משרד הבריאות מפרסם היום את הסקר הלאומי ובו הוא בוחן את חוויית המטופלים בחדר המיון בכל בתי החולים הכלליים בארץ. הסקר נערך בחודשים יוני – יולי – אוגוסט וממנו ניתן למוד על כך שהמרכז הרפואי ברזילי באשקלון דורג על ידי המטופלים במקום הכמעט אחרון.
הסקר הקודם בוצע בתקופה המקבילה בשנת 2015 ופורסם באופן מזוהה לציבור הרחב. בשנת 2015 נמצא כי רק 56% מהמטופלים היו שבעי רצון מהטיפול בחדרי המיון, כאשר הנושאים החשובים ביותר בעיני המטופלים הם: יחס הצוותים המטפלים, תקשורת ובהירות ההסברים, עבודה בתיאום בין נותני השירות ותחושות סדר וארגון.
כידוע, חדר המיון, נחשב שער כניסה לבית חולים, הוא סביבה טיפולית בעלת קשיים ייחודיים אובייקטיבים. המטופל מגיע כואב, מודאג וחסר אונים, ונכנס לסביבה המתאפיינת בעומס רב, חוסר ודאות, וזמני המתנה ארוכים. כל אלה לעיתים רבות גורמים לחוסר שביעות רצון המטופל ופוגעות באמון שלו במערכת הבריאות הציבורית.
לפניכם הציונים שקיבלו חדר המיון בבתי החולים הכלליים ברחבי הארץ.
מפעילי מנצחי הרחיפה באשקלון יכולים להיות מרוצים. בקרוב הם יזכו לנקודת המראה ונחיתה מוסדרת וראויה סמוך לחוף הצפוני באשקלון. עד עתה היו צריכים לאלתר מקום פנוי, רחבת אספלט או כורכר כלשהי כדי להתכונן להמראה ולהמריא וכן כדי לנחות ולקפל את ציוד הרחיפה. בדרך כלל היו מגיעים לרחוב חדש שטרם נבנו בו וילות בצפון שכונת ברנע.
ספורט מצנחי הרחיפה נחשב משגשג בשנים האחרונות בישראל בעיקר בערי חוף. גם באשקלון ניתן לראות בכל סופשבוע כשמזג האוויר נוח את מצנחי הרחיפה מרחפים באוויר.
בשבוע שעבר נפגשו ראש העירייה בפועל תומר גלאם ומשנהו חבר המועצה משה אטיאס עם נציגי מפעילי מצנחי הרחיפה בלשכתו. "אחרי כמעט 20 שנים של הבטחות, מפעילי מצנחי הרחיפה בחוף הצפוני של אשקלון יזכו שנכשיר עבורם נקודת מפגש מוסדרת במקום" מסר גלאם לאחר הפגישה "זה יהיה פתרון זמני עד שנקים עבורם מנחת קבוע, שיעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר, ויבטיח שיוכלו להמשיך ולהפעיל את המקום בנוחות ובבטיחות".
גלאם ואטיאס עם נציגי המרחפים באשקלון. צילום: דוברות העירייה
כוחות כיבוי אש הוזעקו לפני שעה קלה לשריפה בבנין מגורים ברחוב גדוד הפורצים בשכונת שמשון. הצוותים שהגיעו החלו לפנות מהבניין את דייריו מחשש לשאיפת עשן והתפשטות האש לדירות. במהלך פעולתם חילצו מהבניין 3 נשים שני גברים וילדה בת 10 והשתלטו על הלהבות. הנפגעים הועברו לטיפול צוותי מגן דוד אדום ופונו להמשך טיפול בבית החולים ברזילי, כשהן סובלים משאיפת עשן ומוגדרים במצב קל.
מקור השריפה הם ארונות החשמל מקומת הקרקע עד לקומה העליונה הרביעית, שמחוברים בפיר ושנשרפו כליל. כעת, מבצעים לוחמי האש סריקות אחרונות. מדובר בנזק כבד שנגרם לכל ארונות החשמל בבניין. המשמעות היא שהדיירים יאלצו לסבול בימים הקרובים, בקור, ללא חשמל, עד שהפרוצדורה לשיקום והרכבת ארונות חשמל חדשים תצא לפועל.
ברחוב זה אירעו בחודשים האחרונים כמה וכמה מקרי שריפות בארונות חשמל בנסיבות דומות מאוד, דבר שמעלה את החשד שמדובר בהצתה בזדון.
בית משפט המחוזי בבאר שבע יידרש בימים הקרוב לדון האם להרשיע גבר תושב אשקלון בן 49, שהודה במסגרת עסקת טיעון שהתחזה לאב של ילדה בת 11 החולה במחלת הסרטן, זייף מסמכים רפואיים ופנה איתם לקבלת תרומות עבור הטיפולים היקרים שבתו לכאורה אמורה לעבור.
ראשית הפרשה לפני שנתיים. עת הסתבך האיש כלכלית והוצאו נגדו צווי עיקול על ביתו ועל נכסים נוספים שהיו בבעלותו. לפי דבריו, בגלל ההסתבכות והבושה שלא הצליח לכלכל את משפחתו כראוי, הוא פנה לחברת הלוואות שאיתר באמצעות האינטרנט. לאחר שלקח את ההלוואה גילה שמדובר ב'שוק האפור'. כשאיחר בתשלומים האיומים הקשים לא אחרו לבוא. לדבריו קיבל איומים על חייו ועל חיי משפחתו ולא ידע כיצד להתמודד עם הלחץ ולהביא כסף כדי להמשיך לכלכל את משפחתו בכבוד.
שטרות כסף. אילוסטרציה: דוברות המשטרה
באותה תקופה עבד במפעל תעשייתי. אחד המנהלים סיפר לו כי חלה בסרטן וכי הנהלת המפעל סייעה לו כלכלית. בהשראת המידע החדש החליט להמציא סיפור ובאמצעותו להרוויח כסף.
האיש נכנס לאתר האינטרנט של 'המרכז הרפואי לילדים שניידר' הוריד טופס עם לוגו המרכז, מחק את הכתוב בו וניסח מכתב אישור כאילו בתו חולה במחלת הסרטן ונזקקת לטיפולים רפואיים יקרים בארץ ובחו"ל. כך גם עשה באתר קופת חולים מכבי. בשני המקרים ציין שמות של רופאים שעובדים בשניידר או במכבי ואף חתם במקומם על הטפסים לאחר שהדפיס אותם.
האכזבה של הפועל אשקלון מג'וסיפ איבנצ'יץ', גרמה להפועל אשקלון לחפש אלטרנטיבות לקראת חלון העברות של ינואר. יובל נעים, אחד שידוע כאחד שלא לוקח סיכונים מיותרים, בחר להנחית בחזרה את הצרפתי דוד מנגה, שהגיע בינואר שנה שעברה.
מנגה שיחק בעונה האחרונה ב-13 משחקים, בהם כבש שני שערים. הקדנציה שלו באשקלון תיזכר כבינונית, אך יש לומר כי הוא חזר מפציעה ארוכה, לאחר שהיה בן השחקנים הטובים בארץ.
השחקן עצמו אישר ל'כאן דרום', שהפועל אשקלון פנתה אליו ושהוא אכן מוכן לחזור אך קבוצתו זירה מאזרבייג'ן מסרבת בשלב זה לשחררו אך תשב עם השחקן וייתכן כי תחליט להיענות לרצון השחקן.
שבוע הבטיחות בדרכים בסימן 'לוקחים אחריות – נלחמים על החיים' נפתח באשקלון ובמסגרתו נערכו בעיר מגוון פעילויות במטרה לתרום לשינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות של נהגים והולכי רגל ובתוך כך, לקיחת אחריות אישית וסביבתית.
בין היתר, יצא המטה העירוני לבטיחות בדרכים בקמפיין הסברה 'מדרכות מסבירות' בו הוטבעו מסרי בטיחות צבעוניים ובולטים, כמו: 'עד גיל 9 לא חוצים לבד', 'עוצרים, מביטים, חוצים' ו'נלחמים על החיים', על גבי מדרכות בסמוך למעברי החצייה בקרבת בתי ספר יסודיים ובמוקדים בעייתיים.
ראש העירייה בפועל עם התלמידים. צילום: אשר דיין
כמו כן, התקיימו בכל מוסדות החינוך בעיר פעילויות מגוונות הכוללות סימולטורים בנהיגה לבני הנוער, סדנאות ללימוד כללי החצייה, חידונים והצגות לתלמידי בתי הספר היסודיים, שגם חתמו על אמנת בטיחות.
ראש העיר בפועל, תומר גלאם, נפגש השבוע עם הבעלים של 'קפה לנדוור' החדש במרינה מול ואיחל להם בהצלחה. "יש לכם אווירה מדהימה, תפריט מצוין וקפה ממש טוב", אמר גלאם.
בחודשים ספטמבר 2016 עד פברואר 2017 בדק משרד מבקר המדינה היבטים בתפקוד הדירקטוריונים בחברה הכלכלית של אשקלון. המבקר מצא לא מעט ליקויים בתפקוד הדירקטוריון, כמו הרכב לקוי, חסרון של ביקורת פנים ואישור שכר בכירים כאשר הבכירים נוכחים בישיבה.
כהונת דירקטורים ללא אישור ועדת המינויים
על פי תקנות העירייה לא ימונו נציגים לדירקטוריון אלא אם כן נבחנה מועמדותם בוועדת המינויים. גם בחוזר משרד הפנים מאפריל 2011 צוין כי מינוי נציגים מקרב עובדי הרשות המקומית ומקרב הציבור חייב לקבל את אישור הכשירות מטעם ועדת המינויים.
מבדיקת מבקר המדינה נמצא כי ועדת המינויים החליטה במרץ 2014 כי ניתן לאשר את מינויָה של נציגת ציבור לדירקטוריון החברה הכלכלית אשקלון בכפוף לעריכת הסדר ניגוד עניינים מפורט, וכי בפועל היא כיהנה בדירקטוריון ממרץ 2014 ועד התפטרותה ממנו באפריל 2016 לפני קבלת החלטה סופית בעניינה בוועדת המינויים.
משרד מבקר המדינה מעיר לחברה הכלכלית אשקלון כי "יש לקבל את אישור ועדת המינויים טרם כהונתם של נציגים מקרב עובדי העירייה ומקרב הציבור בדירקטוריון החברה העירונית כנדרש בדין. אישור ועדת המינויים בא למנוע, בין השאר, את כהונתו של דירקטור שאינו עונה על תנאי הכשירות או שעלול להימצא במצב של ניגוד בין ענייניו האישיים לבין ענייני החברה העירונית".
מנכ"ל החכ"ל לשעבר גלעד אורן. צילום: אורי קריספין.
אי-מינוי נציגי ציבור בדירקטוריון בשיעור הנדרש
בתקנות העיריות נקבעו גם כללים הנוגעים להרכב הדירקטוריון, ולפיהם שליש מנציגי הדירקטוריון יהיו מקרב חברי המועצה, שליש מקרב עובדי העירייה ושליש מקרב הציבור. על פי התקנות, מינוי דירקטורים מקרב עובדי הרשות המקומית ומקרב הציבור כפוף לאישורה של ועדת המינויים במשרד הפנים.
במועד הביקורת נמצא כי על אף ההרכב הקבוע בתקנות העיריות: בדירקטוריון החברה הכלכלית אשקלון מכהנת נציגת ציבור אחת מתוך שבעת חברי הדירקטוריון;
המבקר מציין כי ליקויים כאמור "מלמדים על הרכב דירקטוריון חלקי ולא מאוזן. מאחר שחסרים בדירקטוריון נציגי ציבור עולה חשש מפגיעה בפיקוח העצמאי והציבורי המוטל על התנהלות החברות הללו. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה הכלכלית אשקלון כי עליה לפעול מול הרשות המקומית כדי להשלים את הליכי מינוי נציגי הציבור בדירקטוריון, כך שיהיו שליש מחברי הדירקטוריון כקבוע בתקנות".
אישור הגדלת התקשרות
באפריל 2013 התקשרה החברה הכלכלית עם חברה א' אחרי שהצעתה זכתה במכרז לביצוע עבודות פיתוח בשדרה ובכיכר בשדרות בן-גוריון בעיר בהיקף של כ-6.6 מיליון ש"ח. יצוין כי חוזה ההתקשרות עם חברה א', כלל זכות ברירה להגדלת ההתקשרות בשיעור של 100% מסכום ההתקשרות הראשונית, וזאת לצורך ביצוע עבודות פיתוח זהות לעבודות הפיתוח בהתקשרות הראשונית.
בינואר 2014, שמונה חודשים לאחר חתימת הסכם ההתקשרות עם חברה א', הובאה לאישור הדירקטוריון הגדלת ההתקשרות מתוקף זכות הברירה הכלולה בחוזה עם החברה, לצורך מיזם אחר – הקמת חוף רחצה באשקלון הממוקם סמוך לשדרות בן-גוריון (החוף הנפרד). היקפה הכספי של ההתקשרות עמד על כ-5.4 מיליון ש"ח.
בפני הדירקטוריון עמדה חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לחברה הכלכלית, ולפיה אין מניעה לאשר את הגדלת ההתקשרות עם החברה לביצוע העבודות למיסוד החוף הנפרד. חוות הדעת המשפטית התבססה על הוראות הסכם ההתקשרות עם החברה, ולפיהן ניתן להגדיל את היקף החוזה ב-100% על ידי ביצוע עבודת פיתוח הזהה לעבודה הכלולה בהסכם ההתקשרות. עם זאת צוין בחוות הדעת כי את העבודות בתחום הים שאינן זהות לעבודות הכלולות בהסכם ההתקשרות ניתן לאשר בפטור ממכרז.
ואולם, בביקורת של מבקר המדינה נמצא כי מלבד העבודות בתחום הים היו עבודות נוספות להקמת החוף הנפרד, שאינן זהות כלל לעבודות הפיתוח בשדרה. "ראשית, העבודות המבוקשות אמנם סמוכות לשדרה אך אינן נמצאות בתחומה, והלכה למעשה מדובר במיזם אחר (הקמת חוף). שנית, נמצא כי במסגרת העבודות להקמת החוף הנפרד יש צורך בסוגי עבודות חדשות וייחודיות עם מפרט ותמחור שונה, שלא נדרשו לצורך פיתוח השדרה. כך למשל יש, בין השאר, צורך בעבודות האלה: בניית מלתחות; הקמת קיוסק וחצר משק; בניית מתקני ספורט, פרגולות, שבילים ורחבות מרוצפות", כתב המבקר.
עוד נמצא כי הדירקטוריון אישר את הגדלת ההתקשרות על פי זכות ברירה הכלולה בחוזה, ללא דיון כלשהו – בלי שדן בסוגיות המהותיות שעלו בחוות הדעת, בלי שבחן את אופי העבודות נשוא ההתקשרות להקמת החוף הנפרד, ובלי שבחן את הכדאיות העסקית באי-קיום מכרז.
משרד מבקר המדינה מעיר לחברה הכלכלית אשקלון כי "אישור הגדלת ההתקשרות עם חברה א', על פי זכות הברירה הכלולה בחוזה, לצורך המיזם הנוסף, כאשר העבודות להקמת החוף הנפרד אינן זהות מבחינת המפרט והתמחור לעבודות בהתקשרות המקורית אינו עולה בקנה אחד עם תנאי זכות הברירה הקבועים בחוזה לצורך מימוש הזכות. לפיכך, הגדלת התקשרות זו לא נעשתה הלכה למעשה על פי תנאי המכרז והחוזה המקורי, ויש בכך פגיעה בשוויון ובתחרות ההוגנת עם מציעים פוטנציאליים אחרים, וייתכן אף פגיעה באפשרות להשיג את התוצאה הכלכלית הטובה ביותר עבור החברה הכלכלית".
מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא. צילום אוליבייה פיטוסי
החברה הכלכלית אשקלון מסרה בתשובתה ממאי 2017 למשרד מבקר המדינה כי "החלטת הדירקטוריון התקבלה על פי הנתונים שהונחו בפניו והיו ידועים באותה עת. עוד מסרה כי בחינת אופי העבודות היא בחינה הנדסית ובהתאם להמלצת מהנדס החברה נמצא כי העבודות מאופיינות באופן זהה מבחינה הנדסית אף אם התוצר שונה".
משרד מבקר המדינה מעיר כי "מפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון עולה כי בפני חברי הדירקטוריון לא הוצגה המלצת מהנדס החברה בעניין זה. כמו כן מפרט העבודות ותמחורן שונים מאלה שנקבעו בהתקשרות המקורית ולכן אין מדובר בעבודות זהות. תחום המכרזים כרוך בניהול כספי ציבור רבים ומחייב זהירות יתרה. מן הראוי היה שחברי הדירקטוריון ידרשו מידע נוסף כדי לוודא כי אכן יש מקום לאשר את ההתקשרות בלי לקיים מכרז, לבחון את הכדאיות העסקית באי-קיום מכרז נוסף ולדון במכלול ההיבטים הקשורים בנושא".
בחודשים נובמבר 2016 – פברואר 2017 בדק משרד מבקר המדינה בראשותו של השופט בדימוס יוסף שפירא, את העבירות על חוק התכנון והבנייה בעבודות ציבוריות המבוצעות על ידי רשויות מקומיות ותאגידיהן העירוניים. הביקורת נערכה בין היתר באשקלון ובתאגידיה העירוניים. כמו כן נבדק אופן הטיפול של הוועדה המקומית באשקלון בבנייה בניגוד לחוק של הרשויות האמורות ותאגידיהן.
לא פותחים תיקים לעירייה
במרחב התכנון המקומי אשקלון פועלת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אשקלון, וחבריה הם חברי מועצת העיר. יו"ר הוועדה המקומית אשקלון במועד עריכת הביקורת הוא אפי מור, והוא עמד גם בראשות ועדת המשנה. מהנדסת העיר היא ויקטוריה ברנגל. איתמר שמעוני כיהן בתפקיד ראש העירייה מאוקטובר 2013 עד מרץ 2017.
יחד עם זאת חשוב לציין כי אפי מור, נכנס לתפקידו בסוף שנת 2015, כך שחלק מהאירועים שהמבקר מציין, התרחשו תחת קודמו בתפקיד, תומר גלאם שכיהן כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, עד לסוף שנת 2015.
ממידע שהתקבל מהוועדה על פעולות שנקטה נגד העירייה או התאגידים העירוניים שלה עלה כי בשנים אלו היא פתחה תיק פיקוח אחד נגד החברה הכלכלית לאשקלון בע"מ; במועד סיום הביקורת טרם הוגש כתב אישום בתיק זה. בשנים אלו הוועדה המקומית לא ניהלה תיקי פיקוח נגד העירייה.
נמצא כי במקרים שנבדקו בביקורת, שבהם העירייה או החברה הכלכלית אשקלון ביצעו עבודות בנייה או עשו שימוש במקרקעין ללא היתר, לא נקטה הוועדה המקומית פעולות פיקוח ואכיפה כלל. יצוין כי הוועדה המקומית ידעה על חלק מבנייה לא חוקית זו עוד בטרם נערכה הביקורת.
הקמת מבנים יבילים במוסדות חינוך
מהנתונים שנאספו במהלך הביקורת העלו ממצאים חמורים בדבר הצבת מבנים יבילים רבים במוסדות חינוך ללא היתר, בין היתר על ידי עיריית אשקלון, ועשיית שימוש בהם ככיתות לימוד מבלי שהתקבלו האישורים הנדרשים מהגורמים המוסמכים – כמו אישור הרשות הארצית לכבאות והצלה ואישור פיקוד העורף בנוגע לאמצעי הבטיחות, סידורי הכבאות והצבת מרחבים מוגנים ומקלטים.
הצבת מבנים יבילים ללא היתר
עיריית אשקלון הציבה בשני בתי ספר שנבדקו במסגרת הביקורת 9 מבנים יבילים ללא היתרי בנייה: ב"בבית הספר לאמנויות" הציבה העירייה 8 מבנים בשטח כולל של כ-430 מ"ר ו"בבית הספר למדעים" הציבה מבנה יביל אחד בשטח של כ-60 מ"ר, המשמש כיתת לימוד.
מבנה יביל בבית ספר לאמנויות באשקלון. צולם בינואר 2017. צילום: משרד מבקר המדינה
מבנה יביל בבית ספר למדעים באשקלון. צולם בינואר 2017. צילום: משרד מבקר המדינה
באוגוסט 2014 ובאוגוסט 2016 הגישה העירייה בקשות להיתרי בנייה להצבת מבנים יבילים בשני בתי הספר. הוועדה המקומית אישרה את הבקשות בתנאים, שכללו, בין היתר, אישור של רשות הכבאות ופיקוד העורף, אך עד מועד סיום הביקורת לא ניתנו ההיתרים והוועדה המקומית גם לא קיבלה אישור רשות הכבאות ופיקוד העורף לבקשה.
מהבקשה להיתר בנייה בבית הספר לאמנויות ניתן ללמוד כי קיימים בשטח בית הספר מבנים שאין להם היתרי בנייה. לגבי העברת הבקשה למפקח בנייה, הוועדה לא פעלה על פי הנוהל שקבעה היא עצמה ולא העבירה את הבקשה למפקח לפני הדיון בה שהתקיים בספטמבר 2016. נמצא כי רק בינואר 2017, בעקבות הביקורת, הועברה הבקשה להיתר בנייה למפקחת על הבנייה, וזו מצאה כי בשטח בית הספר קיימים מבנים שאין להם היתרי בנייה כדין.
משרד מבקר המדינה מעיר לוועדה המקומית אשקלון על שלא פעלה במקרה זה על פי הנוהל שקבעה היא עצמה לגבי טיפול בבקשות להיתר בנייה. משרד מבקר המדינה מעיר לעירייה על שלא פעלה לקבלת אישור רשות הכבאות ופיקוד העורף לפני שהציבה את המבנים ואכלסה אותם, אף שהאישורים נדרשים לשם הבטחת הבטיחות והם תנאי לקבלת היתר הבנייה.
הצבת מבנים ללא אישורים כנדרש
נמצא כי למבנים היבילים שהציבו העיריה לא נתקבלו אישורים הנדרשים להבטחת שלומם וביטחונם של הילדים, בין היתר מפיקוד העורף ומהרשות הארצית לכבאות והצלה.
משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית אשקלון כי הציבו מבנים יבילים המשמשים כיתות לימוד או גני ילדים ללא היתרים, ובחלק מהמקרים אף בניגוד להוראות התכניות ביחס למקרקעין שייעודם אינו למוסדות חינוך. פעולתן הלא-חוקית של העיריות האמורות נוגעת, בין היתר, לבטיחות מבנים המאכלסים תלמידי בית ספר. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לוועדה המקומית כי לא נקטה פעולות להסדרת הצבת המבנים האמורים, אף שבחלק מהמקרים היה ידוע להן על הבנייה הלא-חוקית. עקב מחדלן של הוועדות, תלמידים לומדים במבנים יבילים שהוצבו ללא היתרים וללא אישור הגורמים המוסמכים.
על העיריות והוועדות המקומיות לפעול בהקדם להסדרת הצבת המבנים היבילים בהתאם לדרישות הגורמים המוסמכים, ולקבלת אישורם, כדי להבטיח את בטיחותם וביטחונם של התלמידים והמורים המשתמשים במבנים אלו.
לסיכום, כתב המבקר כי על עיריית אשקלון לפעול בהקדם למציאת פתרון קבע של בנייה במוסדות החינוך, ובינתיים לפעול להסדרת המבנים היבילים שהוצבו שלא כדין ולהסדרה מידית של פעילות מוסדות החינוך בתחומן.
השוק העירוני
ביוני 2015 נתנה החברה הכלכלית אשקלון לקבלן מטעמה צו התחלת עבודה ל"שדרוג השוק העירוני", החל מאותו חודש, ובמהלך ספטמבר 2015 ביצע הקבלן יציקות בטון בקיר היקפי של השוק בטרם ניתן היתר הבנייה לשיפוץ השוק.
בסיור שערך צוות הביקורת של מבקר המדינה בשוק ב-8.12.16 נמצא כי עבודות הבנייה לשיפוץ השוק, לרבות החלפת התקרה ובניית מעטפת מסביב לשוק, הסתיימו, אף כי גם במועד זה הוועדה המקומית עדיין לא נתנה לעירייה היתר בנייה. נוסף על כך, בסיור נמצא כי השוק היה פעיל והומה אדם. ב-11.12.16 ערכה העירייה "טקס חנוכת השוק העירוני החדש", בהשתתפות ראש העירייה, יו"ר ועדת המשנה של הוועדה המקומית וחברי מועצה נוספים, חרף העובדה שגם במועד זה לשוק טרם ניתן היתר בנייה.
השוק העירוני. צולם בדצמבר 2016. צילום: משרד מבקר המדינה
כאמור, ב-21.12.16 נתנה הוועדה המקומית לעירייה היתר בדיעבד לשיפוץ השוק. נמצא כי רק ב-29.12.16, דהיינו לאחר פתיחת השוק לקהל הרחב, קיבלה הוועדה המקומית מהרשות הארצית לכבאות והצלה – מחוז דרום "אישור אכלוס" לשוק העירוני. האישור ניתן לאחר שנציגי רשות הכבאות ערכו ביקורות בשוק ומצאו כי מולאו כל התנאים שהם העמידו. כמו כן, באותו יום נתנה הוועדה המקומית לעירייה טופס 4 לחיבור השוק לחשמל.
משרד מבקר המדינה מעיר לעירייה ולחברה הכלכלית בכל הקשור לביצוע עבודות בהיקף נרחב בשוק העירוני ופתיחתו לקהל הרחב בלי שקיבלו היתר בנייה לביצוע העבודות ולפני שקיבלו אישורים מהרשויות הרלוונטיות לאכלוס המבנה – כמו אישור גורמי הכבאות וההצלה, כי ההתנהלות הזו עלולה לסכן את באי השוק. הליקויים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בשוק הומה אדם.
כמו כן, ציין המבקר כי השטחים הסמוכים לשוק העירוני והמיועדים על פי התכנית ל"שוק פתוח", משמשים בפועל לחניה. כן נמצא כי השטחים הללו משמשים כמגרש חניה במשך שנים רבות מבלי שהוסדר השימוש בהם על ידי היתר. באוקטובר 2014 הגישה החברה הכלכלית אשקלון לוועדה המקומית בקשה לשימוש חורג לחניון, אך בקשה זו לא טופלה ולא הובאה לדיון, והיא נסגרה בספטמבר 2016.
משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית אשקלון ולחברה הכלכלית אשקלון כי עליהן להסדיר את השימוש במקרקעין על פי ייעודו בתכניות המפורטות. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה התנהלות זו של שימוש במקרקעין שלא כדין. משרד מבקר המדינה גם מעיר לוועדה המקומית על שלא התייחסה לנושא השימוש הבלתי חוקי בחניה במסגרת אישור הבקשה לשיפוץ השוק העירוני, ולא נקטה פעולות אכיפה נגד החברה בגין שימוש זה.
לאחרונה סיימו כ-60 סייעות גני ילדים קורס הכשרה, זאת במסגרת הפעילות השוטפת לפיתוח ההון האנושי בעירייה וקידום הכשרת סייעות חינוכיות.
הקורס התקיים במקיף א' במשך עשרה חודשים ובהיקף של 270 שעות. במחלקה להדרכה והעסקה באגף משאבי אנוש בעירייה זיהו את הצורך להכשיר סייעות חדשות ויזמו את הקורס שהועבר על ידי מדריכי מכון 'וינגייט' ומפע"ם דרום, בשיתוף משרד החינוך.
המכינות הקדם צבאיות תופסות בשנים האחרונות מקום של כבוד והופכות לאופציה מועדפת בקרב בוגרי כיתות י"ב המיועדים לשירות צבאי. בתחילת השבוע התקיים בבית 'יד לבנים', לראשונה באשקלון, 'כנס חשיפה' למכינות קדם צבאיות בהשתתפות עשרות בני נוער שמעוניינים לצאת למכינה קדם צבאית שנה לפני גיוסם לצה"ל.
המכינות הקדם צבאיות, מאפשרות לבוגרי י"ב לדחות את השירות הצבאי שלהם בשנה וללמוד אצלן כיצד להתמודד עם סוגיות חברתיות וערכיות שאיתם הם עשויים להתמודד במהלך השירות הצבאי.
צוותי מד"א הוזעקו לפני שעה קלה למפעל ברחוב חוצות היוצר שבאזור התעשייה הדרומי לאחר שבמהלך עבודתם התלקחה אש וגרמה לפציעתם. נסיבות התאונה טרם הובררו. אמבולנס של מד"א פינה את השניים לבית החולים כמצב בינוני כשהם סובלים בכוויות. חוקר מטעם משרד העבודה יחקור את נסיבות התאונה.
ובכן, לפעמים התפילות של הסלקטור נופלות על אוזניים קשובות, רוצה לומר מלכת היופי במיל' מור ממן קיבלה סוף סוף טבעת מהלערוס הצרפתי ואני במקומכם לא רק שמתפלל להזמנה, הולך לישון מתחת לתיבת הדואר בשכונה. מברוק
רבים מתושבי העיר אולי מכירים את שם הרחוב החדש יחסית "רחל לייפר מילר" בצפונה של העיר אך לא רבים מכירים את פועלה של לייפר מילר שגם בעבורו זכתה לייפר מילר שיקרא שם על שמה.
רחל לייפר מילר ז"ל. צילום: דוד לוי
לייפר מילר היא ניצולת שואה שנותרה בודדה ועלתה למדינת ישראל בשנת 1950 ומאז היא הקדישה את חייה לנתינה בלתי פוסקת לקהילה, לצה"ל, לבתי אבות וכמובן לבית החולים. לפני שנתיים נפטרה לייפר מילר והיא בת 94 והשאירה אחריה מורשת עצומה מימי השואה האיומה ועד לרוח ההתנדבות שלא הפסיקה בה.
80 סטודנטים תושבי מועצה אזורית לכיש יוכלו לקבל בקרוב מלגה מכובדת ממפעל הפיס ומהמועצה האזורית לכיש. סך כל המלגות: 800,000 אלף שקלים. המלגות יוענקו לחיילים משוחררים ובוגרי שרות לאומי מישובי המועצה שלומדים לתואר הראשון שלהם ושיתרמו כ-130 שעות של פעילות התנדבותית לקהילה.
כל מלגה המוענקת לסטודנט היא ע"ס 10,000 ₪. 5,000 ₪ הינם מכספי מפעל הפיס ו-5,000 ₪ נוספים מכספי מועצה אזורית מלכיש.
חשמלאי צעיר, תושב אשקלון שנגזרו עליו עונשי עבודות שירות עלול למצוא את עצמו בקרוב מעבר לסורג ובריח. הצעיר, בן 32, עובד מזה מספר שנים בתחום החשמל. בשנה שעברה ביצע פרוייקט עבור קבלן חשמל במושב באזור שפלת יהודה. לאחר ביצוע העבודה דרש לקבל את הכסף. הקבלן ביקש ממנו להמתין מספר ימים כדי שיתאם את התשלום עם הלקוח שבביתו בוצעה העבודה. למחרת התקשר אליו שוב וביקש את הכסף. הקבלן מסר לו כי הוא כרגע בעבודה וביקש להיפגש למחרת. אלא שהדחיה לא מצאה חן בעניו של החשמלאי האשקלוני. הוא הגיע לאתר בו עבד הקבלן באותם ימים והחל להשחית את קופסאות החשמל, את צנרת וחוטי החשמל שהספיק הקבלן להתקין באתר. בהמשך היום, כשהקבלן גילה את הנזקים שגרם לו הגיש תלונה במשטרה.
בית משפט השלום אשקלון. צילום: אלירם משה
הדו שיח עבר למסרונים מאיימים. בין היתר כתב לו האשקלוני: "אני לא מאיים ותאמין לי אני לא רוצה להגיע למצב הזה שבו אתה תיפגע. יש לך משפחה ויש לך קריירה ועתיד לפניך, אל תיתן ל-8000 שקל להרוס לך את החיים. בוא נסגור את הסיפור בשלום. שוב פעם אני אומר לך, וזאת הפעם האחרונה שאני פונה אליך, לא מעניין אותי מה יש לך לעשות ואיזה סידורים, אני רוצה ת'8000 שקל עד יום שני בערב… עד יום שני אני רוצה את הכסף ואל תסכן את עצמך…"
המשטרה חקרה את האשקלוני ולאחר שגובש חומר הראיות הוגש כתב אישום בבית משפט השלום באשקלון. לפני חודש וחצי נגזר דינו של הצעיר: 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירה של דרישת נכס באיומים או סחיטה באיומים. גם על ההשחתה קיבל 3 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה של היזק בזדון במשך שלוש שנים. ללא ספק בית המשפט הקל בעונשו לאחר שהודה והורשע במסגרת עסקת טיעון.
הפרקליטות הגישה לפי מספר ימים ערעור על קולת העונש. מדובר בנאשם "שלא היסס לגבות חוב לאלתר, במגוון אמצעים אלימים. בשלב הראשון, הגיע לאתר בו עבד המתלונן כנותן שירות ומשלא מצא את המתלונן, הגיב באמצעות פגיעה במכלול תשתיות חשמל שהיו באתר ובאחריות המתלונן. בשלב השני, שיגר מספר מסרונים מאיימים על המתלונן, שעניינם פגיעה במכלול רבדים של המתלונן- משפחתו, גופו, רכוש, ותעסוקתו".
כתב אישום הוגש השבוע בבית המשפט השלום בקרית גת נגד גבר תושב אשקלון לאחר שבמהלך מריבה על מקום חניה דרס צעירה עם רכבו לא לפני שאיים וקילל אותה.
בתחילת הקיץ האחרון ביקשו שתי אחיות צעירות תושבות אשקלון לרחוץ בים. הן נסעו לחוף בר כוכבא וכשהגיעו חיפשו חניה. החניה המוסדרת היתה עומסה. השתיים חיפשו מקום בחניית הכורכר הסמוכה וגם מצאו. אלא שהנהגת הצעירה היתה צריכה לבצע פרסה כדי להיכנס בבטחה למקום הצר. האחות ירדה לשמור מקום כמו שנהוג, עמדה במרווח הצר שבין שתי המכוניות והמתינה לאחותה.
אילוסטרציה.
או אז הגיע גבר תושב אשקלון בן 46 והתכוון להיכנס לחנות. אלא שהצעירה סימנה לו שהיא שומרת את החניה לאחותה. הגבר אמר לה שזה לא מעניין אותו, החל לקלל אותה והחל לאיים עליה. "זונה, תזוזי מהחניה! אני אדרוס אותך". הצעירה עמדה בשלה, תרתי משמע, והגבר נסע לכיוונה, פגע בה וגרם לה חבלות.
