לפני שעה קלה התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב שרון על תאונת דרכים חזיתית בין רכב לאוטובוס בכביש 4 סמוך לפוריידיס.
פאראמדיקים של מד"א קבעו את מותו של נהג הרכב הפרטי גבר כבן 77.
כך הסתיים לו מסע ישראלי
האוטובוס המעורב בתאונה הוביל תלמידים משכבה י"א מבית הספר אורט רונסון שחזרו הערב ממסע ישראלי. חלק מהתלמידים נבהלו והחלו לבכות, "אנחנו בפאניקה, אבל אין נפגעים בין התלמידים", נמסר מהתלמידים באוטובוס.
מהנהלת בית הספר נמסר להורים: "בתום מסע מוצלח אחד האוטובוסים פגע במכונית פרטית כל התלמידים נבדקו ע"י פרמדיקים. (שלוש בנות קיבלו מכות יבשות) אוטובוס חלופי בדרך אליהם להחזירם הביתה. אני וצוות ההנהלה ויועצות ביה"ס מחכים לתלמידים באשקלון. שבוע טוב ובשורות טובות".
יש לנו עוגת יום הולדת לפרוס, יש קרנבל יום הולדת ואיתו גם שקיות הפתעה. סמסו מזל טוב ליובל שטרית שחגגה את גיל החוקיות. מזל טוב נוסף לתאומות מאשדוד עדן ומורן שלו שתקתקו 21 ולחיילת המהממת משי אבירם שלראשונה בחייה חגגה על מדים את צמד הספרות 19.יאמי
הבלוגרית ואושיית האינסטגרם תם בר אמר מוסיפה לרזומה המפואר שלה מעצבת אופנה, היא נבחרה לעצב קולקציית בגדים לאתר האופנה הנחשב רוקגלאם, ידענו שיצא ממנה משהו.
ברכות לזמר ולאקס כוכב נולד אבי בן אבו ואשתו מור בן אבו מאשדוד על הולדת הבן השלישי. כשיש בנות אומרים אבו אל בנאת מעניין מה אומרים על ריבוי בנים. בואו נגיד ילדים זה שמחה, שיהיה במזל
זה הזמן להוציא אייפונים, אייפדים, פתקים ובכלל ולרשום את התאריך הנ"ל. הרקדנית/סטודנטית שירן אברהם והצמוד לירן בן שושן סגרו תאריך לחתונה: 20.6.18 ובעברית צחה יש לומר: צהלולים.
פעם היו משקיעים בחגיגות יום הולדת, היום בעקבות תופעת האינסטגרם מרימים לחיים ומעדיפים לחגוג בגדול למספר העוקבים. נערת ישראל מאשקלון אדר גנדלסמן עיגלה ל40 אלף עוקבים וחגגה עד השעות הקטנות של הבוקר.
בזמן שכולם פה מתכרבלים בפוך ויורדים על קערות מרק, האשקלוניות ענבר גז וגל טלקר תופסות צבע ומוצאות זמן להצטלם עם החיות הכי יפות בחופי תאילנד, בתיאבון לכל הקנאים
ואם באור הזרקורים, ב1.1.18 יוצג לאומה הקליפ החדש של הצמד המצליח סטטיק ובן אל תבורי 'נמסטה', בתכלס אותנו מעניין דבר אחד, המתולתלת האשדודית מיטל אלגמיל תהיה הרקדנית הראשית בקליפ, טודו בום.
הזמן: השבת האחרונה. הלוקיישן: איצטדיון הכדורגל סנטיאגו ברנבאו בריאל מדריד. האייטם: סופר קלאסיקו בין שתי קבוצות הפאר ברצלונה וריאל מדריד. התוצאה: 3-0 לברצלונה. והאייטם שחקן העבר חיים רביבו עם הילדודס ביציע הכבוד, גולאסו.
נתחיל בדוגמנית והבת של.. שהביאה כבוד לאשדוד. ליבר בלילטי יקירת המדור שיחקה אותה בתחילת השבוע עת לוהקה יחד עם שלוש דוגמניות נוספות מכל הארץ לסדרת הפולחן איט גירלס המשודרת זו העונה הרביעית. אז היא התחילה כפרזנטורית של אמה המעצבת ברטה והיא ממשיכה היישר למסך הקטן, ריספקט.
בים בצהריים, סביבות השעה שתיים בצהריים התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב לכיש על פעוטה מחוסרת הכרה במושב קוממיות שבמועצה האזורית שפיר. חובשים ופראמדיקים של מד"א העניקו לתינוקת, פעוטה בת חצי שנה, טיפול רפואי ופינו אותה לבית החולים ברזילי תוך כדי פעולות החייאה. התינוקת, בת למשפחה מירושלים, ככל הנראה נחנקה משקית ניילון.
אילוסטרציה: דוברות מד"א הצלה דרום
יוסי ברבר חובש רפואת חירום של איחוד הצלה שגר בסמיכות למקום והגיע בתוך כדקה מקבלת הקריאה סיפר בצאת השבת: "כשהגעתי למקום המשכנו בפעולות החייאה עד להגעת צוות ניידת טיפול נמרץ שהעבירו את הילדה לבית החולים תוך המשך פעולות החייאה במצב אנוש. למרבה הצער בצאת השבת נמסר לנו כי נקבע מותה בבית החולים".
מועצת העיר אישרה השבוע את תקציב עיריית אשקלון לשנת 2018. תקציב העירייה השוטף מסתכם בסך של 859.2 מיליון שקל, ותקציב הפיתוח לשנת 2018 מסתכם בסך של 543 מיליון שקל. בסך הכול מדובר ביותר מ-1.4 מיליארד שקלים. חשוב להדגיש כי התקציב השוטף של העירייה לשנת 2018 גדל בסך של כ-100 מיליון שקל, גידול בשיעור של 13.4 אחוזים.
עלייה נרשמה גם בתקציב החינוך, שמסתכם בסך של 287 מיליון שקלים, לעומת 255 מיליון שקלים בשנה שעברה, וכן בתקציב הרווחה והשירותים החברתיים, שמסתכם בסך של 142.5 מיליון שקל – מה שהופך את תקציב 2018 לחברתי, רווחתי וחינוכי יותר.
“למרות אתגרים לא פשוטים, הצלחנו בשנה האחרונה להחזיר את אשקלון למסלול של עשייה. כשנכנסתי לתפקיד ראש העירייה בפועל התמודדתי עם מציאות מורכבת. המטרה הראשונה הייתה
להחזיר את העירייה לשגרה של עשייה, והצלחנו במשימה החשובה הזו”, פתח את ישיבת המועצה ראש העיר בפועל תומר גלאם.
המשך פתרונות תחבורה
היעדים המרכזיים לשנת 2018 שעליהם החליטה הנהלת העירייה וראש העירייה בפועל, תומר גלאם מקבלים ביטוי משמעותי בתקציב העירייה. בתחום פתרונות התחבורה יושקע סך של 164.5 מיליון שקל לטובת תחילת העבודות על המחלף הצפוני, שיקוע צומת יצחק רבין-מנחם בגין, ביצוע כביש 3, סלילת המשך שדרות רבין צפונה והוספת נתיב לשדרות התעשייה.
הגשר ההפוך המתוכנן בצומת רבין-בגין. צילום: דוברות העירייה
במהלך השנה ישודרגו, יטופלו ויורחבו 43 צמתים ברחבי העיר אשקלון, שיכללו בין השאר את הרחבת כיכר רוטרי לשני נתיבים, הסדרת צומת קדש-הציונות, שדרוג שדרות אליעזר בן יהודה, סלילת כביש חיל הים, הקמת והרחבת מעגלי תנועה דו נתיביים וביצוע הסדרי תנועה חדשים במוקדים עמוסים.
מקימים כיכרות. צילום: אשר דהן
נושא החינוך מהווה מרכיב משמעותי מהתקציב העירוני ועתיד להסתכם בסך של 33 אחוזים מהתקציב הכולל. אשקלון נכנסה לתכנית המח”ר – הנדסה, מתמטיקה, חלל ורובוטיקה – תכנית ארצית ייחודית ומתקדמת, שהיעד המרכזי שלה לשפר את הישגי התלמידים בלימודי מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה. מטרה נוספת היא להגדיל את מספר התלמידים שיפנו ללימודי 5-4 יחידות לימוד במתמטיקה ובמדעים וליצור מוטיבציה בקרב תלמידים להתעניין ולפנות לתחומים אלה החל מבית ספר יסודי ועד לתיכון.
כמו כן, יושקעו יותר מ-90 מיליון שקל בתכניות פדגוגיות נוספות ויותר מ-300 מיליון שקל לטובת בינוי מוסדות חינוך חדשים ושיפוץ מבנים קיימים. במסגרת השקעות אלו ייבנו 16 כיתות גן חדשות, בית ספר יסודי ומקיף בשכונת אגמים, שלב ג’ בבית ספר פסגות, שלב ג’ בבית ספר מצפה ימים ומרכז לחינוך ימי.
בית ספר חדש בשכונת אגמים. הדמיה
בנוסף, יינתן מענה למימוש פרויקטים ייחודיים לבעלי צרכים מיוחדים, כשגולת הכותרת היא הקמת המרכז הרב-תכליתי והשלמת הבנייה והשיפוץ של בית הספר מעיין שרה וכן פרויקטים נוספים בתחום הרווחה, בהם בניית המרכז להתמכרויות ומרכז יום ועוד.
גם תחום התחדשות עירונית בא לידי ביטוי בתכנית העבודה לשנת הכספים 2018. במהלכה צפויה להתפרסם תכנית אב, שעתידה לתת מענה לשכונות ותיקות בעיר וליזמים המעוניינים לקדם תכניות להתחדשות עירונית.
תעסוקה: הרחבת מפעלים ופארק הייטק
בתחום התעסוקה, חברות קרלסברג ורב בריח ירחיבו את מפעליהן באזור התעשייה הדרומי, וחברות נוספות צפויות להעתיק את פעילותן ולהצטרף אליהן, דבר שיוביל לתוספת של אלפי מקומות תעסוקה בשנים הקרובות במפעלים שישתרעו על שטח של כ-900 דונם.
מרחיבים את המפעל. מבשלות בירה ישראלית באזור התעשיה הדרומי. צילום: אלירם משה
בחלקה המזרחי של העיר יוקמו פארק תעשייה ופארק הייטק, שיהוו כתובת לחברות עתירות ידע מכל רחבי הארץ. בקרוב יחלו העבודות להקמת מרכז יזמות (hub), שבמסגרתו יוכלו יזמים בתחילת דרכם למצוא בית למיזם חדשני ולזכות לתמיכה ולליווי מקצועי.
לפני כחודש וחצי הרגישה מורן ארד (32) גוש חשוד בשד, היא הייתה אז בביקור אצל אחיה בארצות הברית והחליטה לא לספר לאף אחד מבני משפחתה עד שתשוב ארצה ותבדוק אותו. שבוע לאחר מכן היא נחתה בארץ, וכבר יום למחרת התייצבה אצל כירורג שד, והוא שלח אותה לביצוע אולטרסאונד. “הוא אמר שיכול להיות שזו ציסטה או משהו שפיר, אבל אני כבר ידעתי”, היא אומרת. “בבדיקה התגלו כמה גושים ותא טרום סרטני, זה גם הגיע ללימפה ולמחזור הדם. אסור להם להגיד מה הם רואים עד שזה לא נשלח לבדיקה ומתקבלות התוצאות הרשמיות, אבל הפנים שלהם אמרו הכול. זאת הייתה אותה הבעת פנים שאני זוכרת מגיל 13. בדיקה שהתחילה מחויכת ורגועה, ובתוך דקות האווירה בחדר השתנתה”.
משם נשלחה מורן לבדיקות נוספות ונאלצה לחכות כשבוע ימים עד שהתקבלה התוצאה הסופית. “התחושה במהלך ההמתנה משתנה כל הזמן. מצד אחד, בגלל שכבר הייתי שם ועברתי את כל זה איפשהו רציתי להאמין שאני מוגנת. זהו, סימנתי את ה-v שלי על המחלה הזאת, אין מצב שזה יקרה לי שוב. מצד שני, אני מתהלכת בצל של המחלה כבר הרבה שנים, וכל דבר קטן מקפיץ אותי בשל החשש שהיא תחזור. התחושות שלי לא היו טובות מלכתחילה, התגובות של הצוות בבדיקות עצמן גם לא בישרו טובות. ביקשתי מהם להיות כנים איתי, כי כבר ידעתי לקראת מה אני הולכת, וכשלקחו ביופסיה גם מבלוטת הלימפה, הבנתי שזה סרטני”.
“לא התעסקתי במחשבות על מוות”
כשהגיעה הבשורה ואיתה גם דרכי הטיפול הקונבנציונאליות, שכוללות כריתת שני השדיים וטיפולי כימותרפיה והקרנות, הרגישה ארד שהיא לא מוכנה להתמודד עם זה שוב. הזיכרונות מהתקופה ההיא וממה שעברה בה היו קשים מדי. עברו כמעט 20 שנה מאז ההתמודדות ההיא, ולמרות זאת היא זוכרת הכול כמעט לפרטי פרטים. זה התחיל בדימומים קשים, המשיך ברופאה ששלחה אותה הביתה כי היא הוגדרה “מפונקת” ונגמר בגידול בשחלה. את הכאבים שמהם סבלה אחרי הניתוח היא זוכרת היטב וגם את הקושי שחוותה בטיפולים שלאחר מכן, שנמשכו שנה שלמה. "הייתי בסך הכל ילדה בת 13, לא באמת הבנתי במה מדובר רק ידעתי שסרטן זה מוות. ממש בהתחלה שאלתי את אמא שלי, ממקום תמים מאוד, אם אני אמות והיא אמרה שאין מצב כזה. כשהגעתי לשניידר קיבלתי הלם, המון ילדים קירחים וחיוורים, מחוברים לצינורות, הבנתי שלשם אני הולכת" היא מספרת.
מורן ארד בגיל 13
את הכאבים שמהם סבלה אחרי הניתוח היא זוכרת היטב וגם את הקושי שחוותה בטיפולים שלאחר מכן, שנמשכו שנה שלמה. "הייתי בעיקר כאובה ורזה מאוד, רוב הזמן עייפה וכמעט לא מתפקדת. במקביל ניהלתי שם חיים רגילים, כמו כל ילדה בת 13. נוצרו בבית החולים חברויות, היו המון פעילויות וניסו להעסיק אותנו בכל דרך, כדי שלא נשקע בטיפולים. בדרך איבדתי גם חברות קרובות, זה לא היה משהו שקל להתמודד איתו במיוחד בגיל צעיר כל כך. למרות זאת לא התעסקתי במחשבות על מוות ולא על מהות החיים"..
הבשורה הנוספת שטרפה את הקלפים
אף שלסרטן השחלה יכול להיות מרכיב גנטי, נאמר לה תמיד שהסוג שבו היא לקתה אינו מהמשפחה הזאת. מאז שהבריאה מהמחלה הייתה מורן במעקב צמוד, שכלל ביקורות ובדיקות כל חצי שנה. במהלך השנים האחרונות, בעיקר אחרי שנחשפה לסיפורה של אנג’לינה ג’ולי, שעברה כריתת שד בשל נשאות של הגן, ביקשה ארד לבדוק שוב את המרכיב הגנטי, אבל נאמר לה שאין בכך צורך. “שוב אמרו לי שאין קשר ושאני יכולה להיות רגועה מהבחינה הזאת, ולא עשו לי את הבירור. כשהתברר שהמחלה חזרה בשד, מיד קישרתי והבנתי שאני נשאית”.
במקביל ערכה מורן, יחד עם אימה, בירור משפחתי. "חלק מהמשפחה של אמא שלי מצד סבא שלי ז"ל, נספו בשואה, אז אי אפשר היה לברר היסטוריה משפחתית, אבל התחלנו לעשות טלפונים ולבדוק יותר לעומק. התברר שמישהי מהמשפחה נפטרה מסרטן שחלות, בת דודה אחרת החלימה ועוד אחת נוספת נפטרה".
את התשובה לכך שהיא אכן נשאית של המוטציה של הגן BRCA, היא קיבלה רק בשבוע שעבר, והיא שוב טרפה את הקלפים וגרמה לה לחשב מסלול מחדש. “עולות השאלות איך זה הגיוני שלא עשו לי הבדיקה הזאת עד היום, אבל גם אם הייתי יודעת אני לא יכולה להגיד בוודאות שהייתי עושה כריתה מלאה של החזה שלי רק למטרת מניעה. עד לפני זה לא תכננתי לבצע את הניתוח, אבל כשהתברר שזה גנטי, הבנתי שאין לי ברירה ובעוד מספר ימים אצטרך לבצע את הכריתה והשחזור. הבטיחו לי ציצי הרבה יותר יפה מהמקורי”, היא צוחקת.
ביום ראשון, אצטדיון סלה ילבש חג לקראת המפגש המסקרן בין הפועל באר שבע להפועל אשקלון, כאשר באופק סיבוב ח' בגביע המדינה לכדורגל, שיפגיש בין הפועל אשקלון ומ.ס אשדוד ביום חמישי.
הפועל אשקלון תערוך מחר את האימון המסכם אך תיאלץ ככל הנראה להסתדר בלי גודנס אג'אי שמתח שריר ולא סיים את האימון. כמו כן, רמזי ספורי פצוע אף הוא אך הוא צפוי לשחק.
אם היה נדמה שלציווי ההלכתי “קול באישה ערווה” אין מקום בחיים המודרניים, בעת האחרונה, עם התגברות השיח על מקומן של נשים במרחב הציבורי, מתחזקת גם התופעה של הקפדה על איסור שירת נשים במסגרות צבאיות, חינוכיות וממלכתיות. זמרות מהעולם הדתי והחרדי עומדות בפני בחירה – להילחם ולשיר מול קהל מעורב או להתפשר ולשיר רק מול קהל נשי.
נרקיס, שמאז שהחלה את הקריירה המוזיקלית שלה מול קהל מעורב כבר הספיקה לכבוש את פסגת המיינסטרים הישראלית – גלגל”צ – עם שניים מלהיטיה “אל תעזוב” ו”שדות”, מופיעה בימים אלו ברחבי הארץ, כחלק מהשקת אלבומה החדש.
נרקיס ראובן. באדיבות גל"צ
וכך, בסמטה ציורית בלב שכונת נחלאות הירושלמית בנר חמישי של חנוכה קרה לי נס, רגע לפני שכל הכרטיסים נמכרו ולא נותר מקום ישיבה אחד לרפואה נותר כרטיס אחד שהספיק לשמונה שירים.
חושפת טפח ומכסה טפחיים
באיחור קל נרקיס עולה לבמה ופותחת את המופע עם שיר הנושא של אלבומה החדש “בוא נדבר אמת”. היא מפציעה בשמלה שחורה ומוקפדת ובנעלי עקב גבוהות.
קולה הנעים ממלא את המקום, הקהל – סטודנטים, מבוגרים, חובשי כיפות ומטפחות וגם כאלו שלא, חוזרים מהודו לצד ירושלמים דור שביעי – כולו מוקסם, מבקש לצלול למחוזות שאליהם הנפש מגיעה כשמוזיקה מעולה נשמעת ברקע.
עם סיום השיר נרקיס מבקשת להתקרב לקהל ההטרוגני ורגע לפני הדלקת הנרות המסורתית היא שואלת את באי האולם, "מאיזה צד מדליקים את החנוכייה?" מוזר לשבור את הקרח עם שאלה הלכתית שהתשובה אליה נמצאת ב"שולחן ערוך", אך נרקיס ממשיכה לטשטש את הגבולות בין הדתי לחילוני בבקשה לעזרת הקהל למילים המדויקות של נוסח הברכה.
בהופעה בירושלים. נרקיס ראובן. צילום: שרה שוורץ
כמי שגדלה ביישוב נצר חזני שבגוש קטיף וכבת לציונות הדתית, נרקיס יודעת היטב כי הסוגיה של שירת נשים עומדת כפיל גדול בחדר, והיא בוחרת לתת לה מענה בדרכה שלה.
נרקיס מדברת אלוקות. החיבור לרוח ולמקומו של הבורא נוכח ביצירותיה. אך למי שתהה, על אף החיבור העמוק למסורת, נרקיס היא הדור החדש, דור שמבקש לומר בקול "אני מורכב", דור בעל סתירות פנימיות, שאלות וחיפוש אחר מהות.
העמימות היא חלק ממנת חלקה של היוצרת, שנכון לכתיבת שורות אלו אפשר לספור את הראיונות שהעניקה כנראה על כף יד אחת. מדוע? בעיניי מדובר באמירה, ספק כפירה בדור הריאליטי שמבקש לפרוט על מיתרי הרגש של הקהל באמצעות סיפור חיים, ספק בקשה לפרטיות במציאות שבה התיעוד והשיתוף הם שם המשחק.
חומר מקורי
מתברר שאל המוזיקה היא הגיעה בטעות כאשר ביקשה רשות מצח דרורי, מלחין, מעבד מוזיקלי וחבר בלהקה של אביתר בנאי, להשתמש בשיר מתוך אלבומו הראשון “כיוון הרוח” כפסקול לסרט שיצרה.
אל המפגש המקצועי הגיעה נרקיס עם סקיצות לשירים שכתבה והלחינה וביקשה להשמיע לדרורי בבקשה לחוות דעת מוזיקלית. כשהבין דרורי שאשת הקולנוע שמולו אינה מתכננת קריירה מוזיקלית כזמרת, הוא לקח אותה תחת חסותו והבטיח שיפיק את אלבומה. אמר וקיים.
“לקח לי המון זמן להבין שהשירים האלה שכתבתי, מישהו אי פעם ישמע אותם והם יצאו לרדיו”, היא מספרת לקהל הירושלמי בין שיר אחד לאחר ומוסיפה, “וזה קרה, זה קרה יחסית מהר, תוך שנה וחצי. לעבוד עם צח דרורי זו חוויה מדהימה בפני עצמה. הוא גאון מוזיקלי, וזו הייתה הרפתקה מיוחדת”.
הופעה חיה בגלי צה"ל. באדיבות גל"צ
אולי זו אווירת חנוכה ששררה באולם, אך בוודאות האור הגיע בדרכו שלו. בניגוד לצו השעה המבקש להוציא את הפלאפונים ולפתוח את הסטורי באינסטגרם, הסטורי שעל הבמה כנראה היה מרתק הרבה יותר, כי פרט לאורות הנרות והפרוז’קטורים המקצועיים, לא נראו מסכי לדים של סמארטפונים.
ההופעה המשיכה, והקהל התמסר לרגע. לאחר השיר הראשון הגיע ביצוע מרגש לשיר “אל תעזוב”, שאיתו פרצה נרקיס לחיינו וכבשה את פסגת שאיפותיו של כל אמן בישראל – הפלייליסט של גלגל”צ.
בשיר בעל המוטיבים מן המקורות, שיר השירים אם לדייק, מבקשת היוצרת מאהובה שלא יעזוב. אך למי שחשב כי זהו עוד שיר אהבה רומנטי אנושי, היא משיבה בכנות: “הרבה שואלים אותי, "על מי כתבת את השיר?" לא נעים להגיד, 'לו!' (מצביעה לשמים). לי זה היה ברור אבל… בסדר. ברגע שהשיר יצא ממני הלאה, כל אחד לוקח את זה למקומו שלו”.
בהמשך נרקיס מבצעת את השיר שפותח את אלבומה ונקרא “עצה”, לא לפני שהיא לוקחת את הגיטרה אל חיקה ומטיבה לנגן בה את השיר שכתבה והלחינה. “זה שיר שכתבתי במקום שבו הייתי צריכה עצה רצינית מהמומחים ביותר, בדיוק חזרתי לארץ מהודו והגעתי לצפת”, היא אומרת לקהל ומספרת על תקופה רחוקה.
בתוך בית במושב תלמי יפה שבמועצה האזורית חוף אשקלון פועלת לה מבשלת בירה. זוהי מבשלה ביתית אמיתית שמייצרת בירה כבר שלוש שנים וחצי תחת המותג “קרמזינה”. מי שמנצחת על המבשלה היא הדס קרמזין, בת 50. הרעיון הוא דווקא להכין את הבירה בתנאים ביתיים, וזה הסוד של הבירה.
קרמזין החלה את דרכה בבישול בירה ביתית לאחר שבמהלך שוק איכרים שהפיקה במסגרת עבודתה כמנהלת תחום תיירות במועצה היה דוכן של בירות ביתיות. כשהיא טעמה את הבירה היא הבינה שזה עולם אחר. “הטעם פשוט משכר חושים”, היא אומרת. “אני מאוד אוהבת את המטבח, את העולם הקולינרי, לבשל, טעמים, אנשים, לשתות אלכוהול, אירועים. כשגיליתי שגם גיסי דני, שהינו יינן במקצועו, מבשל בירות, זה לגמרי הטריף אותי. הוא הסביר לי שזה עסק פשוט ושגם אני יכולה לבשל בעצמי בבית באמצעים מינימליים ובהשקעה כספית נמוכה. קבעתי עמו, הוא לימד אותי את רזי הבישול הביתי, ומשם פרחתי. לכן הבירה נושאת את הסלוגן: ‘קרמזינה – באה מאהבה’”, מספרת קרמזין.
כך נראית הבירה הביתית של הדס קרמזין. צילום: נאור נפתלי
אבל היא לא הסתפקה רק בהכנה של בירה ופתחה בית ספר לבירה, שבו היא מעבירה קורסים וסדנאות שעוסקים בהכנה של בירה ביתית. הקורסים והסדנאות מועברים בתוך ביתה של קרמזין, בתחומי המטבח והסלון שלה. מפעל בירה של בן אדם אחד.
אז כמה זמן לוקח להכין בירה? קרמזין אומרת כי הזמן שנדרש לבישול הוא כשלוש שעות. הבירה מוכנה לביקבוק בתוך 10 ימים בערך, וזמן התסיסה בבקבוק הוא שבועיים. “איכות וטעם הבירה נקבעים בעיקר על ידי חומרי הגלם שבהם אנחנו משתמשים, לכן אני על איכות לא מתפשרת ובוררת בקפידה חומרי גלם מהאיכות הגבוהה ביותר. ארבעה בסך הכול: הראשון – מים מינרלים. השני – לתת, שזהו בעצם דגן עתיר בעמילן. השלישי – כשות, מדובר בצמח ממשפחת הקנאביים (שממנו מכינים קנאביס), המהווה מעין חומר משמר של הבירה ואף אחראי למרירות של הבירה. והאחרון – שמרים. בירה זה עניין של ניסוי וטעייה. כל היופי בבירה שכל אחד יכול להתאים את הבירה שהוא בדיוק אוהב: בטעם – יותר מתוקה, פחות מתוקה; ברמת האלכוהול, בצבע – צבע בהיר, צבע כהה יותר; ובמרקם. הבירה שאני מכינה נקראת 'אייל': בירה סמיכה, בירה שממלאת אותך, כך שאת לא מרגישה צורך לנשנש בייגל’ה או זיתים ליד”.
“שם המשחק – אופטימיות”
קרמזין, מורת דרך במקצועה, יזמית ומפיקת אירועים, הגיעה לתלמי יפה מקריית אונו. בעבר עבדה כחוקרת פרטית ועסקה בפרסום ושיווק, והיום כאמור היא מכהנת כמנהלת תחום תיירות ועסקים במועצה האזורית חוף אשקלון.
משהו מתבשל פה. חלל המטבח בביתה של קרמזין. צילום: באדיבות המרואיינת
הדבר הבולט באישיותה של קרמזין היא האנרגטיות שלה והאופטימיות שלה. הם בולטים דווקא אל מול מה שחוותה בשנים האחרונות. בעלה יואב, רואה חשבון במקצועו, חלה לפני שמונה שנים בסרטן כליות, ולפני כשנה וחצי, לאחר מאבק עיקש וממושך, הכריעה אותו המחלה והוא נפטר. בן 60 היה במותו. “שבע שנים הוא היה במחלה, וזה הלך בשלבים”, היא מספרת. “עם כל הקושי שבדבר ועם כל מה שעברנו, קיבלנו גם המון לטיפות. כאשר השאלה הנשאלת היא: על מה אתה רוצה להסתכל בחיים? כל האנשים אומרים העיקר הבריאות. יואב ואני תמיד אמרנו, 'העיקר האופטימיות ושמחת החיים'. כי גם כשאין לך בריאות, אבל יש לך שמחת חיים ואופטימיות, אתה יודע לחיות. למרות המחלה שלו ולמרות הדיאליזות, אנחנו עשינו ארבעה טיולים גדולים בעולם עם הילדים. הוצאתי אותו מבית חולים – אני לא אשכח – אחרי שהורידו לו את הכליה השנייה כבר, הוא הפך להיות מטופל דיאליזה. כשהוא השתחרר הביתה הוא השתחרר עם שני נקזים, בטן פתוחה. את יודעת, הוא סבל, אבל הוא לא אמר אף פעם שהוא סובל. כי הוא אמר: 'המתנה שלי שאני חי'. חמש שנים לפני שהוא נפטר הרופאים אמרו לו: 'אל תעשה ניתוח, חבל לך, הסרטן כבר במצב כל כך מתקדם, אז פשוט תחיה'. למרות זאת, חמש שנים לפני שהוא נפטר הבנו שמצבו החמיר, ובשנתיים האחרונות בכלל: הוא אושפז, כבר גרורה ביד, גרורה ברגל. אחרי שהורידו לו את העין כבר הכול היה עם גרורות. ובואי נגיד שאם לא את החמש שנים שהוא הרוויח, לפחות את השנתיים האחרונות. אני ידעתי בשנתיים האחרונות שאני עומדת להיות אלמנה, אבל השנתיים האחרונות הוא חי אותן בזכות האופטימיות שלנו והרצון שלו לחיות. אין ספק ואין עוררין על כך בכלל, שם המשחק – אופטימיות ושמחת חיים”.
באה מאהבה. הדס קרמזין. צילום: באדיבות המשפחה
איך התמודדתם עם המחלה? “כשגילו לו את הסרטן, הוא הלך לכיוון של ריפויי עצמי: הפך להיות צמחוני, היה עושה מדיטציות, מרבה בפעילות ספורטיבית, ניזון רק מתזונה מיוחדת. ובאמת, למדתי תזונה קלינית טבעית כדי שבאמת אני אוכל לתמוך בו. קודם כול, תמכתי בו לאורך כל הדרך, הייתי איתו באש ובמים. באמת אני חושבת שזה אחד הדברים שנתן לנו את הכוח. זה היה מובן מאליו שאני איתו. ההורים שלי, כשהייתי צריכה אותם, הם היו מגיעים ועוזרים לי עם הילדים, אפילו שהם כבר מבוגרים”.
בעיר מוכר אליהו ברדא בתור הבן של הרב יצחק ברדא, אך השפעתו גדולה, ויש מי שמכנים אותו ראש העירייה בפועל. הרב ברדא, כידוע, הוא פטרונו של ראש העירייה בפועל תומר גלאם ומי שייסד את תנועתו של גלאם.
גורמים פוליטיים מספרים על מעורבותו של ברדא בעיר ועל השפעתו על ההחלטות המתקבלות. בסביבתו של ראש העירייה בפועל דוחים זאת כמובן. אליהו ברדא נוהג לומר שהוא מגיע לעירייה כמו כל תושב העיר. “אבל אני לא מכיר תושב שהקומה הרביעית פתוחה כך בפניו”, אומר אחד הגורמים.
מאז כניסתו של הרב יצחק ברדא לפוליטיקה באמצעות הקמת מפלגה, גבר הזרם של מנהיגי העיר המשחרים לפתחו. בכתבה שנעשתה בעבר על הרב ברדא התבטא בנו כמי שבדרך כלל עוברים דרכו, “הרב יושב ללמוד ועסוק בכתיבת ספרים ואי אפשר להפריע לו בכל רגע. בשבוע שעבר התקשר אליי מישהו ואמר לי, ‘הגעתי מאילת אני בכניסה לאשקלון, איך מגיעים?’ אנחנו משתדלים לסייע לכל אחד, אבל חייב שיהיה סדר, לכן יש שעות קבלה קבועות. נכון שיש מקרים דחופים או מצבים קשים, שהרב עושה השתדלות לעזור, אבל באופן עקרוני יש לרב סדר”.
“אפשר להגיע אל הרב, אבל אם זה נושאים חשובים או פוליטיים אין מצב שזה יעבור לאליהו מתחת לרדאר. הוא גם יכול לתת להיפגש, אבל הוא ידע הכול”, אומר גורם פוליטי.
רועי רביב
רועי רביב בישיבת מועצת העיר
את אתר “אשקלון 10” הכירו תושבים רבים בעיר. האתר הזה היה כאב ראש לא קטן לשלטון של איתמר שמעוני ונכתבה בו ביקורת נוקבת רבה על תפקודו של שמעוני. מאחורי האתר הזה עמד רועי רביב, איש הייטק מאשקלון, שלימים אף נתבע על ידי שמעוני שראה בו מי שפוגע בתדמיתו.
האתר נמכר לאיש העסקים יואל דוידי, וגם כיום כשרביב אינו בעליו של האתר, הוא עצמו עדיין נחשב לדמות משפיעה, כאשר חברים באופוזיציה קשובים לו, והוא מצד שני מסייע להם בהתנהלות התקשורתית.
בדרך כלל לא תראו אותו עומד בפרונט או מושך תשומת לב, כי הוא נוהג לעשות את עבודתו מבלי להשאיר טביעות אצבע. רק פעם אחת הוא הרשה לעצמו לרגע לעמוד במרכז הזירה כאשר תקף במילים את מי שהיה אז סגן ראש העירייה אפי מור במהלך ישיבת מועצה. הדברים הביאו להוצאתו מהישיבה.
את עבודתו בתחום התקשורת הפוליטית בעיר הוא עושה מאחורי הקלעים ולא מן הנמנע כי כמה מהספינים שהוא יצר העסיקו את העיר לא מעט ימים.
אביתר סדון
אביתר סדון, הבעלים של משרד הפרסום "בלאנקו" הוא האיש שהטייקונים המקומיים נתנו בו את אמונם ואת תקציבי העתק שלהם.
המשרד של סדון, שהחל את דרכו לפני מספר שנים כמשרד קטן ומקומי, עם לקוחות מקומיים, הצליח בזכות הכישרון, הרוח הצעירה והייחודיות שלו למשוך אליו גם לקוחות גדולים בקנה מידה ארצי.
כיום, שבע שנים אחרי הקמתו, המשרד מעסיק 25 עובדים בתחום הפרסום ולפני כשנה וחצי העתיק את מקומו למגדלי 'אלקטרה' בתל אביב. למרות המעבר עדיין מדובר במשרד שמורכב ברובו מתושבי אשקלון וגם סדון עצמו עדיין מתגורר בעיר.
ברשימת הלקוחות המכובדת של המשרד ניתן למצוא את "הכשרה" ו"אלבר" שבבעלות אלי אלעזרא, רשת 'יינות ביתן' שגם היא בבעלות איש העסקים נחום ביתן. המשרד מטפל גם בפרסום של חברות נדל"ן גדולות, שמשקיעות מיליונים בתקציבי הפרסום שלהן.
המשרד מספק את כלל השירותים להם זקוק הלקוח, מתמחה בעולם הדיגיטל והטכנולוגיה, הטמעת מערכות פרסום מורכבות ומחקר אסטרטגי. העבודה נעשית באמצעות צוותי קריאייטיב ופלאנרים, שבונים קמפיינים מעוררי עניין ולא פעם גם כאלה שהפכו לשיחת היום, כמו למשל הקמפיין של חברת ח.א.ש, שגייס את יורם ארבל ועורר עניין ציבורי.
נדב אברמוביץ’
נדב אברמוביץ’, הקמפיינר והיועץ האסטרטגי, זכה להכרה רחבה בבחירות המקומיות האחרונות כאשר הוביל קמפיינים שהנחיתו שלושה ראשי ערים על כיסאם: איתמר שמעוני באשקלון, יאיר רביבו בלוד ואלון דוידי בשדרות. את הקמפיינים הוא הוביל יחד עם שותפו מאור אביגל, שנחבא יותר אל הכלים.
“יועץ אסטרטגי המתמחה בתחום הציבורי, בעל תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני במדיניות ציבורית עם התמחות במנהל כספי מאוניברסיטת בר אילן”, זה מה שמספר עליו האתר של החברה שלו. “יועץ פוליטי בעבר של שמעון פרס, בנוסף שימש ראש אגף ארגון של מפלגת קדימה. מלווה גופים ציבוריים וראשי רשויות ומוביל תהליכי חשיבה אסטרטגיים. בעל יכולת בניית והובלת קמפיינים וניסיון רב בהכנת תכניות אסטרטגיות”.
ההצלחה המטאורית בשנת 2013 סחפה אחריה מועמדים נוספים, ומאז נוספו לרשימה גם ניסן בן חמו בערד, ליאת שוחט באור יהודה, מזכ”לית ארגון המורים יפה בן דוד ועוד. בשנה האחרונה הוא הגיע לעיריית אשדוד ומוגדר כמי שאחראי על ניהול דפי הפייסבוק, אבל יש כבר מי שאומרים שהוא הרבה יותר מזה וכי הוא נמצא שם כדי להכין את הקרקע לבחירות 2018.
בעיריית אשקלון, למשל, הוא המשיך לתת שירות גם לאחר הבחירות בשנת 2013 והיה חלק מהצוות התקשורתי הגדול שליווה את העירייה בראשות איתמר שמעוני. לאחר התפוצצות פרשת שמעוני ועם בחירתו של תומר גלאם, חזר אברמוביץ’ לעבוד עם עיריית אשקלון, והפעם תחת המטרייה של הסכם הגג. האם זה יביא אותו גם להוביל את הקמפיין של תומר גלאם? זאת נדע בהמשך.
שרון עטיה
שרון עטיה עם איתמר שמעוני
לא הרבה ידוע על שרון עטיה, בעל משרד פרסום מאשקלון ויועץ אסטרטגי. עטיה החל את דרכו התקשורתית כעיתונאי מקומי ולימים אף ערך את העיתון “סקופ”. לאחר מכן עבד בייעוץ תקשורתי עם משרד יחסי הציבור “בלזר”, לאחר מכן הקים משרד ייעוץ משלו בשם “אסטרטגיה” ובהמשך את משרד הפרסום “Bee”.
במשך שנים היה עטיה אחד האנשים שלחשו על אוזנו של איתמר שמעוני והוא נחשב ליועץ הצללים שלו. עטיה צעד איתו במשך שנים לא מעטות, עוד מתקופתו של שמעוני במדבר האופוזיציוני. למרות הכריזמה של שמעוני, הפופולריות התקשורתית הרבה שלו מיוחסת לעטיה, שהוביל במידה רבה את הקו התקשורתי שלו.
גם את התהפוכות שעברה הקומה ברביעית בעיר שרד עטיה, והוא החל לנהל את המדיה הדיגיטלית תחת תומר גלאם. בימים אלה הוא מעניק אף ייעוץ תקשורתי למספר דמויות המתכננות לכבוש את רשויות מקומיות בשנת 2018.
אלעד דנוך
אלעד דנוך
אלעד דנוך, בן 33, עו”ד שותף ובעלים במשרד עורכי דין מצליח, שלו שני משרדים – באשקלון ובאר שבע. הוא מכהן גם כיו”ר שלוחת אשקלון בלשכת עורכי הדין וכממלא מקום יו”ר מחוז דרום. רק לאחרונה קיבל דנוך הבעת אמון בדמות מינוי בלשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל (להב) כממונה מחוז דרום.
דנוך אמנם צעיר, אך זוכה להערכה על ידי בכירי העירייה, עם חלקם הוא נפגש בפגישות לא מתוקשרות, שבהן הם משוחחים איתו ושועים לעצותיו. הוא חברו הקרוב של המשנה לראש העירייה משה אטיאס, ויש מי שרואים בו שותף להקמת סיעת “הצעירים” שבראשה עומד אטיאס.
החתונה שלו, שהתקיימה לפני כשנה, היא דוגמה לכוחו העולה כאשר נצפו בה שרי ממשלה, חברי כנסת ופרקליטים בכירים כאשר הם ממלאים את רחבת הריקודים.
רבים הם הקוראים לו לרוץ ולהתמודד בבחירות ולהצטרף לפוליטיקה המקומית, אך נכון לעכשיו הוא מסרב לעשות זאת וממשיך בפעילותו הציבורית בלשכת עורכי הדין ובמשרד שהוא עומד בראשו.
משה ג’רפי
משה ג'רפי
משה ג’רפי, בן 33, הוא עו”ד במקצועו ומנהל אגף בעיריית אשקלון. מדובר באיש עירייה בכל רמ”ח איבריו, שלא בהכרח מזוהה עם ראש עירייה כזה או אחר, ולכן גם שרד את כל תחלופות השלטון שהיו. ג’רפי נתפס כאיש אמון של המערכת, ובין היתר הוא זה שמפקח על התנהלותה של קבוצת הכדורגל הפועל אשקלון.
ג’רפי החל להתערות בעיר במסגרת עבודתו כעיתונאי מקומי, בין היתר בעיתונים “סקופ” ו”זמן הדרום”. אז הוא הכיר מקרוב את בעלי התפקידים בעיר. מעולם העיתונות הוא עבר ללשכתו של ראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי ושימש בתפקיד אחד מיועציו. לעיריית אשקלון הוא הגיע בשנת 2014 לתפקיד מנהל אגף תיאום מערכות עירוניות.
אבל התפקיד שהוא ממלא גדול אף יותר והוא נחשב איש אמונם של הנהגת העיר. לא רבים יודעים זאת, אך מאז פיטוריו של איתן קסנטיני מתפקיד יו”ר הקבוצה ואף לפני כן ג’רפי הפך להיות החוט המקשר בין העירייה להפועל אשקלון וזה שלוקח פיקוד כשצריך. הוא נמצא שם כדי לעשות סדר, לייעץ ולקבל החלטות חשובות ומהותיות, יחד עם המנכ”ל דרור אלמלם.
עם זאת, ג’רפי הוא איש צללים, לא אחד שנמצא בפרונט ולא ממהר לקחת קרדיט כשהקבוצה מצליחה. גם כשהוביל וצלח את המשא ומתן מול פרוספר אזגי על רכישת הקבוצה, הוא לא נפנף או התרברב באותו ניצחון גדול, אלא נותר צנוע ומאחורי הקלעים. ייתכן כי דפוס התנהגות זה מתקשר לדבריהם של מקורביו של ג’רפי אשר מגוללים בפנינו כך: “ג’רפי נגד מהלך בו עירייה תרכוש קבוצת כדורגל, אך הוא מבין את המדיניות. לפעמים פקידי עירייה צריכים ליישם את מה שהדרג הבכיר דורש”. לפיכך עושה רושם כי כל זמן שהקבוצה תהיה תחת ניהולה של העירייה, ג’רפי ימשיך להיות האיש החזק והמעורב שהוא היום.
תומר זכריה
תומר זכריה
כבר שנים רבות שאיש הפרסום תומר זכריה, הבעלים של משרד הפרסום “תומס”, מוביל קמפיינים, בהם גם פוליטיים, ומעורה בפוליטיקה המקומית בלי להצטרף אליה. בדרך כלל לא תראו אותו בפרונט, כי הוא נוהג לשבת “מאחורה” ולנהל את מסעות הפרסום או התעמולה שהוא עומד בראשם.
ראשי ערים בהווה ובעב, בעיר אשקלון ומחוצה לה עברו תחת ידיו וניהלו את הקמפיינים שלהם לאור עצותיו וניסיונו. כניסתה של אמו שרה זכריה למועצת העיר תרמה לא מעט למעמדו בעיר, אך מאידך הטילה עליו מגבלות בכל הקשור לעבודה עם העירייה.
גם כשהוא לא מוביל מסע תעמולה עבור מועמד כלשהו, הוא נחשב בעל דעה ובעל עצה שחלק ממקבלי החלטות בעיר לאורך השנים נועצו בו כדי לשמוע ולנהוג כיצד לפעול.
גרגורי ביילין
גרגורי ביילין. צילום: גרגורי ברקן
יש האומרים שאי אפשר להגיע למ”מ ראש העירייה סופה ביילין מבלי לעבור דרך בעלה גרגורי. זה אולי מוגזם מעט לטעון כך, אך אין ספק כי גרגורי נחשב לאיש פעיל ומשמעותי בכל הקשור להחלטותיה הפוליטיות השונות במרוצת השנים. “הוא משתתף לפעמים בישיבות, הוא גם חבר בסיעה ורואים שהיא סומכת עליו ושומעת לעצתו”, אמר גורם המקורב לשניים.
הוא הגיע לארץ באמצע שנות ה-90, התחיל לבנות בשכונת נווה דקלים. לדברי מקורביו, הוא בנה רבים מהבתים הפרטיים בשכונה. הוא נחשב לסוליסט, לא אחד שאוהב להיות בפרונט ולא מוקף ביותר מדי אנשים. בתחום הפוליטי, מלבד אשתו, הוא מכיר גם דמויות בכירות כמו איווט ליברמן ואת סופה לנדבר, אפילו ברמה אישית.
משה פוקס
פוקס משמאל
את תפקיד מנהל מחלקת נכסים ומזכיר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית אשקלון ממלא משה פוקס כבר שנים ארוכות. במהלך השנים ביסס פוקס את מעמדו כדמות מפתח בוועדה לתכנון ובנייה, מישהו ששווה לשמור איתו על מערכת יחסית טובה וקשרים אישיים. “כל הפרויקטים החשובים ביותר בעיר עוברים דרכו. מי שיש לו עניין לקדם יודע שפוקס הוא הכתובת, על פיו יישק דבר. הוא יכול לזרז הליכים, אבל יכול גם לתקוע אותם, לאו דווקא בכוונה, פשוט להניח את התיק המדובר אחרון ברשימה או לא להכניס פרויקט מסוים לוועדה, כי חסר מסמך כזה או אחר. אף אחד לא רוצה שהתיק שלו יהיה האחרון, אז מקיימים איתו קשרים בהתאם”, אומר גורם בעירייה.
עבודתו של פוקס אילצה אותו לא פעם להתמודד עם סיטואציות מורכבות ולא נעימות. לפני כשנתיים הוא התלונן כי הוכה בפניו על ידי קבלן מקומי שהגיע למשרדו על מנת להביע את חוסר שביעות רצונו מכך שפרויקט שביצע לא עלה לדיון של הוועדה המקומית בשל מסמכים שהיו חסרים. לטענת פוקס, הוא חטף אגרוף בפניו והגיש על כך תלונה במשטרה. בחודש מאי שנה שעבר בשעה 4 לפנות בוקר הוצת רכבו של פוקס בזמן שחנה בחניית ביתו. צוותי הכיבוי גילו במקום גלון עם חומר דליק.
שמעון בן חיים
איתמר שמעוני ושמעון בן חיים. צילום: דוד לוי
שמעון בן חיים הוא הבעלים של המקומון “אובייקטיבי”, שמסקר את אשקלון ולאחרונה נכנס גם לעיר שדרות. בבעלותו גם עיתון מקומי באזור הצפון, שמתפרסם תחת אותו שם, והוא מתכוון לפתוח עיתונים נוספים ברחבי הארץ.
קודם להקמת המקומון אי שם בשנת 2014, היה בן חיים בעליו של המקומון “קול אשקלון”, שהוקם על בסיסו של עיתון מגזרי בשם “המומלצים”. “קול אשקלון” היה מזוהה עם המועמד לראשות העירייה דאז איתמר שמעוני, שהתמודד לראשות מול בני וקנין. במהלך מערכת הבחירות סיקר העיתון את כישלונותיו של וקנין וקידם את המועמדות של שמעוני. בהמשך נמכר העיתון לאיש העסקים יואל דוידי.
בן חיים היה לוחש על אוזנו של איתמר שמעוני עוד הרבה לפני שנבחר לראשות העירייה, הוא נחשב מקורב למנכ”ל העירייה חיים סופר, ובין השניים התקיים קשר קרוב. במהלך התפוצצות פרשת שמעוני, שעסקה בין היתר בשוק התקשורת המקומי, זומן בן חיים למסור עדות בתור בעליהם של עיתונים מקומיים.
בימים כתיקונים מסתובב בן חיים באירועים של כל המי ומי, מחייך יפה ומרים כוסית, כאשר לצדו יושבות דמויות בעלות השפעה רבה בעיר. הוא משתדל מאוד ששמו לא ייקשר למישהו ספציפי, מאלה שמתכוונים להגיע לקומה הרביעית בבניין העירייה ולהתיישב על כס ראש העירייה.
