יש אייטמים שלא צריך ללכת איתם סחור סחור ולעשות מהם מסטיק, איתן קסנטיני יושב ראש הפועל אשקלון לשעבר חגג יום הולדת וקיבל ברכות מכל קצוות הארץ והברכה שהכי תפסה את העין שלנו היא של דרור אלמלם, מנכ"ל הפועל אשקלון הנוכחי. לא נגענו
"אח יקר ואהוב מזל טוב להמון שנים של בריאות איתנה פרנסה בשפע והצלחה בחיים! היתה לי הזכות להיות צמוד אליך במשך שלוש שנים נ פ ל א ו ת ❤️ בהם למדתי לדעת עד כמה אתה אהוב על הבריות ועל כול הסובבים אותך, כמה תובנות למדת אותי על החיים ועל אנשים בכלל
המחזור השלישי בגביע הטוטו שנערך הערב (שבת), סיפק לנו 'דרבי' של שתי הקבוצות הדרומיות, הפועל אשקלון ומ.ס אשדוד. הקבוצה המארחת במפגש הייתה אשקלון, אך המשחק התקיים באצטדיון העירוני בראשון לציון, מאחר והאצטדיון של שתי הקבוצות נמצא כעת בשיפוצים.
ראובן עטר, שמונה ביום חמישי האחרון למאמנה של מ.ס אשדוד, לא העביר את המשחק מאחר והחוזה בין הצדדים טרם עבר את אישור הבקרה, ועל כן צפה במשחק מהיציע, כאשר עוזר המאמן רוני אווט עמד על הקווים. שתי הקבוצות הגיעו להתמודדות לאחר שבמחזור הקודם ספגו שלושה שערים. הפועל אשדוד הצליחה גם לכבוש שער בודד במשחק מול בית"ר, אך אשקלון לא הצליחה לחדור את הגנת הברזל של הפועל באר שבע.
כל זאת כאמור התרחש בשבוע שעבר, כשהמשחק השבת היה סיפור אחר לגמרי. שתי הקבוצות הציגו משחק שקול ומאוזן, כאשר כבר לאחר 11 דקות של משחק אדילסון באהיה מאשדוד בעט בעיטה חופשית מכ-25 מטרים, שנהדפה בצורה רעה על ידי שוער אשקלון ליאור חדריאן ובמזל רב ההגנה האשקלונית הצליחה להרחיק את הכדור.
שתי דקות מאוחר יותר שוב כדור חופשי, הפעם לטובת המארחת, שנבעט טוב על ידי עוז ראלי והגיע לראשו של איבנצ'יץ שנגח החוצה. בדקה ה-33 ראלי הצליח שוב להגביה טוב, הפעם לראשו של טל איילה שנגח גם הוא החוצה. לקראת סיום המחצית הראשונה הגיעה אשדוד למצב מסוכן מאוד, כאשר תום מונד קיבל מתנה בדמות כדור במרכז הרחבה, אך בעט החוצה.
המחצית השניה הייתה כולה בשליטה של אשדוד, כאשר כבר שלוש דקות לאחר הפתיחה חן עזריאל בעט מ-18 מטרים מעל לשער. מאוחר יותר בדקה ה-61 מאוריסיו בעט משני מטרים ישר לרגליו של חדריאן. בדקה ה-79 שוב הגיעה אשדוד למצב טוב, כשדין דוד בעט אלכסונית ממרחק של עשרים מטר, אך חדריאן הדף את הכדור לקרן.
על סף סיום המשחק הלחץ של אשדוד סוף סוף השתלם, כשמושל הגביה כדור טוב שהגיע לרגליו של בקל שבעט היישר לעבר השער, וקבע את תוצאת המשחק 1-0 לטובת האורחים מאשדוד.
לפני קצת יותר משנה חברתה של מרי רוזנבאום ממושב משען תכננה את חתונתה וחיפשה את שמלת הכלה שלה. “התרגשתי ביחד איתה, ועברנו את ההכנות ביחד. רק אז פתאום נפל האסימון שקורה פה משהו מטורף ולא הוגן עם המחירים. לא הייתה שמלת כלה שעלתה פחות מ-10,000 שקלים, לקנייה או השכרה”, מספרת מרי.
הסלון של מרי
החברה סגרה אמנם שמלה בסכום המדובר, אך מבחינת מרי היה זה הסימן לחולל שינוי. “אני אימא לארבעה ילדים והחמישי בדרך, כל חיי עבדתי כשכירה. לאחרונה בעלי ואני פתחנו עסק עצמאי, אך עדיין הרגשתי שחסר לי משהו בשביל הנפש. תמיד עסקתי בפרויקטים של תרומה לקהילה והחלטתי לקחת את זה צעד אחד קדימה”, היא מסבירה.
רוזנבאום החליטה שאין שום סיבה שכלה תיאלץ לשלם סכומים גדולים כל כך של כסף עבור שמלת החתונה שלה והתחילה לגלגל בראשה את הרעיון שיוביל לשינוי. “המחירים פשוט מטורפים, וברור לכולם שמרוויחים פה סכומי עתק על גבם של הזוגות שמתחתנים. אין לי שום ספק שאפשר גם אחרת”, היא אומרת.
בחודשים האחרונים היא יצרה קשר עם סלוני כלות ומעצבים והביאה לסטודיו שלה כ-400 שמלות, כמה מהן מסלון כלות מוכר ומוערך מאוד בעיר וכמה מהן שמלות בייבוא אישי מרוסיה. “היה לי חשוב שיהיה מגוון, שבחנות שלי כל כלה תוכל למצוא בדיוק את מה שהיא מחפשת. יש כאן הכול מהכול, את כל סוגי הבדים והסגנונות, ואני בהחלט חושבת שכל אישה תמצא כאן משהו שהיא תתחבר אליו וזאת ממש לא תהיה פשרה”, מסבירה מרי.
“אני התחתנתי לפני עשר שנים, ובזמנו שילמתי 7,000 שקלים עבור שמלת הכלה שלי, כי לא ידעתי שאפשר גם אחרת. זאת גם הייתה החתונה השנייה שלי, וגם על הראשונה שילמתי סכום זהה. אני חושבת שהיום המודעות עלתה, יותר ויותר אנשים מבינים שעובדים עליהם בעיניים, וזה ממש לא צריך להיות ככה”.
כלה בסלפי בסלון של מרי
החנות של רוזנבאום – Bride To Be – נפתחה השבוע באופן רשמי ברחוב צה”ל בעיר והחלה כבר לעורר עניין בקרב הכלות. “היה לי חשוב לפתוח את החנות באשקלון, כי זאת העיר שממנה באתי, ורציתי שהיא תהיה זמינה ונגישה. מעבר לשמלות הכלה יש גם מגוון של שמלות ערב מדהימות”, היא אומרת. טווח המחירים בחנות נע בין 3,500-1,500 שקלים. לדבריה, “אין שום סיבה להוסיף עוד אפס רק כי מדובר בשמלת כלה”.
מרי רוזנבאום
כעת היא גם בודקת אפשרויות של שיתופי פעולה עם תופרות, מאפרות ומסרקות, שיציעו מחירים הוגנים ושווים לכל כיס. “לאחרונה התאפרתי לבר המצווה של הבן שלי, איפור מושלם ואיכותי שעלה 250 שקלים. למה כלה צריכה לשלם 1,000 שקל? אני מאוד מקווה שאצליח לקדם את העניין הזה, להעלות את המודעות ולספק אלטרנטיבה מצוינת. אני חושבת שבמקום לנצל את הזוגות הצעירים שנמצאים רק בתחילת הדרך שלהם, צריך לעזור להם וללכת לקראתם. גם ככה נורא קשה היום כלכלית”.
לפני כשלוש שנים במהלך יום רגיל במסגרת הצהרון העירוני, התקיים משחק בקוביות מעץ בין ילדי הצהרון- משחק רגיל ומקובל בהחלט בקרב ילדים. אלא שהמשחק הסתיים עם בכי וילד שמפונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים לאחר ששבר את אפו. כעת תובעים הוריו את עיריית אשקלון בגין הנזק שנגרם לבנם.
עו"ד אייל כהן. צילום: יח"צ.
המשחק כאמור החל כשורה כאשר הילדים בנו "מגדל" של קוביות מעץ, אלא שאז הקובייה העליונה נפלה ופגעה בפניו ובאפו של הילד שפרץ בבכי. יצוין כי על פי כתב התביעה. "התובע וחבריו בנו את המגדל בפינת המשחקים בגן, ולא הייתה סייעת ו/או מישהו מצוות הגן בקרבת מקום כדי להשגיח". לאחר המקרה ניגשו אליו צוות הגן וחבשו את אפו, שעה לאחר מכן הגיע אחותו של הילד לאסוף אותו, הבחינה בכאביו ולקחה אותו לבית החולים "ברזילי" באשקלון לקבלת טיפול רפואי. לאחר מספר בדיקות אובחן כי הילד סובל בשבר באפו בעקבות המקרה. בעקבות השתלשלות האירועים פנו הורי הילד לעו"ד איל כהן- ממשרד עורכי הדין כהן קריסי המתמחים בתביעות נזיקין, "מלוא האחריות לתאונה ותוצאותיה מוטל על הנתבעת וזאת בשל רשלנותה ו/או חוסר זהירותה ו/או הפרת חובתה שבחוק", נכתב בכתב התביעה שהגיש עו"ד כהן כנגד עיריית אשקלון שכאמור הצהרון במסגרת אחריותה. "מעשיה ו/או מחדליה של הנתבעת עולים כדי רשלנות… לא דאגו להשגחה על ילדי הגן כמתבקש בנסיבות ו/או לא דאגו להזהיר את התובע בדבר משחק מסוכן". בהמשך מנה עו"ד כהן מספר סיבות בגינן מתקיימת רשלנות במקרה הנ"ל, כהן אף הוסיף בכתב התביעה כי צוות הגן, "לא פעלו בין על דרך המעשה ובין על דרך המחדל, כפי שאדם ו/או צוות הוראה ו/או רשות מקומית מיומנים ונבונים, היו פועלים בנסיבות העניין".
כמו כן טען עו"ד כהן כי בעקבות המקרה נגרמו לילד הוצאות רפואיות בגין הוצאות רפואיות ונסיעות וכן עזרה וסיעוד . בנוסף יגרמו לילד בעתיד נזקים כלליים של הוצאות רפואיות, עזרה וסיעוד בעתיד , צער כאב וסבל.
קניון גירון התקשט לקראת חג האהבה שיחול ביום ראשון בערב. כבר עכשיו ברחבי הקניון מתקיימת חגיגת סיילים לחג האהבה – ט"ו באב, כולל סקסופוניסט שמנגן נעימות רומנטיות ומתהלך בין לקוחות הקניון.
לאחר המסע המופלא בדרך להישארות בליגת העל לנוער, הצוות המקצועי עומל ימים כלילות על מנת שהקבוצה תהיה ברמת המוכנות הגבוהה ביותר לליגת העל. אחרי שניצחו מוקדם יותר במהלך הקיץ את מכבי קריית גת (7:1) והפסידה להפועל באר שבע (2:1), אירחה הבוקר קבוצת הנוער את הקבוצה המקבילה של בית"ר ירושלים. הפועל אשקלון שהגיעה בסגל חסר, כאשר שחקני מפתח התאמנו במקביל למשחק עם הקבוצה הבוגרת ורוב הסגל הורכב משחקני נערים א'. לירז מזרחי ועדן עזורי העלו את הקבוצה ליתרון 2:0, כאשר יוני יעקב הצעיר צימק זמנית לתוצאה 2:1. בדקה ה-80 ניב בטאש קבע את תוצאת המשחק, לאחר שניצל מסירת אומן של עזורי שחתכה את כל ההגנה והכניע את השוער. 3:1 בסיום לבית"ר ירושלים.
המנהל המקצועי מוריס ז'אנו מסר בסיום: "חלק מהמשחק היה טוב, חלק לא. יש לנו הרבה מה לשפר ולתקן וזה התפקיד שלנו. אנחנו מחפשים שחקנים רב-גוניים שמסוגלים לשחק בכמה עמדות. כמו כן, אנחנו חייבים לחזק את החלק ההתקפי של הקבוצה שלוקה בחסר".
כמדי שנה, גם הפעם דו"ח מבקר העירייה מביא עמו השגות וממצאים רבי חשיבות. הדו"ח לשנת 2016 מתאפיין בחלקו בנושאים הקשורים לספורט, ובפרט לקבוצת הכדורגל הפועל אשקלון ולבית הספר לכדורגל נימ-גרופ המנוהל בעיר. המכנה המשותף לשניהם הוא החברה העירונית, שאחראית בין היתר גם על הפעלת ענף הכדורגל באשקלון, ונחשפה על פי הדו"ח כלא אמינה לכאורה לנוכח כמה מהלכים תמוהים בהתנהלות הכללית שלה.
בית הספר לכדורגל של אבי נמני
בתחילת יולי 2014 פרסמה עיריית אשקלון את מכרז "קול קורא" עבור קבלת שירותים להקמה, ניהול והפעלת בית ספר לכדורגל באשקלון. בסוף אותו חודש התקשרה החברה העירונית עם חברת נימ-גרופ אשר נמצאת בבעלותו של שחקן העבר וסוכן השחקנים אבי נמני ומוכרת כחברה לייעוץ ואימון ספורטאים, שמתמחה בין היתר בהקמה וניהול של חוגים, קייטנות ובתי ספר לכדורגל לילדים ונוער בכל הגילים.
נימ-גרופ הגישה הצעתה ל"קול קורא", והעירייה בחרה בהצעתה כהצעה הזוכה במכרז. בהסכם ההתקשרות נקבע כי נימ-גרופ תעניק את שירותיה לחברה העירונית, ובכלל זה הקמה, ניהול ותפעול בית ספר לכדורגל באשקלון. על פי סעיף 2.1 להסכם, תקופת ההתקשרות תהיה למשך חמש שנים החל מיום 1.9.2014 ועד ליום 31.8.2019. תמורת מתן שירותיה על פי ההסכם תהיה חברת נימ-גרופ זכאית לקבל 85 אחוז מכלל ההכנסות מדמי הרישום לתכניות הכדורגל שישולמו לחברה.
1. למה קיבלה נימ-גרופ 195 אלף שקלים?
במסגרת הביקורת שנעשתה עלה כי החברה העירונית שילמה עלויות ציוד כהחזר לחברת נימ-גרופ על סך של 195 אלף שקלים. אלא שנספח ב' לחוזה החברה העירונית עם חברת נימ-גרופ קובע כי רק במקרה שכמות התלמידים תהיה 400-300 תלמידים, עלויות הציוד שתחויב בהן החברה העירונית יהיו 100 אלף שקלים בלבד. מה עוד שמספר התלמידים אשר השתתפו בחוג, על פי טבלה מסכמת שערך חשב החברה העירונית, ושילמו לחוג בסוף שנת תשע"ה היה 190 תלמידים.
כאמור, היות ומספר התלמידים היה בסוף השנה 190 תלמידים בלבד, לא נדרש על פי החוזה כל תשלום לנימ-גרופ; ויתרה מכך, גם אם מספר התלמידים היה נע בין 300 ל-400, היה הסכום הנדרש על פי החוזה 100 אלף שקלים בלבד ולא 195 אלף שקלים.
המבקר גילה כי סכום של 195,144 שקלים הועבר לחברת נימ-גרופ באמצעות שימוש לא מורשה. בזמן הכנת הדו"ח התנהלה בדצמבר 2016 שיחה עם מנכ"לית החברה העירונית, ובה היא מסרה כי ההעברה לחברת נימ-גרופ על סך 195,144 שקלים בוצעה באופן הבא: מנכ"לית החברה העירונית קיימה שיחה עם מורשה החתימה השני והנחתה את סניף הבנק להעביר את הכספים באמצעות פקס לביצוע. אלא שלאחר בדיקה נמצא כי פקס זה לא נמצא כלל במשרדי החברה העירונית. חמור מכך, בדו"ח המבקר עולה כי העברה זו בוצעה באמצעות אתר האינטרנט של בנק הפועלים המאפשר גישה של המנכ"לית לחשבון החברה העירונית. אתר זה מאפשר ביצוע העברות באמצעות שני כרטיסים מגנטיים (Mini Key). מכאן הביקורת מסיקה כי ההעברה בוצעה בידי מנכ"לית החברה העירונית באמצעות שימוש לא מורשה בכרטיס המגנטי של מורשה החתימה השני. בנוסף, לא נמצא במשרדי החברה העירונית נספח להעברה אשר נמסר לביקורת, ולפי מנכ"לית החברה העירונית, מתווסף לכל העברה.
מבקר העירייה, רו"ח אריאל גמליאל
בשורה התחתונה, המבקר קובע כי בעקבות ההתקשרות עם חברת נימ-גרופ הפסידה החברה העירונית בשנת 2015 סך של 126,996 אלף שקלים. כאשר מקור ההפסד הוא באותו תשלום של 195 אלף שקלים; כך שאם תשלום זה לא היה משולם, היה רווח בשיעור של כ–10 אחוזים.
מחברת נימ גרופ מסרו: "ההסכם שנחתם בין החברה העירונית ובין חברת נימ-גרופ ("נימ-גרופ") כלל, בין היתר, התחייבות מפורשות של החברה העירונית לשאת בכל עלויות הציוד של ילדי בית הספר, ללא שום קשר למספר הילדים הרשומים מדי כל שנת פעילות. בשנת הפעילות הראשונה, סכום הציוד הכולל שנרכש מחברת אל-שרד (יבואנית המותג "לוטו") עבור ילדי בית הספר עמד על סך של 195,000 ש"ח. חשוב לציין שסכום זה אף כלל רכישה חוזרת של פרטי לבוש שנהרסו כליל עקב הצפה שהתחוללה בחדר ההלבשה של האצטדיון המקומי בו הוחסנו פרטי הלבוש וזאת עקב רשלנות משוועת של האחראים על בנייתו ותפעולו של אותו חדר הלבשה.
"כאמור לעיל, הסך של 195,000 ש"ח הועבר על ידי החברה העירונית לנימ-גרופ על מנת להסדיר את החוב שהיה קיים מול חברת אל-שרד בגין הציוד שנרכש עבור הילדים. הסיבה שנימ-גרופ היא זו שעמדה מול חברת אל-שרד ולא החברה העירונית נעוצה בניסיון מאוד לא נעים שהיה לחברת אל-שרד עם הכדורגל באשקלון בשנים שקדמו לפתיחת בית הספר לכדורגל, ולכן חברת אל-שרד סירבה בתוקף לעבוד ישירות מול העירייה ו/או החברה העירונית והסכימה לספק ציוד ספורט לילדי בית הספר אך ורק אם נימ-גרופ תהיה ערבה לכל עלויות הציוד. בשל כך, נאותה נימ-גרופ לעמוד ישירות מול חברת אל-שרד כך שכל החשבוניות יופנו כלפי נימ-גרופ ולא כלפי החברה העירונית, וזאת על אף הסיכון הפיננסי הכרוך במהלך שכזה במקרה ובו החברה העירונית לא תפרע את חובותיה בזמן או בכלל. לאחר רכישת כל הציוד עבור הילדים בעבור שנת הפעילות הראשונה, הגישה נימ-גרופ את כל החשבוניות באופן מסודר להנהלת החברה העירונית, והחברה העירונית מצידה העבירה כנגד החשבוניות הנ"ל את מלוא הסכום שנדרש לשלם לחברת אל-שרד בגין הציוד הנ"ל. מיד עם קבלת הסכום האמור מהחברה העירונית, העבירה נימ-גרופ את מלוא סכום זה (195,000 ש"ח) לחברת אל-שרד ובכך למעשה סילקה את החוב שהיה קיים מול חברת אל-שרד בגין הציוד שנרכש עבור הילדים.
"במילים אחרות, נימ-גרופ שימשה מעין "צינור ערבות" שגישר בין החברה העירונית ובין חברת אל-שרד עקב אי רצונה של האחרונה לעבוד ישירות מול החברה העירונית, והכל מתוך רצון כן שלא לפגוע בפעילות בית הספר ולאפשר לילדי בית הספר ליהנות מציוד אימונים חדיש וראוי. למותר לציין שנימ-גרופ לא שמרה לעצמה ולו שקל אחד בודד מתוך הסכום של 195,000 ש"ח שהועבר אליה בגין סילוק החוב מול חברת אל-שרד. כמו כן, חשוב ביותר לציין שכל החשבוניות וכל ההוכחות בגין העברות הכספים הנ"ל מצויות בידי נימ-גרופ ואף הוצגו בעבר למי שהתעניין בסוגיה זו. כמו כן, ניתן לפנות באופן ישיר לחברת אל-שרד ולאמת את הפרטים ישירות מול הנהלת החשבונות שלה".
2. אי-עמידה בתנאי הסף של המכרז
על פי מכרז "קול קורא" שפורסם על ידי העירייה, אחד מתנאי הסף להגשת הצעה לביצוע התכנית היה היות הגוף המציע בעל צוות של מאמנים בכירים מעולם הכדורגל, בעלי תעודת מאמן מוסמך עם ניסיון באימון בחמש השנים האחרונות לפחות. בעמודים 12 ו-14 להצעה שהגישה חברת נימ-גרופ צוין כי באחריות החברה העסקת מאמנים ואנשי מקצוע בעלי מומחיות ספציפיות, כגון יועץ מנטלי, מאמן קואורדינציה, מאמן שוערים, תזונאי ספורט, פיזיולוג וכו'.
דוח מבקר העירייה
לאותה הצעה לא צורפו מסמכים המעידים על עמידה בדרישת הסף של ניסיון באימון בחמש השנים האחרונות לפחות. על אף בקשותיה החוזרות ונשנות של הביקורת, בחברה העירונית לא נמצאו תעודות ופירוט הניסיון של המאמנים המועסקים בחברת נימ-גרופ, והחברה העירונית לא העבירה אותן לידי הביקורת. נוסף לכך, הודגש בדו"ח המבקר כי במהלך כל השנים האחרונות אותו נושא מהותי, המהווה תנאי סף במכרז, לא נבחן בידי מנכ"לית החברה העירונית.
3. רישום שלא לפי ההסכם
באוקטובר 2014 נחתם נספח להסכם הקובע כי על חברת נימ-גרופ לדאוג לרישום השחקנים לתכניות הכדורגל ולספק מענה טלפוני ואנושי לכל המעוניין להירשם. "נימ-גרופ תהיה אחראית לגביית דמי הרישום ותשלם לחברה את התמורה מדי חודש בחודשו", נכתב בנספח. אלא שבבקרה עלה כי בשנים 2016-2015 אופן הגבייה ורישום השחקנים נעשתה על ידי החברה העירונית ולא על ידי נימ-גרופ, בניגוד לכתוב בנספח להסכם ובלי שנחתם מסמך בכתב בעניין. הדבר נעשה ללא הפחתה של שיעור העמלה, דבר הפוגע בעיקרון הליך תקינות המכרז.
בנוגע לרישום הילדים, נמסר מנימ גרופ: "ההסכם שנחתם בין החברה העירונית ובין נימ-גרופ קבע באופן הברור ביותר שכל הרישום לבית הספר לכדורגל יבוצע על ידי החברה העירונית. לצערנו, בתחילת שנת הפעילות הראשונה, כיומיים בלבד לפני פתיחת האימונים, הודיעו לנו במפתיע נציגי החברה העירונית שהם אינם ערוכים כלל לרישום הילדים. נימ-גרופ, שנדהמה לשמוע זאת במועד כל כך סמוך לתחילת הפעילות, נאלצה להיערך בעצמה לרישום מהיר ומקצועי של מאות הורים וילדים, לרבות גיוס מיידי של עובדים, רכישת מחשבים, אמצעי סליקה וכד', וכל זאת בכדי שלא לגרום לביטול שנת הפעילות עקב רשלנותה ואי עמידתה של החברה העירונית בהתחייבויותיה הבסיסיות. למותר לציין שנימ-גרופ ספגה על עצמה את כל עלויות הרישום באותה שנת פעילות בגובה של עשרות אלפי שקלים (שכר עובדים, מחשוב, סליקה וכד')".
עוד הוסיפו כי "העברת אחריות הרישום בשנה הראשונה לחברת נימ-גרופ נעשתה על ידי חתימת נספח מתקן בין הצדדים שהסדיר את האמור. בתום אותה שנת פעילות, נחתם נספח חדש אשר ביטל את העברת אחריות הרישום לנימ-גרופ והחזיר את מלאכת הרישום לחברה העירונית, כפי שהוסכם במקור. בשנתיים האחרונות (שנה שנייה ושלישית) הרישום מבוצע על ידי החברה העירונית ולנימ-גרופ אין שום חלק בכך".
4. סתירה בין ההצעה שהוגשה להסכם שנחתם
הביקורת בחנה את ההבדלים העיקריים בין התכנית הרב שנתית להקמה, ניהול והפעלת בית ספר לכדורגל באשקלון שהוגשה על ידי חברת נימ-גרופ במסגרת "קול קורא שפורסם על ידי העירייה ובין החוזה שנחתם בין החברה העירונית ובין נימ-גרופ וכרטסת הנהלת החשבונות של החברה העירונית. נמצא כי על אף ההוזלה של העלות החודשית לילד, חברת נימ-גרופ לא תיקנה בהצעתה את ההכנסות הצפויות מדמי הרישום (שעמדו על 300 שקלים לחודש לעשרה חודשי פעילות, במקום 280 שקלים לתשעה חודשי פעילות), ובהתאם אליהן נגזרו באופן שגוי ומטעה ההכנסות השנתיות הצפויות של העירייה (לפי 15 אחוז מסך דמי הרישום). בנוסף, נמצא כי בחוזה ההתקשרות של חברת נימ-גרופ עם החברה העירונית נקבעו דמי רישום של 300 שקלים לחודש בניגוד להוזלה שהתחייבה לה נימ-גרופ בהצעה.
5. גביית דמי השתתפות בניגוד להסכם
מסמכי ההרשמה לבית הספר לכדורגל קובעים: "קיימת השתתפות חד פעמית של 200 שקלים לצורך תיק, שני סטים אימון וכדור". אלא שסעיף בהסכם ההתקשרות קובע: "כל הנרשמים יקבלו תיק לאימונים ושני סטים מלאים של בגדי אימון", בניגוד מוחלט כאמור להסכם שנחתם עם החברה העירונית.
חיה טופז, מנכ"לית החברה העירונית לשעבר. צילום: דוד לוי
מחברת נימ גרופ התייחסו לזה ומסרו כי "השתתפות הורים בגין עלויות הציוד – כפי שנכתב בסעיף 1 לעיל, החברה העירונית התחייבה לשאת בכל עלויות הציוד של ילדי בית הספר. ואכן, כך אף היה בשנת הפעילות הראשונה, בה ילדי בית הספר נהנו מציוד שסופק להם ללא תשלום, והחברה העירונית נשאה במלוא העלויות (195,000 ש"ח). לעומת זאת, בשנתיים האחרונות (שנה שנייה ושלישית), החברה העירונית החליטה שהיא לא מתכוונת לשאת יותר בעלויות של הציוד לילדים, וזאת בניגוד כמובן להתחייבויותיה בהסכם מול נימ-גרופ. עקב החלטת החברה העירונית כאמור, הילדים אכן ממשיכים לקבל מדי שנה "תיק לאימונים ושני סטים מלאים של בגדי אימון", כפי שנרשם בהסכם, אך בשל אי נכונות החברה העירונית לשאת בעלויות הנ"ל (על אף התחייבותם המפורשת), ההורים התבקשו בשנתיים האחרונות לשאת בעלויות הציוד הנ"ל.
"בהקשר זה, חשוב לציין שנימ-גרופ אינה צד להחלטת החברה העירונית שלא לממן יותר את עלויות הציוד ואין ביכולתה של נימ-גרופ לשנות החלטות שכאלו מכיוון שהן החלטות פנימיות שנלקחות על ידי מנהלי החברה העירונית. נימ-גרופ, מצידה, הייתה שמחה אם הורי בית הספר לא היו נדרשים לשלם כלל עבור ציוד האימונים (כפי שהיה בשנה הראשונה), אך לצערנו אין ביכולתה של נימ-גרופ לשנות את החלטת מנהלי החברה העירונית בעניין זה".
6. מתן הנחות לתלמידים ללא קריטריונים
סעיף 1.4 להצעה מטעם חברת נימ-גרופ קבע הסדר מפורט לגבי מתן הנחות לילדים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. אלא שבאופן מפתיע נמצא כי ההסדר שפורט בהצעה אינו מופיע כלל בהסכם ההתקשרות. סעיף 5.29 להסכם ההתקשרות קובע כי גובה דמי הרישום ייקבע על ידי נימ-גרופ והחברה העירונית וכמקובל בשוק, והצדדים יפעלו לגיבוש טבלת קריטריונים שתאפשר מתן הנחות לילדים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך.
בנוסף, תיבחן האפשרות של שיתוף פעולה עם מחלקת נוער מקומית, באופן שמחלקת הנוער תסבסד עבור שחקניה המוכשרים את עלויות ההשתתפות בתכנית. לביקורת נמסרה רשימה של תשעה תלמידים שקיבלו הנחות בשנת תשע"ו (2016-2015) כאשר ההנחות נעו בין 10 אחוז ל-50 אחוז הנחה. לביקורת לא נמסרה טבלת קריטריונים אשר הייתה מאפשרת לעקוב אחר אופן מתן ההנחות ותקינותם.
7. אי-שיווק הפרויקט על ידי החברה העירונית בניגוד לחוזה
על פי סעיף 4.6 להסכם, החברה העירונית התחייבה לשווק ולפרסם את תכניות הכדורגל בעיתונות המקומית, באתר האינטרנט של עיריית אשקלון וברשתות המדיה החברתיות. מוסכם כי כל שימוש בשמו ובתמונתו של מר נמני כחלק משיווק תכניות הכדורגל יוצג בפניו מבעוד מועד ויהיה כפוף לאישורו מראש. אלא שלביקורת נמסר ממנכ"לית החברה העירונית כי לא בוצע כל פרסום על ידי החברה העירונית בשנים 2016-2015.
אבי נמני במסיבת עיתונאים לצד יו"ר הפועל אשקלון לשעבר, איתן קסנטיני; ראש העירייה המושעה, איתמר שמעוני ומאמן הפועל אשקלון, יובל נעים. צילום: פוטו יוסי את עוזי
8. ניגוד עניינים של חברת נימ-גרופ
חברת נימ-גרופ עוסקת בין היתר בייצוג וניהול אישי של שחקני כדורגל. אך בהסכם עם החברה העירונית לא נמצאה כל התייחסות העוסקת מפורשות בסוגיית היתרון אשר נוצר לחברת נימ-גרופ על פני חברות אחרות העוסקות בייצוג וניהול שחקני כדורגל באיתור שחקנים לייצוג במהלך האימונים.
9. המלצות דו"ח מבקר העירייה
לנוכח הממצאים שהתגלו אצל מבקר העירייה הומלץ כי דירקטוריון החברה בשיתוף היועץ המשפטי יבחנו את כלל ההתקשרות עם חברת נימ-גרופ וכן התשלומים ששולמו לה במשך השנים, ובמקרה הצורך אף החזרת תשלומים לחניכים ששילמו ביתר. בנוסף, מבקר העירייה קבע כי יש לערוך מסמך מעודכן המפרט את האחראים לגבייה לורישום השחקנים ובהתאם להסדיר את שיעור העמלה שנקבע. כמו כן, בנוגע לשנים 2016-2015 יש לערוך תחשיב המשער את עלות פעולות הגבייה והרישום שנעשו על ידי החברה העירונית, ולא על ידי חברת נימ-גרופ.
באשר לעלות דמי הרישום החודשיים, יש לעדכן את עלות דמי הרישום בהתאם להוזלה שהתחייבה לה חברת נימ-גרופ במסגרת הצעתה. גביית עלות דמי רישום בניגוד להצעה שהוגשה על ידי חברת נימ-גרופ פוגעת בתקינות הליך בחירת ההצעה. יש לערוך טבלת קריטריונים שתאפשר מתן הנחות לילדים בהתאם למפורט בסעיף 5.29 לחוזה. טבלה כזו תאפשר שקיפות בנוגע לקריטריונים הדרושים לקבלת הנחה וכן תאפשר בקרה ופיקוח אחר מתן ההנחות. ההמלצה האחרונה הייתה לדרוש מהחברה העירונית לשווק ולפרסם את תכנית הכדורגל במדיות השונות. אי-פרסום כזה הוא בניגוד לחוזה.
קבוצת הפועל אשקלון
באוגוסט 2014 נחתם הסכם בין עמותת מועדון כדורגל אשקלון ובין החברה העירונית, ולפיו הפועל אשקלון תעביר לחברה העירונית את זכויות הניהול של מועדון הכדורגל בהתאם להוראות תקנון העברת זכויות של ההתאחדות לכדורגל ובכפוף לאישורה. חמישה חודשים לאחר מכן נחתם הסכם אחר – הפעם בין החברה העירונית ובין עמותת קבוצת ותיקי אשקלון – ולפיו כי עמותת ותיקי אשקלון תספק להפועל אשקלון שירותי ניהול לצורך תפעול הפעלת קבוצות הכדורגל של בוגרים, נוער וילדים. אחד הסעיפים בהסכם קובע כי עמותת ותיקי אשקלון זכאית להחזר הוצאות של עד 30 אלף שקלים.
הפועל אשקלון. צילום: ולדי מוסייב
1. בחירת עמותה ללא מכרז
בעת בחינת מבקר העירייה נמצא כי בחירת עמותת ותיקי אשקלון לצורכי ניהול עמותת הפועל אשקלון נעשתה ללא הצעות מחיר, פרסום "קול קורא" ומכרז פומבי, ולכן נעשתה בניגוד לחוק חובת המכרזים. סעיף 2.15 להסכם קובע כי תוקפו של ההסכם הוא לכל המאוחר עד לתאריך 30.7.2015. עוד נמצא כי נכון לחודש נובמבר 2016 טרם פורסם "קול קורא" לניהול קבוצת הבוגרים, ועמותת ותיקי אשקלון עדיין אחראית על ניהול קבוצת הבוגרים של הפועל אשקלון.
יובל נעים. צילום: זאב שטרן
2. קופת מזומנים
למבקר העירייה נמסר מכתב של מבקר החשבונות של החברה העירונית מיולי 2015. מהמכתב עולה כי בקופת המזומנים של הפועל אשקלון בדצמבר 2014 יש יתרה של 48,345 שקלים. בעקבות מכתב זה נערך בירור בחברה העירונית, והתברר כי לדברי עובד בחברה הוא ושני עובדים נוספים שמרו יתרת מזומנים שמקורה בגביית כספים מקהל אשר צפה במשחקים באצטדיון הכדורגל לצורך תשלומי ביטוחי הפועל אשקלון. הביקורת מציינת לחומרה כי התנהלות זו נוגדת את כללי ניהול ספרים תקין. בעקבות פנייתה של מנהלת החשבונות בחברה לעובד המוזכר הופקדו כספים אלו ביולי 2015 בסך של 49,500 שקלים באמצעות שתי הפקדות. יש לציין כי מדובר בתקופה שהקבוצה שיחקה בליגה א', ליגה שלא קיימות בה ביקורות על כספי הקבוצה מצד הבקרה התקציבית.
3. העמותה התנערה מהילדים והנוער
בחוזה שנחתם בין עמותת ותיקי אשקלון לחברה העירונית הוסכם כי העמותה תנהל גם את קבוצות הילדים והנוער של הפועל אשקלון. אלא שבפועל הדבר מבוצע שלא על פי ההסכם על ידי החברה העירונית. בנוסף, נמצא כי במסמכי הנהלת החשבונות של הפועל אשקלון לא קיימת הפרדה רישומית של ההכנסות וההוצאות בין כדורגל נוער ובין כדורגל בוגרים, ובשל כך קיים רישום שגוי בדו"חות הכספיים. לדוגמה בכרטסת הנהלת החשבונות של העירייה בנוגע ל"הכנסות תקציב כדורגל דרך עירייה" קיים תשלום של 582,259 שקלים אשר שייך לנוער.
מנכ"ל הפועל אשקלון, דרור אלמלם. צילום: אורי קריספין
4. תשלום ללא חוזה לדרור אלמלם, רכב לא מוצהר ליובל נעים
מדו"ח מבקר העירייה עולה כי לא נמצא הסכם עבודה בין החברה העירונית ובין מנכ"ל הפועל אשקלון דרור אלמלם, המגדיר את תפקידו כמנכ"ל הפועל אשקלון, ובגינו בוצעו תשלומי שכר בסך כ–35 אלף שקלים בחודשים דצמבר 2014 וינואר 2015. בנוסף, החברה העירונית נקשרה בחוזה שכירות תפעולי עם חברת אלבר בנוגע לרכב עבור מאמן הבוגרים של קבוצת הפועל אשקלון יובל נעים. אלא שבניגוד לרישום חשבונאי תקין, לא נרשם רכב החברה בספרי החברה העירונית. בדו"ח צוין כי רישום זה חיוני לשם וידוא כי הבעלות על הרכב תועבר לחברה עם מימוש האופציה.
5. המלצות דו"ח מבקר העירייה
לנוכח הממצאים שהתגלו אצל מבקר העירייה הומלץ כי דירקטוריון החברה בשיתוף היועץ המשפטי יבחנו את כלל המשך ההתקשרות עם עמותת ותיקי אשקלון תוך כדי התייחסות לחוק חובת המכרזים. בנוסף, על דירקטוריון החברה להנחות את הנהלת החברה לערוך תחקיר מעמיק לשם הפקת לקחים ויישום בקרות אשר יימנעו הישנות מקרים של אי-הפקדת מזומנים בחשבון הבנק של החברה. עוד הומלץ כי יש להעביר את ניהול קבוצות הילדים והנוער של הפועל אשקלון לעמותת ותיקי אשקלון כמצוין בחוזה או לעדכן את החוזה בין עמותת ותיקי אשקלון והחברה העירונית, כך שיוסר אותו סעיף.
המלצה נוספת, שכבר יושמה בשטח לפני כחודשיים, היא לפרסם באופן מיידי מכרז "קול קורא" בנוגע לניהול קבוצת הבוגרים של הפועל אשקלון, ובה מודגש כי ניהול הקבוצה על ידי עמותת ותיקי אשקלון ללא חוזה היא בניגוד לחוק. בנוסף, יש לערוך הפרדה רישומית של ההכנסות וההוצאות של כדורגל נוער וכדורגל בוגרים על מנת להציג רישום נכון ועדכני של מצב הקבוצות בדו"חות הכספיים. באשר לחוזהו של מנכ"ל הפועל אשקלון דרור אלמלם, יש לערוך הסכם התקשרות או לחלופין הזמנת עבודה בין החברה העירונית למנכ"ל. יודגש כי העסקת עובד ללא הסכם התקשרות או הזמנת עבודה היא בניגוד לחוק וחושפת את החברה לתביעות. באשר לרכב אשר שימש את מאמן אשקלון יובל נעים, יש לרשום את רכב החברה בספרי הנהלת החשבונות של החברה העירונית.
מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: "אנו למדים את הדו"ח ומסקנותיו ייושמו בהתאם על ידי הגורמים הרלוונטים".
לאחר הביקורת שהוטחה על ההנהלה, בעקבות כך שהקבוצה לא הצליחה להעביר את הקבוצה בבקרה התקציבית למשחק הראשון, הנהלת הקבוצה עשתה זאת הערב. 18 שחקנים עברו בבקרה, מתוכם שחקני הרכש: אלעד גבאי, עוז ראלי, מילאן סמיליאניץ' וטל איילה, שצפויים לערוך את הופעת הבכורה שלהם כבר במוצאי שבת מול מ.ס אשדוד, כאשר מי שנותר בחוץ בשלב הזה הוא שי חדד המגן-קשר, שלא יוכל לשחק.
כמו בשבוע שעבר, יובל נעים לא אושר בבקרה ולא יוכל לעמוד על הקווים, נכון לרגע זה, במשחק הקרוב. נעים שהביע את כעסו על כך לפני ההנהלה, אינו מרוצה מכך שלא יוכל להדריך את שחקניו על הקווים וכתוצאה מכך מי שימלא את מקומו יהיה שוב עוזרו של נעים, אלי לוי.
אף על פי שמדובר במשחק טרום עונה במסגרת גביע הטוטו, צריך להודות שמפגש בין שתי הערים השכנות אשדוד ואשקלון תמיד מעורר עניין וסקרנות בקרב תושבי הדרום. בשבת הקרובה ייפגשו באצטדיון הברפלד בראשון לציון שתי הקבוצות למשחק שיהיה בסך הכול ניסוי כלים נוסף עבור כל אחת מהן לקראת ליגת העל שתיפתח ב-19 באוגוסט. אשקלון, אשר מגיעה אחרי תבוסה של 0:3 לאלופה הפועל באר שבע, תרצה לתקן את הרושם שהותירו השחקנים, שהורשו לשחק בטרנר, עמדו לא רע על המגרש במשך דקות ארוכות, אך הרבו להתגונן ולא הראו יכולות התקפיות. גם אשדוד, שאירחה את בית"ר ירושלים באצטדיון הברפלד, לא ליקקה דבש והוציאה אף היא שלישייה מהרשת לאור יכולת משכנעת של הצהובים-שחורים.
רודי חדד מול טום בן זקן. איך זה יגמר בשבת? צילום: אורי קריספין
עושה רושם שמההתמודדות הקרובה לא תצא בשורה מסוימת, ובטח שלא נקבל אינדיקציה לקראת מה שצופנת לנו העונה של שתי הקבוצות. עם זאת, אותו מפגש, אשר בשנים האחרונות הרוויח ביושר את השם "הדרבי הדרומי", יגרום לנו לציפייה ואפילו התרגשות מחודשת. לשם כך ריכזנו עבורכם את חמשת המפגשים הבלתי נשכחים בין אשדוד לאשקלון לאורך השנים, ואפילו הוצאנו מהבוידם את משחק העלייה של אשקלון אי שם בשנת 97/96.
עונת 2015/16, מחזור 28 – אשקלון מוחצת
כמה דובר לפני אותו משחק סופר מחייב עבור שתי הקבוצות, בזמן ששתיהן נאבקות זו בזו בראש טבלת הליגה הלאומית, מ.ס אשדוד ראשונה והפועל אשקלון שנייה. הן הגיעו להתמודדות שהייתה מכרעת יותר עבור אשקלון, והסיכויים נטו לכיוון אשדוד לאור יכולת מקצועית טובה יותר במשך העונה. בשל הנתון הזה היו באשדוד מי שנטו לזלזל ביריבתם לפני המשחק, והתבטאות של אחד משחקניה – "ניתן לאשקלון שלוש חתיכות" – הצליחה להרגיז את אנשי אשקלון. הכחולים נשכו שפתיים והוכיחו על כר הדשא שבקבוצה של יובל נעים לא מזלזלים.
ניראל מחפוד ועידן שריקי הרשיתו פעמיים כבר במחצית הראשונה והדהימו את אשדוד, ובמחצית השנייה הוסיפו אחד נוסף של החלוץ וקבעו תוצאה מדהימה של 0:3. מיכאל אוחנה הצליח רק לצמק בדקה התשעים ל-3:1, אך השער הזה לא הצליח לנחם את רוני אוואט וחבורתו ובוודאי שלא להמתיק את הגלולה המרה. זה היה ניצחון ענקי וחשוב של האשקלונים.
עונת 2015/16, מחזור 32 – אשדוד נוקמת
חלפו רק ארבעה מחזורים מאז אותה תבוסה ביתית שספגה אשדוד מאשקלון, והקבוצה של רוני אוואט התעוררה במאני טיים והגיעה למפגש חדורת מוטיווציה ועם מטרה אחת לנגד עיניה – נקמה. באשדוד לא יכלו לעבור על המפגש הקודם על סדר היום. למעשה הם קיבלו את ההזדמנות המושלמת להשיב מלחמה. אור אינברום, חן עזריאל ומיקי סירושטיין הובילו את האשדודים למשחק בלתי נשכח והורידו די בקלות את מפלס ההתלהבות של שחקני אשקלון לאפס, החזירו אותם הביתה במפח נפש ועם שלישייה ברשת. נקמה מתוקה בהחלט.
עונת 1996/97, מחזור 29 – אשקלון עולה
עושה רושם שאת הפועל אשקלון של אותה עונה, בניצוחו של השחקן האגדי יוסי שושני, היה בלתי אפשרי לעצור. מחזור אחד לפני סיום העונה נפגשו הפועל אשקלון ועירוני אשדוד כאשר לשתיהן מטרה ברורה – לחגוג עלייה בסיום אותו משחק לליגה הראשונה. 8,000 צופים מילאו כל פינה באצטדיון העירוני באשקלון, רק כדי לראות את יוסי שושני מרים את הרשת, כובש את שער העלייה של הקבוצה המקומית ומזניק את הקהל הגדול לעבר המזרקות לערוך חגיגות עלייה. על הדרך אותו ניצחון העניק לאשקלון יוקרה דרומית, אך מנגד לא פגע בסיכוייה של עירוני להעפיל אף היא בסיום אותה עונה. היא המתינה למחזור הסיום והבטיחה אף היא עלייה היסטורית ומשותפת יחד עם אשקלון. זו הייתה עונה בלתי נשכחת עבור שתי הקבוצות.
הפועל אשקלון. צילום: ולדי מוסייב
עונת 2010/11, מחזור 15 – אשדוד על הגל
אם נבטל את העונה שעברה, העונה היחידה שבה נפגשו בליגת העל מ.ס אשדוד שלאחר האיחוד והפועל אשקלון הייתה לפני שש שנים. עונת 2011/10 הביאה עמה שלושה מפגשים, שהזכור מהם היה במחזור ה-15. ניר ביטון, שהיום מככב מעבר לים, משה אוחיון ועידן שריקי התייצבו בצד של אשדוד, ומולם הנהיגו את אשקלון רביד גזל, מחמוד עבאס ואמייה טגה. האצטדיון באשדוד ראה משחק הפכפך שלבסוף הוכרע לטובת האשדודים של ג'קי בן זקן. צמד של ניר ביטון ושער של משה אוחיון הביאו למקומיים את הניצחון, וצמד של מחמוד עבאס מנגד לא הועיל. בסיום אותה עונה הפועל אשקלון נשרה לליגה השנייה, ואילו מ.ס אשדוד שרדה עונה נוספת.
עונת 2015/16, גמר גביע הטוטו – אשקלון על הפודיום
גמר גביע הטוטו של הליגה הלאומית הפגיש בעונת 2016/15 את שתי הקבוצות שסיימו את העונה עם שני הכרטיסים לליגת העל. הפועל אשקלון מצד אחד – מלווה באלף אוהדים כחולים רעשניים במיוחד – ומ.ס אשדוד – עם חצי מהכמות, אך עם איכות לא רעה בכלל. שתיהן רצו רק דבר אחד – להניף גביע. זה היה קשה ומייגע, שתי הקבוצות הציגו משחק די חלש עם יתרון קל לאשדוד שהחמיצה, אך בסופו של דבר מנצחת הייתה רק אחת, וכמה שזה היה דרמטי ואכזרי. השופט כבר היה מוכן לשרוק לסיום וללכת להארכה, אך דווקא אז כדור רוחב טוב הגיע לחלוץ עידן שריקי, ששיחק בעברו באשדוד. הוא בעט לקורה, הכדור פגע לשוער רועי משפתי בגב והתגלגל פנימה. אשקלון השלימה זכייה במפעל בפעם החמישית וקיבלה 110 אלף שקל, אשדוד מנגד נותרה ללא אף תואר, אך הסתפקה ב-90 אלף שקל. הגביע עשה את דרכו כל הדרך לאשקלון בצהלה ושמחה.
המותג האשקלוני עינב בובליל שכבשה את המסך בתכנית הריאליטי האח הגדול לקחה לעצמה חופשה מתגמלת. עינב החליטה לנצל את טיסות הלואו-קוסט שמופיעות בכל פינה ונסעה יחד עם כל המשפחה לקפריסין השכנה, יאסו קאליספרס
מבקר העירייה עו"ד אריאל גמליאל בדק את מסעדת זיארה הממוקמת בטיילת, ובה מצא לא מעט ליקויים בהתנהלות החברה הכלכלית של אשקלון (חכ”ל). תחילה מפרט המבקר את העלויות הכוללות לבניית המסעדה שהסתכמו בסך של 3.2 מיליון שקלים. הסכם השכירות שנחתם בין חברת 'לאסו' של צביקה בן שבת ובין החכ”ל קבע כי ישולמו דמי שכירות חודשיים בגובה 28 אלף שקלים פלוס מע”מ.
פיקוח ומעורבות של העירייה
תחילה טען המבקר כי בין העירייה, שהיא בעלת הקרקע, ובין החכ”ל אין הסכם כתוב בעניין בניית המסעדה ומשך השכרתה. המבקר כתב: “הסרת ידי העירייה מנכסים ללא מעורבות ופיקוח כלשהו המתבצע על ידה אינם תקינים. יש צורך בפיקוח עירוני על נכסים שברשות העירייה ומעורבותה הן לעניין ניהול המכרזים והן לעניין בניית מבנים והשכרתם”.
תגובת החברה הכלכלית: “בין הצדדים גובשו הסכמות שקיבלו את ביטוין בטיוטת הסכם שעל פיה פועלים הצדדים. טיוטה זו טרם נחתמה על ידי עיריית אשקלון. בניגוד לטענת הביקורת, קיים הסכם כתוב המגדיר את יחסי הצדדים ועל פיו פעלו הצדדים.
מסעדת זיארה. צילום: אילן אסייג
עוד גילה המבקר כי החכ”ל הוציאה צו תחילת עבודה, ולפיו מועד תחילת ביצוע העבודות ניתן יותר מחודש לפני שיצא היתר בנייה. מה עוד שטופס 4 למבנה התקבל חודשיים לאחר פתיחת המסעדה. “לא ראוי שהחברה הכלכלית, שלוחה של העירייה שהינה גוף ציבורי, תגיש תכנית מצבית, דהיינו תכנית אשר נועדה להכשיר בדיעבד חריגות מהיתר בנייה”, כתב המבקר.
תגובת החברה הכלכלית: “מאחר ועבדנו בלוחות זמנים קצרים מאוד ורצינו לייעל את הזמן, הוחלט לתת לקבלן צו התחלת עבודה במועד הנ”ל לטובת התארגנות, הזמנת חומרים והתקשרויות עם קבלני משנה. ברור גם לחברה וגם לקבלן שהוא לא יחל בעבודות הטעונות היתר ללא היתר, ודבר זה אף מצוין בהסכם. לראיה הקבלן החל בעבודות הבנייה רק לאחר קבלת היתר הבנייה. ב-24.6.14 בוצע אירוע פתיחה למסעדה, והיא לא נפתחה לקהל ולא הוגש בה מזון. יתרה מכך, למעלה מן הצורך, השוכר קיבל הודעה כי אין לפתוח את המסעדה ולהפעילה עד לקבלת טופס 4 (מכתב זה הועבר לביקורת). בנוסף נציין כי בתקופה זו נורו טילים על העיר אשקלון ולאחר כשבוע וחצי התחיל מבצע צוק איתן, והמסעדה הייתה סגורה מיום עריכת אירוע הפתיחה ועד ל-24.8.14. ביום 24.6.14 ניתן היתר כדין לגבי שינויים שבוצעו במסעדה. ב-24.8.14 הנכס היה בחזקתו של הזכיין אשר צירף למקום עגלות ניידות, הצבת פח מוטמן, סוכך חשמלי ומעקות בטיחות, ועל זה יצא היתר בדיעבד ולא על בניית המסעדה. עם הסדרת ההיתר לעגלות נתקבל טופס 4 לפרויקט כולו. במסגרת הבקשה לאישור תכנית מצבית מדובר בהתאמות שביצע הזכיין לאחר מסירת המבנה”.
המבקר השיב לזה כאשר ציין: ”מסיבת עיתונאים להשקת פסטיבל בריזה התקיימה במסעדה ביום 11.8.14 בנוכחות נציגי העירייה, החברה הכלכלית, אמנים ועיתונאים. מהאמור עולה כי המסעדה הייתה פתוחה טרם קבלת טופס 4 לפרויקט”.
אי-עמידה בתנאי המכרז
עניין נוסף שאליו התייחס המבקר נוגע לכך שהחברה שזכתה במכרז כלל לא עמדה בתנאי הסף. “הביקורת מעירה בחומרה כי לאסו דברים טובים בע”מ אינה עומדת בתנאי הסף המצוינים במכרז”, כתב המבקר וציין כי החברה הוקמה רק בסוף שנת 2012, כך שהיא לא עמדה בתנאי סף של ניסיון מוכח בניהול והפעלת מסעדה או עסק לממכר מזון בשנים 2012-2013. כמו כן, החברה לא הציגה מחזור שנתי של 50 מיליון שקלים בשנים 2013-2011, שזה גם אחד מתנאי הסף.
תגובת החברה הכלכלית: “ההצעה הוגשה על ידי בעל השליטה בחברות ח.א.ש מערכות ושירותים, מוקד ח.א.ש ולאסו דברים טובים – צביקה בן שבת. צביקה בן שבת הגיש הצעתו באמצעות חברת לאסו. המשמעות היא כי החברה בחנה את עמידתו של צביקה בן שבת בתנאי הסף, ואין כל ספק כי זה עומד בתנאי הסף ובעל איתנות כספית וניסיון, על פי הצהרת המציע, כנדרש בתנאי המכרז. המציע, צביקה בן שבת, נותר כבעל האחריות המשפטית המלאה להתקשרות החוזית, ולראיה הוא חתום על החוזה באופן אישי”.
התעלמות העירייה מעבירות בנייה
דבר חמור במיוחד ציין המבקר: אף על פי שנתגלו עבירות בנייה במתחם המסעדה, המחלקה המשפטית לא נקטה דבר ולא פעלה בעניין במשך שנתיים תמימות. “חלו עיכובים משמעותיים בטיפול העירוני בעבירות הבנייה במסעדה, הן בחלוף חמישה וחצי חודשים מיום גילוי העבירה ועד למתן הדו”ח והן בחלוף שנה וחמישה חודשים מיום העברת הדו”ח לטיפול התובעת העירונית ועד להחזרת הדו”ח להשלמת חקירה – ובסך הכול משך שנתיים מיום גילוי העבירה ונכון ליום 1.11.2016 וחרף התעלמות מקבלי הדו”ח מביצוע העבירה – לא ננקטו הליכי אכיפה משפטית על ידי העירייה”.
תגובת הלשכה המשפטית בעירייה: “הדו”ח הגיע אלינו בחודש אפריל 2015, לא סומן כעבירה משמעותית שיש לטפל בה בדחיפות, ולכן הונח עם שאר הדו”חות לטיפול שוטף. כשהוצאתי אותו לטיפול, גיליתי שהדו”ח לא ערוך בצורה המאפשרת להגיש כתב אישום. חומר החקירה לא גילה קשר בין החשודים לבין העבירות. לא פורט מדוע החכ”ל אחראית ומה המצב בשטח. משכך, הוחזר הדו”ח לתיקון והשלמה ביום 28.7.16. זמן הטיפול וההחזרה להשלמת החקירה הוא זמן ממוצע לטיפול בדו”ח. כמו כן, בשנים 2016-2015 הוחזרו 164 תיקים להשלמת חקירה. ביום 8.12.16 הוחזר הדו”ח לתביעה. הייתי בחופשת לידה. התובעת העירונית החדשה עברה על התיק בשנית וגילתה כי ישנן עבירות שונות שנתגלו במועדים שונים, ואילו הדו”ח לא מציין זאת, וכן כי לא בוצעו כל השלמות החקירה שנתבקשו על ידי. משכך, הוחזר הדו”ח להשלמה חקירה בשנית. אציין כי בהתאם למדיניות החדשה, מחלקת הפיקוח אמורה להעביר דו”חות בציון דחיפות הטיפול בהם: עדיפות, שוטף, תחתית”.
החלפת השוכר ללא קיום הליך מכרז חדש וללא חוזה
צביקה בן שבת. צילום: דוד לוי
נמצא כי נכון ליום 21.9.16 מפעילת המסעדה הינה חברת ימים של חלום בע”מ ולא חברת לאסו דברים טובים בע”מ. הדבר נעשה ללא קיומו של מכרז חדש, ללא קיומו של חוזה שכירות וללא הפעלת שיקול דעת בבחירת השוכר. לביקורת נמסרו מכתבים שנשלחו על ידי החברה הכלכלית לחברת לאסו דברים טובים בחודשים אוגוסט 2016–ינואר 2017 לעניין הפרת חוזה השכירות, דרישה לפינוי המושכר והודעה על חילוט הערבות הבנקאית וכן המענה למכתבים אלו.
תגובת החברה הכלכלית: “משנתגלה על ידי החברה הכלכלית כי חברת ימים של חלום בע”מ עושה שימוש במושכר ללא הרשאה וכי השוכר העביר זכויותיו בנכס ללא ידיעת ואישור החכ”ל, נדרשו גורמים אלה לפנות את הנכס. לאחר מכן פנו השוכר וימים של חלום לוועדת המכרזים בבקשה לשקול אישור העברת זכות השכירות כפי שמתאפשר בהסכם השכירות (בכפוף לאישור מראש ובכתב). במהלך חודש ינואר 2017 דנה ועדת ההתקשרויות בבקשת השוכר והחליטה לא להתיר את העברת זכות השכירות. בסמוך לכך הודיע החכ”ל לשוכר על החלטת ועדת ההתקשרויות ועמדה על פינוי המושכר ותשלום יתרת החוב. במקביל נשלחה דרישה לחילוט הערבות הבנקאית לבנק דיסקונט (העומדת בבירור בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע). כמו כן, ביום 7.3.17 הוגשה בבית משפט השלום באשקלון תביעה לפינוי המושכר. המדובר בהליך משפטי ייחודי ומהיר יחסית. החברה תפעל לפרסום מכרז חדש בסמוך לקבלת פסק דין”.
עו"ד סער רשף, הבעלים של חברת ימים של חלום, המפעילה את מסעדת זיארה, מסר בתגובה כי את הרכישה הוא ביצע לאחר שקיבל אישור ממנכ"ל החכ"ל דאז, גלעד אורן, "מנכ"ל החכ"ל אמר שאין בעיה ואנחנו בסך הכל רצינו לקנות את הזכויות. אמרו לנו שצריך ועדה, אז הגשנו ועדה והוועדה אמרה שהם לא מסכימים אז עשינו רק הסכם הפעלה וצביקה נשאר עם זכויות הניהול. אנחנו הולכים לפי החוק וכך פועלים עסקים רבים הפועלים תחת החברה הכלכלית".
בנוגע לעבירות הבנייה במקום הוא מסר כי "אנחנו קיבלנו את המקום ככה, מי שעשה את הסככות זאת החברה הכלכלית".
בעלי העסקים באשקלון החליטו בימים האחרונים להתאחד ולצאת נגד תעריפי הארנונה, שלטענתם עולים באופן שיטתי בכל שנה. “פנו אליי הרבה בעלי עסקים, והחלטנו לגבש קבוצה חזקה ולצאת למאבק בעניין הזה”, אומר עו”ד איציק דדון ממשרד עו”ד ורון, יורם ושות’. “המצב בעיר קטסטרופלי. גם ככה נאלצים להילחם על כל שקל, ויש קשיים כאלה ואחרים, אז למה להקשות עוד יותר?”.
עו"ד יצחק דדון. צילום: מקי לחיאני
מבדיקה שערך דדון עולה שהתעריפים שנאלצים לשלם היום בעלי העסקים הם גבוהים יותר מאשר באזור לה-גוורדיה בתל אביב ואפילו יותר מהאזור המבוקש של שכונת רמת החייל. התעריף למשרדים בתל אביב הוא 255-372.71 שקלים, ואילו באשקלון התעריף הוא 320.86-377.82 שקלים. “למה הארנונה באשקלון יותר יקרה מתל אביב? מישהו פה איבד כיוון. אנחנו לא משרדי הייטק במרכז הארץ, אין שום סיבה שנשלם סכומים כאלה, ועוד הבנתי שבישיבה האחרונה החליטו חברי המועצה שתהיה עלייה נוספת בשנת 2018”.
דדון מציג את האבסורד במשרדים שהוא משכיר לאחרים: “לנו יש משרד של 600 מטרים שאת חלקו אנחנו משכירים, לא ייתכן שנקבל מהשוכרים 50 שקלים למטר ונשלם לעירייה 30 שקלים למטר. זה יוצא בסופו של דבר למעלה מ-200 אלף שקלים בשנה. פנינו לראש העירייה בפועל תומר גלאם, ואנחנו מתכוונים להיפגש איתו ולהציף את הבעיה, אנחנו מקווים שיימצא פתרון”, מסכם דדון.
מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: “עיריית אשקלון רואה בעסקים המקומיים עוגן תעסוקתי, כלכלי ומסחרי חשוב מאוד ופועלת להצלחתם ולהגדלת הפריון העסקי שלהם, ובכלל זה שיתוף פעולה עם גורמי ממשלה בכדי להקל עליהם את הנטל ולהגדיל את כמות העובדים באותם מקומות. העירייה מחייבת את הנכסים בתחומה ובכלל זה את הנכסים העסקיים בהתאם להוראות צו הארנונה העירוני. בניגוד לנטען, העירייה לא העלתה את תעריפי הארנונה בתחומה בשיעור של שבעה אחוזים אלא בהתאם לשיעור העדכון שקבע משרד הפנים. כך למשל בשנת 2017 עודכנו תעריפי הארנונה בשיעור של 1.73 אחוז בלבד. בצו הארנונה העירוני קיימת חלוקה לשלושה אזורים לנכסים המסווגים בסיווג ‘מסחר’ הכוללים תעריפים מוזלים ושונים. להשלמת הדברים נציין כי בכל רשות מקומית חל צו ארנונה שונה אשר נחקק מקדמת דנא, ואין כל אפשרות לשנותו. בנוסף לכך, לא ניתן לבצע השוואה חלקית בין תעריפי הארנונה החלים ברשויות מקומיות שונות”.
בשבועיים האחרונים נכנסה הילה אברמזון כמעט בעל כורחה למאבק על העתיד של בנה רותם בן השנתיים וארבעה חודשים ועל עתידם של עוד כ-100 ילדים בעלי עיכוב התפתחותי המטופלים במכון להתפתחות הילד באשקלון. את הבשורה על כך שהמקום היחיד שמעניק טיפול נרחב לילדים שלהם תחת קורת גג אחת צפוי להיסגר היא שמעה כמעט במקרה בשיחת מסדרון, ומאז היא עושה הכול על מנת לבטל את רוע הגזירה. אמנם הודעה רשמית על סגירתו עדיין לא התקבלה, אך ההורים טוענים כי המכון מסרב לקבוע תורים אחרי אמצע אוגוסט ואינו מספק תחליפים לתורים שבוטלו. "אני אהפוך עולמות כדי שזה לא יקרה, כולנו נילחם. לא בחרנו להיות הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, ויש לנו מספיק עם מה להתמודד גם בלי הקשיים שהמדינה מערימה עלינו", היא אומרת.
אברמזון עומדת בראש מטה המאבק, ואליה הצטרפו בימים האחרונים עשרות הורים. הם מנהלים קבוצת ווטסאפ פעילה ומתכננים פעולות עתידיות. בשבוע שעבר היא דיברה כמעט בכל מקום אפשרי והתייצבה גם לדיון בכנסת כדי להשמיע את קולם של הילדים וההורים בוועדה לענייני ביקורת המדינה שדנה בנושא. "אני כאן להילחם כדי שהבן שלי רותם יקבל את מה שמגיע לו. אומרים לנו שהמכון בקשיים. אותי הנסיבות הכלכליות לא מעניינות. אני רב סרן במילואים, שירתּי ונתתי למדינה הזאת, לצערי הגיע הזמן שלי לקבל. עזבתי הכול והגעתי לכאן להשמיע את הזעקה של הילדים האלה, שלא מסוגלים לבוא ולהגיד את מה שיש על לבם", אמרה אברמזון לחברי הוועדה. השבוע היא נפגשה גם עם ראש העירייה בפועל תומר גלאם, אך גם הוא לא היה איש בשורה. "הוא בעיקר חיזק ואמר שהוא איתנו במאבק. להפתעתי הוא גילה על כוונת הסגירה בעקבות המאבק שאני יזמתי. אני אמרתי שהציפייה שלי ממנו כראש עירייה היא לדאוג שיהיו כאן שירותים רפואיים של עיר ולא של עיירת פיתוח", אומרת הילה.
אברמזון עם ח"כ קארין אלהרר
"הרגשתי שהשמים נפלו עליי"
רותם, בנם הבכור של הילה ועידו, נולד לפני שנתיים וארבעה חודשים לאחר היריון ולידה תקינים. "הוא ילד ראשון. עשינו את כל הבדיקות והתרוצצנו ממקום למקום כדי לעשות את הכול אצל רופאים פרטיים רק ליתר ביטחון", מספרת הילה. הם היו הורים צעירים וטריים ולא ידעו למה לצפות, ולמרות זאת כבר בימים הראשונים לאחר לידתו חשה הילה שמשהו אינו כשורה. "הוא התקשה לינוק, והרגשתי שזה לא משהו רגיל למרות שלא היה לי ניסיון וידעתי שיש קשיים עם הנקה בתחילת הדרך. שיגעתי שם את האחיות, וכולם אמרו לי שהכול בסדר, שזה טבעי ושאין לי מה לדאוג".
כשרותם היה בן עשרה ימים ולאחר שירד חצי קילו מיום שחרורו מבית החולים, התייצבו ההורים בבית החולים תל השומר, ורותם עבר בדיקות מקיפות. "חשבנו שזאת רק התייבשות, אבל את תמונת הסי-טי מוח שלו אני לא אשכח עד יומי האחרון", אומרת הילה. התמונה הראתה שרותם הקטן סובל מאוטם נרחב באונה השמאלית של המוח ולמעשה עבר אירוע מוחי. לא ידעו לומר לנו לקראת מה אנחנו הולכים, אמרו רק שהאונה אחראית על מוטוריקה ושפה".
בכל הימים שלאחר מכן ישבה ליד מיטתו של בנה לילות שלמים ולא עצמה עין, עקבה אחר כל נשימה שלו וכל תזוזה בשל החשש שיפרכס ומצבו יחמיר. "הרגשתי שהשמים נפלו עליי. כל החלומות והתקוות הפכו לחור שחור ומפחיד. אני מורה לחינוך מיוחד, אבל כל התיאוריות והפרקטיקה נעלמות כשזה מגיע אלייך הביתה", אומרת הילה.
חוששים ממה שיקרה מחר בבוקר
מאז שנולד רותם כל שגרת החיים של ההורים נתונה לו ומתנהלת סביב הטיפולים שלהם הוא זקוק. "מיד אחרי חופשת הלידה לקחתי שנת שבתון והתמקדתי רק בטיפול ברותם. ילדים כמוהו על פי חוק חייבים להיות מטופלים במכון להתפתחות הילד, שעומד בראשו רופא נירולוג ומתחתיו המטפלים הפרא-רפואיים כדי להסתכל על הליך הטיפול הכולל ולעבור את התהליך ביחד ובשיתוף פעולה של כל הגורמים המטפלים. רותם מקבל במכון קלינאית תקשורת, מרפא בעיסוק ופיזיותרפיה. גם זה לא מספיק, אבל זה לפחות הרע במיעוטו. כשהנירולוגית המליצה לנו על טיפול פיזיו נוסף, למכון לא הייתה אפשרות לספק לנו אותו, וקופת החולים אחרי טרטורים וביורוקרטיה שלחה אותנו לטיפולים בקריית גת. למישהו זה נראה הגיוני להעביר אותנו ממקום למקום. אז הבאנו פיזיותרפיסט פרטי אלינו הביתה. אנחנו מתמודדים עם מציאות מורכבת מאוד, ויש תחושה שכל מי שאמור להקל רק מקשה. גם העול הכלכלי הוא גדול מאוד, הטיפולים הפרטיים עולים המון, וגם לא חזרתי למשרה מלאה כי אני צריכה לטפל ברותם, אז המשכורת שלי נפגעה", אומרת הילה.
רותם מוגדר כסי-פי (C.P), בעל שיתוק מוחין, ולמרות זאת ובעקבות ההשקעה הגדולה והבלתי מתפשרת של הוריו, הוא מתקדם ומתפתח. "אנחנו הולכים צעד צעד, רואים תוצאות, אבל הדרך עדיין ארוכה. רותם התחיל ללכת רק בגיל שנתיים, לפני ארבעה חודשים. ההליכה שלו מאוד לא יציבה, והוא גורר רגל. יד ימין שלו קפוצה וכמעט לא מתפקדת. היום, כשאני אימא גם לתינוק בן שבעה חודשים, יש לי למה להשוות, והלב שלי מתכווץ בכל פעם מחדש. עד עכשיו לא ידענו עד כמה הוא מבין את המוגבלות שלו ואם הוא מרגיש בה בכלל. לאחרונה אנחנו רואים שכן, רואים את התסכול והכאב שלו כשהוא לא מצליח לעשות משהו. זה לא ילד שנפל מאופניים, שבר יד, ועכשיו יש צורך בטיפולי פיזיותרפיה. זו סוגיה מאוד מורכבת שדורשת הבנה עמוקה וטיפול יסודי ומשותף. מחקרים מראים שילדי סי-פי שמקבלים את הטיפול הנכון עד גיל שלוש יכולים להתגבר על הקשיים ולצמצם פערים משמעותית. אנחנו במרדף אחר הזמן. כל פעילות עם רותם הפכה לסוג של טיפול. אנחנו עשינו את כל הוויתורים האישיים למענו, אבל אנחנו מרגישים שמפקירים אותו וחוששים ממה שיקרה מחר בבוקר", אומרת הילה.
אברמזון בכניסה למכון. צילום: אורי קריספין
במכון להתפתחות הילד של בית החולים ברזילי מטופלים כ-100 ילדים הסובלים מהפרעות התפתחות שונות, הפרעות מוטוריות, פיגור שכלי, ספקטרום אוטיסטי, הפרעת קשב וריכוז, ליקויי למידה, הפרעות שפה ובעיות רגשיות והתנהגותיות.
המטרה היא שאותם ילדים יקבלו את מגוון הטיפולים במקום אחד, מתוך הבנה שכך המטפלים השונים יוכלו ליצור תכנית טיפולית משותפת שתטיב עם הילד ותקדם אותו עד כמה שאפשר.
הנהלת בית החולים טוענת שהמכון אינו רווחי ומהווה נטל כלכלי על בית החולים. משרד הבריאות לא מתקצב אותו, ולכן הוא נמצא תחת איום סגירה.
הבשורה על הכוונה לסגור את המכון קוממה את ההורים, אך לא הפתיעה אותם, והם החליטו לצאת למאבק בלתי מתפשר. בשנים האחרונות גם הם עדים לצמצום של אנשי הצוות במקום ולקושי הגדול להביא לאשקלון מטפלים פרא-רפואיים, שמגיעים רובם ככולם מאזור מרכז הארץ.
"יש קושי רציני להביא מטפלים, שמעדיפים לעבוד באזור המרכז ולהרוויח יותר. זה סך הכול מאוד הגיוני", אומרת הילה. "מה שמקשה עוד יותר זה חוסר הוודאות לגבי המשך פעילותו של המכון. העננה שמרחפת מעל הראש שלנו וכל סימני השאלה מביאים לכך שעובדים פשוט מעדיפים לעזוב כבר עכשיו ולא לחכות להודעה רשמית על הסגירה".
למשרד הבריאות אין מדיניות ברורה
בחודש מאי האחרון התפרסם הדו"ח השנתי של מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, ובו פרק שלם לטיפולים בתחום התפתחות הילד. על פי הדו"ח לכעשרה אחוזים מהילדים בארץ שגילם עד 18 יש עיכוב ניכר בהתפתחות. המבקר מצא נזקים חמורים הנגרמים מפיצול האחריות לאספקת שירותי התפתחות הילד בין גורמים רבים, כגון קופות החולים, בתי חולים, משרד הבריאות, משרד החינוך, הרשויות המקומיות, עמותת ומטפלים פרטיים.
"טיפול נכון, מוקדם ורציף עשוי לקדם במידה ניכרת ילדים עם מוגבלויות. מכוח האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד על מדינת ישראל להעניק לילד ולאחראים לטיפול בו את הסיוע המבוקש והמתאים למצב הילד", כתב המבקר.
בביקורת עלה כי המכונים להתפתחות הילד שבבתי החולים סובלים ממצוקה כלכלית שגורמת לסגירתם. צוין כי משנת 2009 נסגרו שש יחידות להתפתחות הילד, כמה מהן בפריפריה ובמגזרי המיעוטים, ומשרד הבריאות לא בחן את ההשפעה של סגירתן על אספקת השירותים.
השלט של אברמזון. צילום: אורי קריספין
"סגירת המכונים בבתי החולים פוגעת במטופלים של אותם מכונים, הנדרשים לעבור למכונים אחרים לשם קבלת הטיפול, מצמצמת את הנגישות למטופלים, הנאלצים לעתים להגיע למכונים מרוחקים ממקום מגוריהם וגורמת להתארכות זמני ההמתנה", קבע המבקר. מהדו"ח עולה כי כדי למנוע את סגירתו של המכון בברזילי פנתה בפברואר 2016 ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות לקופות החולים בבקשה לשפר את שיתוף הפעולה בינן ובין המכון. אך בספטמבר 2016 הודיע המכון למשרד כי בעקבות עזיבת מטפלים אין באפשרותו לספק את הטיפולים הדרושים לילדים המטופלים בו.
עוד עלה בביקורת כי אחד ממחוללי המצוקה של המכונים הוא היעדר מדיניות של משרד הבריאות בעניין, ובהיעדר מדיניות ברורה קופות החולים פועלות על פי שיקול דעתן והאינטרסים הכלכליים שלהן. הן מעדיפות לתת את הטיפולים במכונים וביחידות שבבעלותן ובניהולן וממעטות להפנות מטופלים למכונים שבבתי החולים הממשלתיים. מכאן שהפעילות במכונים מצטמצמת ומשפיעה על האיזון התקציבי שלהם.
הדו"ח מדבר גם על מצוקת כוח האדם. נמצא כי מספר קלינאי התקשורת, המרפאים בעיסוק והפיזיותרפיסטים בדרום הארץ לכל אלף נפש קטן במידה ניכרת ממספרם במרכז הארץ, והדבר משפיע באופן ישיר על זמינות הטיפולים ועל זמני ההמתנה, וכך הם חורגים משמעותית מהזמנים שקבע משרד הבריאות. למרות זאת משרד הבריאות לא קבע תקנים למספר העובדים הפרא-רפואיים הנדרשים בארץ על פי מקצועותיהם. בנוסף, המשרד לא קבע מה הצרכים הצפויים לשנים הבאות, ואין לו מדיניות אסטרטגית ותפעולית בנוגע להעסקת קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק ומקצועות פרא-רפואיים אחרים. "על כל הגורמים העוסקים במתן טיפולים לילדים, ובראש וראשונה משרדי הביראות והחינוך והשרים העומדים בראשם וקופות החולים, לתת לנושא עדיפות עליונה", סיכם המבקר.
תגובות: "מקווים שנוכל להמשיך"
מבית החולים ברזילי נמסר בתגובה: "המכון להתפתחות הילד בבית החולים ברזילי מספק שירותי אבחון לילדים המתעכבים בהתפתחותם וטיפול רב תחומי על ידי מטפלים ומטפלות בתחומים שונים. מזה שנים יש קושי בהבאת מטפלים בתחומים שונים, וכמו כן בית החולים מסבסד את פעילות המכון משום שמנהל בית החולים אינו רוצה להפסיק את הטיפול בילדים מסכנים אלו בהיעדר חלופה טיפולית מספקת באזור.
משרד הבריאות לא קיבל עדיין החלטה ברורה מה גורל המכונים האלה בבתי החולים, ואנו עדים לסגירת מכונים בשל מצוקה תקציבית ומצוקה במציאת רופאים ומטפלים.
בית החולים ברזילי עושה מאמצים רבים למצוא מטפלים שיבואו ויעבדו במכון, בעיקר בתחום קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ועבודה סוציאלית, על מנת שלא לסגור את המכון ולתת שירות מקצועי ואחראי, על אף המצוקה התקציבית. אנו מקווים שנוכל להמשיך ולפתוח את שערי המכון ולהמשיך לטפל בילדים ובמשפחות".
תגובת משרד הבריאות: "במשרד לא התקבלה הודעה על בקשה או כוונה לסגור את המכון. אך, כפי שידוע לנו ולקופות שבהסדר עם המכון בבית החולים ברזילי, המכון מצוי בסכנת סגירה. כל מבוטח אמור לקבל מענה טיפולי על ידי הקופה המבטחת שלו, במסגרת מתקני הקופה או בקרב מכון, יחידה או ספק אשר הקופה בוחרת להיות בהסדר איתם בכל מחוז. במקרה של הפסקת מענה על ידי מכון או יחידה אשר בהסדר עם הקופה, על הקופה המבטחת לתת מענה חלופי".
מעיריית אשקלון נמסר: "ראש העירייה בפועל תומר גלאם נועד השבוע עם מובילת המאבק ואחת האימהות לילד במכון ושמע ממנה על התחושות הקשות נוכח הכוונה לסגור את המקום. כמו כן, שוחח ראש העירייה עם מנהל המרכז הרפואי ברזילי ד"ר חזי לוי ובעצה אחת עמו ועם קופת החולים הובטח כי ייעשו מאמצים רבים לאתר אנשי מקצוע פרא-רפואיים במטרה להמשיך את פעילות המכון. נציין כי בעיית המכון להתפתחות הילד הינה בעיה כלל-ארצית במכונים אלו. לגבי המכון הפועל בברזילי, הקושי אינו רק כספי (שכן בית החולים מסבסד את פעילות המכון מזה שנים רבות בסך מאות אלפי שקלים). הבעיה הינה באיתור אנשי מקצוע שייתנו טיפול מקצועי ובמציאת פתרון לבעיית התורים הארוכים שמסבה עוגמת נפש רבה, הן להורים והן למספקי השירות".
בחודש דצמבר האחרון הכריז ראש העירייה דאז איתמר שמעוני כי הוא מתכוון לפתוח באשקלון את שוק אשקלון מרקט, שיהיה זהה באופיו לשוק לה בוקריה המפורסם של ברצלונה. הוא הציג את חזונו, ולפיו השוק לא יהיה רק מקום שבו הציבור ירכוש ירקות ופירות אלא גם מוקד בילוי ותיירות, ובו מסעדות וחנויות דגים. “לפני כשנתיים סיירתי עם רעייתי בברצלונה, ונכנסנו לאחד השווקים המרכזיים שם”, סיפר אז שמעוני. “כבר אז ידעתי שככה אני רוצה שייראה השוק העירוני החדש באשקלון, ולאורך כל הדרך שאבנו משם את ההשראה לשוק החדש, שיצא אגב דומה מאוד לשוק בברצלונה”.
השוק באשקלון. צילום: תומר שונם הלוי
אלא שהיום, במסגרת השינויים שמבצעת הנהלת העיר הנוכחית, הוחלט לוותר על יומרת ברצלונה ולהסתפק במודל של שוק מחנה יהודה העממי והפופולרי של ירושלים.
“עוד שבועיים אנחנו אמורים להיכנס”, מספר אחד מסוחרי הבגדים שכיום מוכרים את מרכולתם מחוץ לשוק המקורה. “חילקו לנו כבר קוביות, נתנו מספרים, והבנתי שתהיה עדיפות לסוחרים מאשקלון”. אז הבשורה הראשונה היא שהבאסטות עם בדי היוטה שעומדות מחוץ לשוק המקורה יחזרו פנימה. סופר אומר כי זה יהיה באופן זמני עד שיוסדר להם קירוי מסודר, “הם יישארו בתוך השוק בצורה מקובלת, שווים בני שווים, עד שנעשה להם מתקנים בחוץ. לא יכול להיות שיש שוק שלא עושים בו כלום, ומצד שני יש סוחרים שיהיו בחוץ”.
רמי סופר. צילום: דוד לוי
המהלך השני שעליו הוחלט בעירייה הוא שהחנויות שראה שמעוני בחזון שלו לצד המסעדות כבר לא ייפתחו. “כמו שוק מחנה יהודה”, מסביר סופר. “יהיו בתי קפה, מסעדות, ברים עם כיסאות ואוכל מהיר אותנטי, כך שאנשים ישבו גם מחוץ לשוק עצמו. אנשים יגיעו לשם גם ביום וגם בלילה לקנות שם מזון מהיר ויחיו את השוק, ואני אשמח שזה יגרום לשוק לעבוד כל השבוע. הייתי בירושלים פעמיים, ותענוג לראות את הכול. זה ימשוך בחזרה את התושבים ואת התיירים”.
יש בחורות שטסות לחו״ל כדי לעשות שופינג, להצטלם ולבלות ויש בחורות כמו אנה בוטרשוילי הדוגמנית האשקלונית שהעדיפה לחזור לשורשיה בטיביליסי שבגאורגיה ולנצל את כמות החצ׳פורי הבלתי מוגבלת. אנחנו לא שופטים, אנחנו תמיד בעד האוכל
כביש 3 החדש משנה את פניו, לפחות בקטע הסמוך והמוביל לאשקלון וממנה. קטע כביש ששנים רבות לא הורחב למרות התנועה הכבדה והעמוסה בו ולמרות תאונות הדרכים הקשות שאירעו בו, מקבל סופסוף טיפול ראוי. בעוד מספר חודשים יסתיימו העבודות והדרך מקרית מלאכי לאשקלון וכמובן מאשקלון לעיר הבירה, ירושלים תהיה הרבה יותר מהירה, נוחה וגם בטוחה.
במסגרת העבודות יסגר הלילה (בין רביעי לחמישי) קטע הכביש מצומת הודיה לצומת עין צורים לשני הכיוונים – בין השעות 21:00 בערב עד 05:00 בבוקר למחרת.
מפת החסימה ב-waze.
דרכים חלופיות:
לבאים מכיוון ירושלים: בצומת קסטינה ימשיכו בכביש 40 לדרום עד צומת פלוגות ושם יפנו ימינה לכביש 35 לכיוון כללי אשקלון.
לבאים מכיוון אשקלון: מצומת סילבר יכולים לנסוע מזרחה עד לצומת הודיה ומשם יפנו ימינה לכביש 232 לכיוון כללי צומת גבעתי (כביש 35) ומשם שמאלה לכיוון פלוגות.
לבאים מכביש 232 מכיוון שדרות: לא תתאפשר נסיעה ימינה בצומת הודיה לכביש 3, והתנועה תופנה ישר ושמאלה בלבד, לכיוון צומת ניצנים.
לבאים מכביש 232 מצומת ניצנים: לא תתאפשר נסיעה שמאלה בצומת הודיה לכביש 3 והתנועה תופנה ישר ושמאלה בלבד לכיוון שדרות.
המשטרה תהיה נוכחת במקום וצופה עומסי תנועה כבדים בכל האזור הסובב את הציר הסגור. יש להישמע להוראות השוטרים ושימת לב לתמרור במקום. לנוחיותכם, חסימות הצירים יסומנו בליל העבודות באפליקציית Waze.
יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הודיע לפני דקות אחדות כי דרום הארץ יושבת ביום ג' (8/8) במידה ולא יימצא פתרון בסוגיית חיפה כימיקלים ויתקיימו שביתות סולידיות נוספות ברחבי הארץ. ניסנקורן אמר: ״מספיק עם הסחבת והברברת ודי למופע האיוולת שקשור לטיפול בחיפה כימיקלים. מאות משפחות וכל כלכלת ישראל משלמות על כך מחיר כבד. אני מצפה מהצדדים, בהם נציגי הממשלה ובעלי החברה, למצוא פתרון מיידי. ההסתדרות תושיט יד לכל אפשרות שתציל את פרנסת העובדים. אם לא יימצא פתרון, ביום שלישי תהיה שביתה בכל אזור הדרום ושביתות סולידריות נוספות ברחבי הארץ.״
מרכז הכנסים מפעיל בחודש אוגוסט את 'סינמה ילדים' במסגרתו יוקנו סרטי ילדים במחיר של 20 ש"ח לכרטיס.
מחר (ה'), בשעה 17:30 תתקיים במרכז הכנסים הקרנה של סרט האנימציה 'לרקוד' בדיבוב לעברית.
כרזת הסרט לרקוד. יח"צ
תקציר הסרט: פליסי היא ילדה יתומה, שובבה ואדומת שיער הגדלה בבית יתומים תחת שרביטו של מנהל מרושע. יש לה תשוקה אחת ענקית: לרקוד. יחד עם חברה הטוב ויקטור שחולם להיות ממציא דגול, הם בורחים מבית היתומים לפאריס, עיר האורות. פליסי מתגנבת לבית האופרה הנוצץ, מתחזה לתלמידה בבית הספר לריקוד שם ומקווה שסודה לא ייחשף. שם היא נלחמת מול הרקדניות הטובות ביותר ועליה להוכיח לעצמה ולמורה הקפדן והקשוח שלה כי הלב והאהבה תמיד ינצחו. בעזרתה של המנקה של בית האופרה, שלוקחת אותה לביתה ומאמנת אותה באופן אישי, מנסה פליסי בכל כוחה להגשים את חלומה הגדול ביותר – להיות רקדנית על הבמה הגדולה של פריז.
אורך הסרט הוא 89 דקות.
ולמי שרוצה להגיע מוקדם יותר, הקפטריה במקום תפתח בשעה 17:00.
❤️ 
