קלימיאן הרגיע אותו ואמר לו – "חוץ מקצין מודיעין שלי שנמצא איתי פה לידי אף אחד לא יודע מזה, ואתה צריך לדעת מי זה, בועז קוראים לו".
חשוב לציין, שברגעים האלה שקלימיאן והעד משוחחים, העד עצמו במקביל מתכונן לצאת לחיסול. "הוא סיפר לי שהוא ובחור נוסף שאינו רוצה להגיד מי, אמורים להגיע בזמן הקרוב ולפגוע באמצעות ירי ביוסי קריחלי שאמור להגיע לקיוסק השכונתי ברחוב שמואל הנגיד באשדוד. הוא סיפר שהם אמורים להגיע עם אופנוע והוא לא רוצה שקריחלי יוסי יפגע, אבל הוא חייב לצאת איתם".
לעכב אותו. קריחלי
העד שאל את קלימיאן האם ישנה בעיה שהוא יעכב את קריחלי לחקירה או משהו דומה למשך חמש שעות וזאת על מנת להציל את חייו. "לחמש שעות? בטח שיש לי בעיה, בטח שיש לי בעיה, אם אין לי עבירה על מה אני יעכב אותו?", ענה קלימיאן וניסה לדלות ממנו פרטים נוספים. "אתה לא מכיר אותי, אני לא יכול לעשות שום דבר אם אני לא יודע מה אני עושה. אם אני לא יודע מה אני עושה, אני לא עושה, אתה מבין? אני 25 שנה בקטע הזה, אני לא יודע מה, לאיזה מהלך אני הולך בכלל. אתה אומר לי 'לך תעכב אותו', אתה לא אומר לי מה, מי, מו, כלום", אמר קלימיאן לעד.
בשלב הזה עד המדינה נתן לו קצת רקע והסברים, אלא שצורת השיחה הזאת לא מצאה חן בעיניו של קלימיאן והוא רצה למשוך את האיש כדי שלאחר אותו מהלך, הוא יגיע ויספר את כל מה שהוא יודע. "או.קיי. אבל זה המהלך האחרון שאני עושה בלי שאנחנו סגורים בינינו, ואני לא מבטיח לך שום דבר. תקשיב טוב, הנה אני גבר מדבר איתך הכי פתוח, אני לא מבטיח לך שום דבר", אמר לו קלימיאן.
"לא הובטח דבר"
קלימיאן ביקש ממנו את מספר הטלפון שלו כדי ליצור איתו קשר בהמשך אבל העד חושש שיעשו בזה שימוש כדי לעצור אותו. קלימיאן מרגיע אותו: "אתה יכול לסמוך עליי במאה אחוז, אם אני אבוא לעצור אותך, אני מבטיח שאני אגיד לך לפני כן שאני בא לעצור אותך אני גבר אני לא חמר… תאמין לי שאתה עושה בשכל כי אנחנו מילימטר ממך, ממש מילימטר… בית הסוהר הוא מילימטר ממך, והחיים שלך בסכנה, ואתה מסבך את עצמך בשטויות".
מרחב לכיש. צילום: דור גפני
בשלב הזה העד מספר לו כי הוא מוכן להסגיר את עצמו ולספר את כל הידוע לו ומבקש לשמור על קשר עם קלימיאן, אבל קלימיאן מסביר לו כי הוא לא משוחח עם אנשים כמוהו והפעם הוא שוחח איתו רק בגלל אשתו. "אני בגדול לא מדבר עם אנשים, זה לא התפקיד שלי, אני לא מדבר עם אנשים, אמרתי לך, יש לי קצין מודיעין שהוא מדבר עם האנשים, אפילו לא הוא, הקצינים והרכזים שלו, בגלל שאשתך התקשרה, כיבדתי אותה, אבל להבא אני לא אדבר איתך, זה לא התפקיד שלי", אמר קלימיאן.
לאחר השיחה מורה קלימיאן לעכב את קריחלי ובכך ככל הנראה ניצלים חייו. "כמו כן הנחיתי את הקמ"ן לעדכן את טל אדיר הפרקליטה ולבקש אישור להיפגש עימו מבלי לעצור אותו", ציין קלימיאן בדו"ח פנימי שכתב.
עו"ד טל אדיר הכהן, המשנה לפרקליטת המחוז, מאשרת לשניים להיפגש עם העד. באותו היום בשעה עשר בלילה התקשר קלימיאן אל קצין המודיעין, פקד בועז זגדון, ואמר לו כי הם נוסעים להיפגש עם העד. בשעה עשר וחצי בלילה, הם הגיעו למקום המפגש ושוחחו עם העד. "ניהלנו שיחה ארוכה עם (העד) שבא, הצענו לו לבחון אפשרות לשיתוף פעולה עתידי עם המשטרה", תיאר זגדון את המפגש במזכר שכתב, "בפגישה לא הובטח דבר ל(עד), וקבענו פגישה נוספת למחרת עם נציג מהחקירות על מנת לבצע התחלה של משא ומתן לשיתוף פעולה עתידי, במהלך השיחה (העד) מסר מידע נוסף על כוונת פגיעה עתידית באדם דפס, אמרתי לו שאנו גם לזה חייבים לבצע סיכול שאדם לא יפגע". הם קבעו להיפגש למחרת והשיחה הסתיימה כעבור חצי שעה.
פקד עודד חביב ורס"ב אשר חסון. צילום: דוד לוי
למחרת הם נפגשו בדירת מסתור. הפעם לפגישה הגיעו זגדון ורס"ב אשר חסון ממחלק התשאול בימ"ר. הם הגיעו לפגישה אחרי שהמידע כבר הועבר למטה הארצי של המשטרה ולקראת המשא ומתן הם ביקשו לדעת אם העד היה מעורב מרכזי בעבירה קשה כמו רצח או אונס. הוא ענה בשלילה. הוא העביר מידע בנוגע לרצח שהתבצע באשדוד בעשור הקודם וסיפר כי הרוצח שכבר אינו בין החיים, התוודה בפניו על הרצח הזה. "הוא היה מעורב בפרטים, אך לא היתה לו כל מעורבות. החל משא ומתן", כתב חסון במזכר פנימי.
"רוצה זהות חדשה"
בתחילת המשא ומתן הם הבהירו לו כי לא ייעשה שימוש במה שהוא מספר, לא נגדו ולא נגד אחרים אלא אם כן ייחתם הסכם עד מדינה. קודם לכן, ביקש העד שאז עדיין הוגדר כ'מועמד', לדעת אם הוא יוכל להצטרף לרשות להגנת עדים. זה היה אחד הדברים החשובים לו. אלא שלזגדון וחסון לא היתה בשורה בעניין הזה והם הסבירו לו כי אינם יכולים להבטיח בשם הרשות, אבל יכולים להבטיח לו שימליצו לרשות לקבל אותו. "(העד) ציין שמבחינתו רוצה להיכנס לתכנית עקב ריבוי אויבים שרוצים לחסלו ואויבים רבים שיתווספו לאחר שת"פ עם המשטרה", כתב עוד חסון, "רוצה זהות חדשה, או לחלופין כרטיסי טיסה לו ולמשפחתו לחו"ל עם אישור שהייה בחו"ל מבלי שיגורש וכן סגירת התיקים שעומדים כנגדו (מטען וירי) וסכום כסף איתו יוכל להתנהל ולהתחיל בחיים חדשים בחו"ל. יהיה מוכן להיות במעצר בית בתנאים של דירת מבטח עד לתום העדויות".
שלום דומראני. צילום: מוטי קמחי
בשלב הזה החל העד לספר על האירועים הידועים לו, כמו רצח מנשה מאור וניסיונות הרצח של קריחלי ואדם דפס. הוא סיפר מי הם המעורבים לכאורה ומה המניע לכל אירוע. בעניין הרצח של מנשה מאור הוא סיפר פרט מעניין, והוא שמאור לא היה היעד המרכזי לחיסול, אלא דווקא אלו שישבו איתו ברכב – יוסי קריחלי ודודי בוטרשווילי. בנוסף, הוא פירט את היריבויות בעולם התחתון שמקורן במאבקי שליטה בין הארגון של שלום דומרני והקואליציה שלו הכוללת עבריינים בכירים אחרים כמו יוסי אדרי מאשדוד ועמוס לביא מרחובות, לבין העבריין בני שלמה והכנופיה הגרוזינית מאשדוד המזוהה איתו.
יוסי אדרי
בימ"ר הבינו כי יש להכות בברזל בעודו חם ולוהט, ולכן המפגשים הללו התקיימו בימים 14־15 ליולי השנה בטווח של פחות מ־24 שעות. מהמפגש האחרון יצא העד כשהוא כבר עם משימה, להקליט אחרים, ותוך ימים ספורים הוא כבר העביר מידע והקלטות חשובות.
ב־22 ביולי נמשך המשא ומתן עם העד, אך התעוררה בעיה והעד הודיע כי ללא פתרונה הוא לא חותם על ההסכם. למפגש איתו הגיע שוב רס"ב אשר חסון, והודיע לו מה מוכנה המשטרה לתת לו תמורת עדותו. "הסכום אותו המדינה תהיה מוכנה לשלם הינו כ־400 אלף שקלים במידה ויעמוד בתנאי ההסכם. הנ"ל ישהה עד לתום עדויותיו במעצר בית מלא בדירת מבטח עם שוטר עד לסיום הודעותיו במסגרת ההסכם ולאחר שיוגש נגדו כתב אישום", כתב חסון לאחר המפגש. בעניין כניסת העד לרשות להגנת עדים הסביר חסון כי "משטרת ישראל עושה ותעשה כל מאמץ על מנת לשלבו בתכנית של הרשות להגנת עדים אך הדבר עומד ותלוי אך ורק על פי החלטת הרשות. בנוסף לגמול הסופי יקבל דמי מחייה חודשיים ושכירות".
העד הביע הסכמתו לכל התנאים מלבד התנאי של הרשות וציין כי מבחינתו אם לא יופיע בחוזה שהוא נכנס לרשות להגנת עדים אינו מסכים לחתימת החוזה. "ציינתי בפניו כי אעביר את דרישתו הלאה למרות שהובהר לו כי המשטרה יכולה לעשות מאמצים ועשתה כך עד כה להכניסו לרשות אך הדבר תלוי רק ברשות", כתב חסון.
בני שלמה
הדבר עורר מעט חשש בימ"ר לכיש, שהעד שהחומרים שלו לא יסולאו מפז, עלול לחמוק להם מן הידיים רק בגלל רשות אחרת שלמשטרה אין שליטה עליה. לכן המשטרה עמלה ותוך ימים ספורים השיגה מסמך מהרשות להגנת עדים ובו אישור עקרוני על קבלת העד לרשות להגנת עדים.
"אוקיי? מה התשובה?"
ב־26 ביולי, התקיימה פגישה בין העד לבין מפקד צוות המשימה, פקד עודד חביב, בה הביא איתו חביב את המסמך של הרשות. הפגישה התקיימה בתוך רכב. "אתה ביקשת שאני אבדוק את האפשרות שהנושא של הקבלה שלך לרשות להגנת עדים יהיה רשום בחוזה", אמר חביב לעד, "אני חוזר אליך עם תשובה, התשובה היא כזאת, הרשות להגנת עדים נתנה אישור עקרוני לקבל אותך אליה וזה אחרי שאנחנו המשטרה המלצנו בפניה לקבל אותך אליה. אנחנו עדיין ממליצים לקבל אותך הדבר הזה לא יכול להיות רשום בחוזה מאחר והחוזה שאנחנו עושים הוא שלנו אתך. אבל אני אומר לך שבמהלך במידה ונחליט שיהיה בינינו חוזה, אני אקריא בפניך את העובדה שיש הסכמה עקרונית של הרשות להגנת עדים לקבל אותך אליה. אוקיי? מה התשובה?".
העד השיב לו: "התשובה שלי היא עדיין בעינה, כמו שהסברתי, שאני רוצה לדעת ודאי שאני נכנס לתוכנית, כי כל דבר אחרי זה לא יבטיח את ביטחוני וביטחון משפחתי. אחרי ששמעתי מה שאמרת, מה שעקרוני, אחרי שאני אתייעץ, אחזיר לך תשובה".
למחרת, בתאריך 27 ביולי, נפגש רס"ב אשר חסון שוב עם העד והסביר לו כי התנאים הסופיים הם 400 אלף שקלים, סגירת התיקים נגדו והסכמה למעצר בית בדירה מאובטחת לו ולמשפחתו עד לתום העדויות נגד כל המעורבים בתיקים. בעניין הרשות להגנת עדים, הבהיר לו חסון כי הנושא לא ייכלל בחוזה אך כפי שנאמר לו, יש הסכמה עקרונית של הרשות לקבל אותו.
העד אמר שהתנאים מקובלים עליו והוא מסכים להם אך שאל על עניין השכירות והוצאות הבית. חסון השיב לו כי כל עוד הוא לא נכנס לתוכנית של הרשות להגנת עדים ובמסגרת התנהלות המשפט ומתן העדויות שלו כנגד המעורבים האחרים, המשטרה תשלם את דמי השכירות של הדירה שלו, הוצאותיה וכן דמי מחייה חודשיים.
בתחילת חודש אוגוסט כבר נחתם הסכם עד מדינה עם העד והוא הועבר לדירת מסתור מאובטחת. החומרים שסיפק העד הביאו למעצרם של עבריינים בכירים, החל משלום דומרני עצמו ועד יוסי אדרי מאשדוד ועמוס לביא מרחובות. בסך הכול נעצרו 31 איש שכנגדם הוגשו כתבי אישום בעבירות רבות, כאשר חלקם הואשמו בעבירות של רצח, ניסיונות רצח ועוד, כפי שפורט בהרחבה בכאן דרום בשבוע שעבר.
"צעד אחר צעד ראינו מקרוב והבנו כיצד מתנהלים ארגוני הפשיעה וכיצד יורדות ההנחיות מהדרג הבכיר ביותר לדרג המבצע בעניין הוצאה לפועל של חיסול, אספקת אמצעי לחימה ועוד", סיכם קלימיאן את הפרשה.
בעקבות חיסולו של שלום שלמה, אחיו של ראש ארגון הפשיעה בני שלמה, העריך השבוע קצין משטרה כי “אנחנו בפתחה של מלחמת עולם ואנחנו שוב נראה רכבים עולים באש באשקלון. לא ירחק היום ונראה גם פגיעה או ניסיון פגיעה בשלום דומרני”. החיסול של שלום שלמה נחשב לחיסול “איכותי” במסגרת המלחמה בין ארגוני הפשיעה של שלום דומרני ושל בני שלמה. כבר כמה שנים ששני הארגונים הללו מקיזים זה את דמו של זה.
שלום שלמה. צילום: אתר פוסטה
ביום שישי בלילה, בשעה אחת לפנות בוקר בקירוב, התקבל דיווח ראשוני על שני אנשים ירויים ליד בית במושב תלמים הסמוך לקרית גת. כוחות מגן דוד אדום שהגיעו למקום קבעו במקום את מותו של שלום שלמה, בן 38, ואילו אדם נוסף שהיה איתו ברכב נפצע קל והובהל לבית החולים ברזילי. הפצוע אובחן עם פצע ירי בכתף ורסיסים בגבו, ולאחר טיפול הוא שוחרר. כוחות גדולים של משטרת מרחב לכיש בפיקודו של מפקד משטרת מרחב לכיש נצ”מ אלי כזרי הגיעו לזירה, ביצעו סריקות והחלו בבדיקת נסיבות האירוע. במשטרה הבינו מיד במה מדובר וכי הסכסוך בין ארגוני הפשיעה שוב גובה נפשות. החקירה הועברה לאחריות יחידת לה”ב 433.
הרגיש בטוח בקניון
בחודשים האחרונים נהג שלום דומרני לקיים את הפגישות שלו עם אנשיו בבית קפה בקניון חוצות באשקלון. “הוא הרגיש בטוח בקניון כי יש שם מאבטחים שבודקים את כל מי שנכנס וגם בית הקפה הזה הוא יחסית פנימי”, אמר השבוע גורם ביטחוני בעיר.
שלום דומראני. צילום: מוטי קמחי
יום לפני החיסול של שלום שלמה, ביום חמישי בצהריים, עדיין התהלך דומרני באופן חופשי ונצפה נפגש עם אנשיו בקפה ומשוחח עמם. במשטרה סבורים כי ככל הנראה בזמן הקרוב לא נראה את המחזה הזה. “עכשיו שלום וכל החיילים שלו בורחים לחורים שלהם. הם מסתתרים ויודעים שיחפשו יחפש לנקום”, אומר קצין אחר ממרחב לכיש, “הפעם אין כבר כבוד לכלום. אבל ממה שאני מכיר הפגיעה תיעשה בצורה מסודרת ומחושבת. עדיין, ויעשו הכל כדי לפגוע בדומרני”.
מרכז העצבים
רק באחרונה עבר שלום שלמה להתגורר במושב תלמים, מושב בעל אופי דתי. האחים בני ושלום שלמה נולדו אמנם במושב חלץ, אך בגיל צעיר עברו עם אמם להתגורר בעיר רחובות, שם הכירו ושם התרועעו עם בני משפחת הפשע המקומית – לביא. עם הזמן אף נוצר סכסוך מר ביניהם. שלום, האח הבכור במשפחה, נעצר כמה פעמים. בשנת 2010 הוא נעצר בחשד שניסה לחסל את חיים לביא באמצעות מטען חבלה וכי חודש וחצי לאחר מכן הוא ניסה, על פי החשד, לחסל את אסף לביא בנשק חם. אך שלום תמיד שוחרר לביתו ולא הוגש נגדו כתב אישום. בו בזמן, הוא גם החזיק וניהל נגרייה בצומת ביל”ו.
בני שלמה
אחיו בני, שחזר בינתיים למושב חלץ, ביסס את מעמדו בארגונו של שלום דומרני והיה אחד האנשים הקרובים אליו ובמשטרה אומרים כי הוא היה אמון על הכספים של ארגון הפשיעה. בהמשך חזר גם האח שלמה והתערה בנעשה במושב חלץ. אלא שבשנת 2011 החל קרע בין בני שלמה לבין פטרונו שלום דומרני, ויחד עם אחיו הוא הקים ארגון פשיעה מתחרה לארגון של דומרני שאף החל לגרום להעברת משאבים, כגון ברזל וכריית חול, מהארגון של דומרני לארגונו. במשטרה מגדירים את בני כ”המוח” ואת אחיו שלום כ”הכוח” בארגון. “כך הם השלימו אחד את השני”, מספר קצין משטרה.
מושב חלץ הפך להיות מרכז העצבים של ארגון משפחת שלמה. חיילים שחצו את הקווים מהארגון של דומרני וחיילים נוספים בארגון עברו להתגורר במושב. חלקם עברו לשם בגפם והותירו את משפחתם במקום מגוריהם. כך הוקמו כמה בתים במושב. “הם הקימו שם ‘מועצת חכמים’”, אומר גורם המקורב לארגון של בני שלמה, “הם יושבים שם ודנים בכל מיני עניינים, ובני שלמה רוצה אותם לידו כדי שלא יצטרך לצאת מהמושב. כל האזור שם מרושת במצלמות ובמאבטחים”. המושב אף יזם בנייה של שער בכניסה למושב, מה שהוסיף לאבטחת בני משפחת שלמה והחיילים שלהם.
בנובמבר 2012 התרחש אחד האירועים שהיווה שיא במאבק בין משפחת שלמה למשפחת לביא מרחובות. מטען חבלה הוטמן ברכב בגן יבנה, וכשזה התפוצץ, הוא הרג את נהג הרכב גל נועם, צעיר בן 20, אחיינם של בני משפחת לביא. במשטרה סברו כי היעד היה אחיו הגדול ולא הוא, אבל זה הספיק בשביל להעמיק את הקרע בין הארגונים. שלום שלמה אף נעצר בחשד לרצח אך בהמשך שוחרר.
איחוד כוחות
על פי מידע מודיעיני שנמצא בידי המשטרה, שלום דומרני, שככל הנראה הבין כי כוחו העולה של החייל שלו לשעבר עלול לפגוע בו, איחד כוחות יחד עם משפחת לביא מרחובות, וכך יצא לפועל ניסיון החיסול שהפך את בני שלמה ליעד ידוע ומרכזי. ביולי 2013 יצא בני שלמה מביתו במושב חלץ במכונית סקודה חסינת כדורים. הוא לא ידע כי בצומת גבעתי ממתין לו מארב משותף של אנשי דומרני ואנשי משפחת לביא. אחד מהאורבים, צעיר בן 22 נטול עבר פלילי, המתין במארב כשהוא רעול פנים, עוטה כפפות ומצויד ברובה M4. אדם נוסף המתין כשהוא רכוב על קטנוע גנוב במרחק של כמה עשרות מטרים ממנו. בהמשך המתין להם רכב מילוט מסוג מאזדה בבעלות דודו של אסף לביא, בן למשפחת הפשע מרחובות.
המחסלים, שידעו כי הרכב של שלמה משוריין, כיוונו את הירי לעבר עקב האכילס של הרכב – השמשה הקדמית. בזמן שמכונית הסקודה של שלמה עמדה ברמזור, זינק הצעיר החמוש וירה 25 כדורים, שחלקם פגעו בשמשה הקדמית ופצעו את בני שלמה ואת שני יושבי הרכב. ואז, באמצעות הקטנוע הם ברחו לרכב המילוט. שני שוטרים מיחידת הפרשים החלו במרדף אחרי חוליית הירי אולם הם איבדו אותם. כעבור כמה ימים הם נלכדו. בני שלמה הפצוע שנהג ברכב החל בנסיעה פרועה לבית החולים ברזילי, שם טופל יחד עם שאר יושבי הרכב – גילי שאלתיאל ודניס וטקביץ’.
הרכב של בני שלמה לאחר ניסיון חיסול. צילום: משה ניסימפור
עם מעצרם של חברי הכנופיה, הבינו במשטרה את עומק היריבות בין הארגונים ואת המעמד שביססו האחים שלמה והארגון שהם עמדו בראשו. אלא שהאירוע היה תחילתו של גל חיסולים הדדיים. זה המשיך עם הנחת המטען ברכבו של העבריין אבי ביטון, מהאנשים הקרובים לדומרני. המטען הרג את ג’קי בניטה ופצע קשה את ביטון. בהמשך הונח מטען נוסף, והפעם ברכבו של דרור דמארי שנפצע קשה. בשלב מאוחר יותר, חשפה המשטרה ניסיון לחסל את העבריין צ’יקו דהן – יד ימינו של שלום דומרני ומי שנחשב למספר 2 בארגון הפשיעה. המשטרה חשפה ציוד מעקב שניטר את צעדיו של דהן והיה אמור לספק מידע מודיעיני לגביו. פגיעה בדהן היתה עלולה להיחשב פגיעה קשה בארגון של דומרני. זמן קצר לאחר מכן נעצר דומרני בחשד לסחיטה של “הרנטגן”, הרב יעקב איפרגן.
החיסול וניסיונות החיסול הביאו להתמגנות יתר של ביטון ודהן, שכפי שחשפנו ב”כאן דרום”, השניים המתגוררים בפנטהאוזים ברחוב ביכורי ענבים בשכונת ברנע חששו מחיסול דרך הגג ונעלו את עליות הגג בבניין, ולמעשה נעלו את הקומה כולה. דיווחים שהגיעו למשטרה הביאו את מפקד תחנת אשקלון סנ”צ שמעון פורטל להסיר את כל החסמים במקום. במהלך הפעילות המשטרתית נעצר דהן לאחר שביצע שוב נעילה של הקומה.
ניסיון הנקמה לא איחר להגיע אך הוא לא היה מוצלח. מטען חבלה הונח בכניסה למושב חלץ, בהמתנה לרכבו של בני שלמה. שלמה עבר עם רכב אחר, ורק לאחר מכן המטען התפוצץ ולא פגע בשלמה. זמן קצר לאחר מכן, נכלא בני שלמה בחשד לסחיטה של שותפו לעסקים יצחק סימוני.
זירת הירי ברחוב ביכורי ענבים. צילום: גל חזיזה
בדצמבר 2014 שוב אירע ניסיון חיסול באשקלון. היעד שוב היה אבי ביטון, ששהה בביתו ברחוב ביכורי ענבים. כמה יריות נורו לעברו וכלל לא פגעו בו.
בניית מכונית תופת
בתחילת השנה שוחררו מהכלא שלום דומרני ובני שלמה, ובמשטרה נדרכו לקראת השחרור. אך מה שהם ראו אז, הם לא ראו מעולם – מכונית תופת אמיתית שנועדה לחסל את האחים בני ושלום שלמה. ימ”ר לכיש עצרו את שי בן אמו, אחד האנשים הנאמנים לשלום דומרני, ואת ערן זיו והם הואשמו בבניית מכונית התופת. השניים נעצרו בחודש מרץ, כאשר נסעו בשני כלי רכב – אחד אחרי השני, בקרית גת. במכונית הראשונה נהג בן אמו ש”פתח ציר” עבור מכונית התופת שבה נסע זיו מאחוריו, מכונית מאזדה גנובה. הם החנו את הרכב סמוך לבית כנסת בעיר, ובהמשך אמור היה הרכב להתפוצץ סמוך לרכב שבו ינהגו האחים שלמה. השוטרים, שעצרו את השניים, פתחו את המכונית ובתוכה, כך על פי כתב האישום, מצאו מכל פלסטיק גדול המכיל בנזין, מכל מתכת 12 קילו המכיל גז בישול, ארבעה מכלי מתכת המכילים גז פרופן, 11 גרביים שבכל אחת מהם הוכנסו כ־500 ברגים ואומים וארבעה שקי חול. במשטרה מקווים כי בדומה למקרה של מכונית התופת, הם יצליחו לזהות את ניסיונות הפגיעה קודם התרחשותם ולא בדיעבד, כמו בחיסול של שלום שלמה. “אנחנו נשב להם על הזנב, על כל תזוזה שלהם”, אומר קצין משטרה.
הציוד שנמצא במכונית התופת שיועדה לחיסול בני שלמה. צילום: דוברות המשטרה
בתוך כך, ביום ראשון עצרה המשטרה את ירין גרנובסקי, תושב אשקלון בן 12, בחשד לרצח של שלמה. גרנובסקי טען לאליבי, אך בידי המשטרה מידע מודיעיני הקושר אותו לרצח. גרנובסקי הוא בעל עבר פלילי, ובעברו הורשע שלוש פעמים, בעיקר בתיקי רכוש. ההרשעה האחרונה היתה לפני כשנה, אז הורשע בהחזקת סכין ונידון לשישה חודשי מאסר על תנאי. ביום שני הוא הובא בפני השופט מנחם מזרחי בבית משפט השלום בראשון לציון, שם הוארך מעצרו בארבעה ימים.
עו"ד חן בן חיים, המייצגת את גרנובסקי, מסרה בתגובה: "אנחנו מכחישים מכל וכל את החשדות, למרשי אין יד ורגל ומדובר במעצר ראווה. הדברים יתבררו בהמשך. הראיה היא שהמעצר הוארך במספר ימים בודדים ולא כפי שדרשה המשטרה".
התנהלות של הנהלת עיריית אשקלון בנושא בינוי ככל הנראה גורמת להפסד של מיליוני שקלים בעקבות בחירתה של העירייה בחברה הכלכלית לאשקלון (חכ”ל) לעבודות בינוי של מוסדות חינוך, זאת במקום לבחור במינהל ההנדסה העירוני. כך לפי מסמך שהגיע לידי “כאן דרום” אשר חושף כי בשלושה פרויקטים שונים של בינוי מוסדות חינוך באשקלון בחרה העירייה לעבוד עם החכ”ל ולא עם מינהל ההנדסה, זאת למרות שהעלויות שהציגה החכ”ל היו במצטבר גבוהות ב־18.5 מיליון שקל.
בשנתיים האחרונות ישנה תנופה רבה בכל הנוגע לבינוי במערכת החינוך באשקלון – גני ילדים רבים נבנים לצד בתי ספר חדשים. הדבר כרוך כמובן בעלויות גבוהות מאוד, כאשר הבינוי מוטל או על כתפי העירייה באמצעות אגף הביצוע במינהל ההנדסה או על כתפי החברה הכלכלית באמצעות כספים שהעירייה מעבירה לחברה. אלא שהחכ”ל בניהולו של גלעד אורן, זוכה בביצוע רבים מהפרויקטים, למרות שהצעות המחיר שלה יקרות בעשרות אחוזים.
“פערים של עשרות אחוזים”
המסמך המדובר נשלח בחודש שעבר על ידי מהנדס העיר, דוד ירון, אל גזברית העירייה נחמה שריקי. במכתב, שנשלח בתגובה למכתב קודם של שריקי, מציין ירון את העלויות הגבוהות שדורשת החכ”ל מהעירייה, לעומת העלויות הנמוכות יחסית שמציע מינהל ההנדסה. “הפנייה אלי נעשתה רק מספר חודשים לאחר שנאמר לחכ”ל להתחיל בתכנון (נאמר להם הרבה לפני אישור תקציב ותוכנית העבודה). וזאת בעקבות העברת אומדני ביצוע של החכ”ל לכיתות הגן בשני בתי ספר שלדעתנו ולדעתכם היתה גבוהה מדי. להלן הסכומים שהוגשו על ידם ועל ידנו: 31 כיתות גן – החכ”ל 41.3 מיליון שקלים, מינהל ההנדסה 33,440,000 שקל. בית הספר מצפה ברנע, שש כיתות ומינהלה – החכ”ל 12.6 מיליון שקלים, מינהל ההנדסה 6,797,600 שקל. בית הספר ממ”ד ברנע ב’, שש כיתות ומינהלה – החכ”ל 11.1 מיליון שקלים, מינהל ההנדסה 603,982,6 שקל”, נכתב.
דוד ירון. צילום: דוד לוי
הפערים שאותם מציין ירון במכתב הם פערים של עשרות אחוזים. כך למשל, את הפרויקט של בית הספר החדש מצפה ברנע היו יכולים לבנות במינהל ההנדסה ב־46 אחוז פחות. וכשפורטים את האחוזים לשקלים אז מגלים שמדובר בלא פחות מפער של 5.8 מיליון שקלים.
המהנדס ירון אף מציין במכתבו כי ניסיונות מצדו להוזיל עלויות עלו בתוהו. הוא טוען במכתבו כי לאחר פניה אליו מהגזברות, הוא ניסה לקדם את ביצוע התוכניות באמצעות מכרזים של החברה למשק וכלכלה (משכ”ל) של השלטון המקומי, מאחר ומכרזים המתבצעים באמצעות המשכ”ל מביאים לחסכון כספי רב לעירייה. אך ללא הצלחה. “למרות האמור התחלנו לעשות פעולות מול משכ”ל כדי לבצע את כל גני הילדים על ידי העירייה באמצעות משכ”ל (מהלך שלא צלח, לאור החלטת ההנהלה שהפרויקטים יבוצעו ע”י החכ”ל)”, כותב ירון.
עיריית אשקלון. צילום: דוד לוי
במכתבו מותח המהנדס ביקורת על כך שאפילו נושא כמו תיאום הנדסי אינו מתקיים בחכ”ל. תיאום הנדסי הוא עניין חשוב לצורך תפקוד שוטף של העיר בזמן ביצוע עבודות תשתית. מדובר בתיאום בין הגורמים במסגרת פרויקטים, על מנת להביא לעמידה של עבודות התשתיות על פי התנאים שנקבעו על ידי העירייה, מניעת פגיעה בתשתיות קיימות וצמצום ככל האפשר את ההפרעה לתושבים ולהתנהלות השוטפת של העיר. “כל הנושא של תיאום הנדסי מוסדר בהסכם חתום בין העירייה לחכ”ל שמעולם לא יושם”, כותב ירון, “אף לא אחד (למרות התראותינו, ובמיוחד של אינג’ ניסים בן חמו) אינו דואג שהחכ”ל תעבוד על פיו מחד גיסא, ואף אחד לא דואג לבטל את ההסכם מאידך גיסא. כל הישיבות אצל המנכ”ל מתמקדות בבדיקת חשבונות בלבד ואישורם, ולא בתיאום הנדסי. כפי שכתבתי כבר, הוחלט בהנהלה ובמועצה (במסגרת תוכנית העבודה) כי העבודות תבוצענה על ידי החכ”ל וזאת המדיניות שהם רוצים בה”.
תגובה מהקואליציה
אפילו חברי מועצה מהקואליציה נדהמו לשמוע על כך. אחד מהם אמר השבוע: “זה חמור מאוד, במיוחד כשמהנדס העיר מציג חלופות שהן זולות יותר ומציג הוכחות על עבודות שאגף הביצוע עשה וזה זול יותר, ואילו כשחכ”ל עושה זה מגיע להפרשים של 18 מיליון שקל. אז צריך לעשות בדיקה מקיפה בחכ”ל, זה בזבוז של כספי ציבור, זה לא כסף פרטי. וכשיש מחדלים כאלה בכספי ציבור ראש העיר לבדוק איך דברים כאלה קורים אצלו. זה פשוט מחדל גדול ביותר וצריך לבדוק את זה ולהקים ועדה שתבדוק מאיפה זה הגיע. אם נותנים לזה להמשיך זה עוד יותר חמור. כי אחרי שהמהנדס הוציא מכתב ולא היתה התייחסות, ומודיע לכולם שיש כאלה הפרשים ולא נעשה כלום מצד העירייה, ועדיין לא עושים כלום אז זה חמור מאוד. אנשים צריכים ללכת הביתה. לפי דעתי צריכה להיפתח חקירה בנושא הזה”.
גלעד אורן. צילום: דוד לוי
אחד המכותבים במכתבו של ירון הוא המשנה לראש העיר יורם שפר, הממונה על ההנדסה. פנינו אליו בעניין הטענות של ירון והוא אמר: “מהנדס העיר יודע להעריך נכון ולא כתב סתם מכתב כזה. אני חושב שצריך באמת לבדוק את הדברים כי יש בעירייה אגף ביצוע ויש מהנדסים ובעלי מקצוע שעכשיו עושים השלמה של מקיף ה’ ושבט הצופים”. יחד עם זאת אומר שפר כי ירון היה צריך להעלות את הדברים הללו עוד לפני כן ולא בדיעבד ומוסיף כי לא ידע על כך לפני כן. “אם הייתי יודע לפני כן על כך, הייתי בא ושואל את השאלות. אבל אני לא יושב בכל הישיבות המקצועיות ויש דברים שלא עוברים דרכנו”, אמר שפר.
פרויקט של החברה הכלכלית. צילום: דוד לוי
תגובת העירייה: "העירייה אינה מתפשרת על איכות הבנייה וכמובן על לוחות הזמנים, בכל הנוגע לבניית מוסדות החינוך בעיר. מעט מאוד קבלנים מסוגלים להתחייב על עמידה בסטנדרטים, לוחות הזמנים וקבלת ההיתרים בסוג כזה של פרויקטים. על כן, נבחרו לבצע את העבודות רק מי שיכול להתחייב על כך שמוסדות החינוך יהיו ערוכים ומוכנים לקליטת תלמידים כבר בפתיחת שנת הלימודים הקרובה. עיריית אשקלון אינה יכולה להרשות לעצמה לקחת סיכון שהעבודה לא תבוצע במלואה ושגני הילדים לא ייפתחו בזמן, לכן סוגיית המחיר במקרה זה אינה מהווה את השיקול הבלעדי. החברה הכלכלית הוכיחה עצמה כמי שמסוגלת לבנות עשרות גני ילדים בפרק זמן קצר ועל הצד הטוב ביותר, ולכן נבחרה לבצע את העבודה. באשר למחירי הבינוי לעירייה והחכ"ל, הרי שהם זהים. הדבר נבחן על ידי כל גורמי הבקרה בעיריית אשקלון ובחברה הכלכלית. ההצעה של החברה הכלכלית כללה אלמנטים נוספים, אשר לא תומחרו על ידי מינהל הנדסה, כגון: פיתוח של המוסד החינוכי, הקמת מגרש ספורט, תכנון של השלבים הבאים בבינוי ועוד. החברה הכלכלית רואה את התמונה המלאה, במטרה להעניק לתלמידים את מרב השירותים ולא כפי שהיה בעבר. עם זאת, הפער בין הצעות המחיר משמעותי ובוודאי שלא בסכומים שצוין על ידכם".
העבריין שלום דומרני ואשתו עופרה ישלמו למדינה קנס של 70 אלף שקל מכיוון שפלשו לשטחים הסמוכים לביתם במושב עוצם, ובנו עליהם בריכה פרטית. סכום זה נקבע בעקבות הסכם פשרה במקום הסכום שנדרש לשלם בכתב אישום מ־2009, בסך כ־162 אלף שקל.
בני הזוג דומרני, המתגוררים במושב עוצם בנחלה בגודל של 660 מ"ר, פלשו בשנת 2004 לשטח הסמוך לביתם בגודל של יותר מדונם וחצי. השטח גודר בחומת בטון, נבנתה בו בריכת שחייה פרטית ועוד שני מבנים קטנים, כך שבסך הכל עמדה הנחלה של בני הזוג דומרני על שטח של יותר משני דונמים. בעקבות הפלישה החלו דין ודברים בינם לבין רשות מקרקע ישראל שדרשה כי הם יפנו את השטח. בשנת 2009 הוגש כתב אישום נגד שלום ועופרה דומרני, ובחודש מרץ 2011 הם הורשעו בעבירות בנייה ונקנסו בסכום של 70 אלף שקל. רק חודש לאחר מכן, בחודש אפריל, הם ביצעו הריסה של הבנייה בשטח שאליו פלשו. אלא שפסולת הבניין שנותרה מההריסות לא פונתה ונשארה במקום. באפריל 2012 אישר פקח של רשות מקרקעי ישראל כי הפסולת פונתה מהמקום.
שלום דומרני. צילום: אליהו הרשקוביץ
בעקבות כך, בני הזוג נדרשו לשלם לרשות מקרקעי ישראל על השימוש בשטח במשך שבע שנים וחצי, ובסך הכל הם נדרשו לשלם כ־162 אלף שקל. משלא נענתה דרישת הרשות, הוגשה נגדם תביעה אזרחית. "בהתאם להערכת שווי המקרקעין בשטח הפלישה של שמאי מקרקעין מוסמך מטעם המינהל", נכתב בתביעה, "חישב המינהל את דמי השימוש השנתיים בגובה של שישה אחוזים מערכם, כאמור בסך של 18,900 שקל. בגין שימוש בשטח הפלישה החל מיום 20.12.04 ועד ליום 29.4.12 ובתוספת מע"מ, עומדים דמי השימוש בסך כולל של 162,162 שקל… ביום 7.11.12 שלח המינהל לנתבעים מכתב דרישה לתשלום דמי שימוש בגין הפלישה למקרקעין. למכתב צורף שובר תשלום בסך של 162,162 שקל… עד למועד הגשת תביעה זו לא שולם הסכום ולא נענה המכתב".
לאחר שנתיים וחצי שבמהלכן נוהל התיק הגיעו הצדדים לפשרה, שלפיה ישלמו הזוג דומרני 70 אלף שקל. בית משפט השלום בבאר שבע אישר את הסדר הפשרה. התביעה נוהלה על ידי עו"ד אביחי כהנא מפרקליטות מחוז דרום והיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה.
טלטלה בעולם העסקים: איש העסקים הבכיר, אלי אלעזרא, נעצר ביום ראשון על ידי רשות המיסים בחשד להעלמת מס בחברת אלבר שבבעלותו, בגובה של 25 מיליון שקל. בית המשפט שיחרר ביום שני את אלעזרא בהסכמה למעצר בית עד ליום שלישי. יחד עם אלעזרא נעצרו ושוחררו בתנאים מגבילים גם אחיינו, אורן אלעזרא, וגם סמנכ"ל הכספים בחברת אלבר אורית פרנקו. בחברת אלבר מפנים אצבע מאשימה למתחרים ומסרו בתגובה: "צר לנו על שגורמים אינטרסנטים פעלו בדרכים פסולות לפגוע בחברת אלבר ובצרכן הישראלי".
