הייתי התכשיט של אבא שלי. הוא תמיד נורא השוויץ בי, הוא תמיד היה מביא אותי, גם בתור ילדה קטנה, לכל מפגש עם חברים, לכל טיול סוסים שהולכים רק החבר'ה, כאילו רק גברים, הייתי שם איתו, והוא היה מביא אותי ליחידה שלו במשטרה, ותמיד היה מתגאה בי, הוא היה שחום כזה, עם עיניים מאוד מאוד כחולות, אבל לא סתם כחולות, עיניים שאפשר לטבוע בהן, עיניים שהן שקט, שהן שמחה, שהן חיים. ואני כבר כילדה הייתי בלונדינית בהירה, עם עיניים כחולות, בדיוק כמו שלו. ותמיד הוא היה מביא אותי ומשוויץ בי, "כן, זאת הבת שלי, דומה לי אהה, דומה לי! יצאה בול כמו אבא שלה!".
אני הבת הבכורה של אבא, אנחנו שישה אחים, בקרוב נהיה שבעה, ההורים שלי גרושים. ואבא שלי התחתן עוד פעמיים אחר כך. ואשתו הנוכחית, אלמנתו, עומדת ללדת בקרוב. ממש ממש בקרוב. תמיד כשאנשים שומעים את הסיפור המשפחתי שלי, זה נראה לכולם מסובך, אבל אבא שלי דאג שכולם יהיו בקשר טוב, ושכולם יסתדרו, ויאהבו, זה היה מפעל חייו, שנהיה משפחה. וגם בינו לבין אימא שלי היה תמיד קשר מיוחד, גם אחרי שהם התגרשו החברות שלהם לא נפגעה. זה לא מובן מאליו.
"תמיד היה מתגאה בי". אבי עמר ז"ל ובתו סתיו
וכשהייתי בבית ספר, הוא תמיד היה מגיע, תמיד הקפיד להגיע, דווקא בגלל שהוא ואימא שלי היו גרושים, הוא תמיד היה בא לכל האסיפות הורים. אני זוכרת שפעם היה יום כזה שהזמינו את כל האבות לשפץ ולצבוע את הגן, היה לו תפקיד קטן – לצבוע את הגדר של החצר, אבל אבא שלי החליט לבנות שם פרגולה! הוא הגיע עם הכלי עבודה שלו, והתחיל לעבוד שם בטירוף, לתקן את המתקנים, וכל האבות מסתכלים עליו כאילו הלו אתה מוציא אותנו לא טוב! וזה בדיוק הוא. הוא היה גבר בכל חדר שהוא נכנס אליו.
2.
נכון יש תמיד בגן תחרות כזאת, אבא שלי הכי חזק, אבא שלי יותר חזק, אז אבא שלי באמת היה הכי חזק בגן. תמיד תמיד תמיד, בכל מקום שהייתי, תמיד ידעתי שיש לי אבא כזה, גיבור וחזק, ממש הרגשתי שאני מוגנת בכל מקום שאני הולכת בו, כי יש לי את אבא שלי, הוא הכי חזק, לא מתרגש מכלום, לא משנה מה עברתי ולאן הגעתי ואיזה תקופות חוויתי, תמיד הוא היה שם בשבילי, תמיד הוא נתן לי את ההרגשה הזאת שהכול בסדר, הכול טוב, אני איתך.
והוא אף פעם לא הרים את הקול. אני לא זוכרת אותו צועק בחיים שלי! לא מלחץ, לא אם באתי לרוץ לכביש ונפלתי, וגם לא אם עשיתי משהו שהכעיס אותו. הוא בחיים לא צעק, וכשהייתי בתיכון התחלתי ככה להיעלב ממנו, "אבא, למה אתה לא צועק עליי, למה אתה לא, כאילו, תכעס עליי!", והוא היה צוחק ואומר לי, "אבל למה, את ממש בסדר". הוא תמיד אמר שהוא לא צריך להרים את הקול שלו כדי להראות לי את הדרך הנכונה.
לפני זמן קצר התרחשה תאונת דרכים בין שני כלי רכב פרטיים ברחוב לכיש באשקלון.
צוותי הרפואה של איחוד הצלה העניקו סיוע לנהגת רכב כבת 45 שנפצעה בינוני וכן לנהג הרכב השני שנפצע באורח קל.
אבי אוזנה חובש באיחוד הצלה מסר: "מדובר בתאונה עם מעורבות שני כלי רכב. הענקתי סיוע רפואי ראשוני לנהגת אחד מכלי הרכב כבת 45 שנפצעה באורח בינוני. כמו כן הענקנו סיוע ראשוני בזירה לנהג הרכב הנוסף כבן 35 שנפצע באורח קל".
בימים אלו נערכים במינהל החינוך בעיריית אשקלון, בשיתוף משרד החינוך ובתי הספר, לאיחוד שני בתי הספר הוותיקים באשקלון, נוף ים א׳ ו-ב׳, לבית ספר אחד, בעל סמל מוסד אחד, בשם נוף ים (כפי שהיה בעבר, לפני שפוצלו בתי הספר).
המהלך התגבש לאור מגמה שהולכת וגוברת בשנים האחרונות בה מספר הילדים הולך ומצטמצם ושותפות לו הנהגת ההורים העירונית והבית ספרית.
בעקבות הפיגוע בגן יבנה, בו נפצעו קשה שלושה אזרחים, החל מאמש והבוקר ביתר שיא, כוחות ביטחון ומשטרה מתוגברים פרוסים בכל רחבי העיר ובדגש על מוסדות החינוך ומרכזים מסחריים.
כך חוסל המחבל בגן יבנה:
עיבוי הכוחות כולל גם את יחידת הביטחון העירונית והפיקוח העירוני שנמצאים גם הם בשטח בכוחות מתוגברים.
לאחר ששורה ארוכה של ערים בישראל הודיעו כי לא יחגגו את יום העצמאות בשל המלחמה המתמשכת בעזה, גם עיריית אשקלון יוצאת בהודעה דומה.
בעירייה אומרים כי כי על רקע המלחמה ומתוך התחשבות במשפחת השכול שהולכת וגדלה מידי יום ובחטופים שעדיין נמצאים בשבי החמאס, הוחלט לקיים את חגיגות עצמאות 2024 בצורה צנועה יותר, ללא במות גדולות וללא אמנים גדולים.
כבר 173 ימים חלפו מאז שנחטף אלכס לובנוב, תושב אשקלון לעזה, מאז הספיקה אשתו מיכל לציין את יום הולדתו ה-33 וגם ללדת את בנו.
"וַיִּקַרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל: קַאי לוֹבָּנוֹב", כתבה מיכל, "קאי שלי, תודה לך שהגעת לעולם והבאת איתך תקווה.תודה שהראת לי את האור בקצה המנהרה, כשכבר נשברתי. כשמך כן אתה – נצחון חוזק ומגן. אבל יותר מהכל מהרגע הראשון, הגנת עליי, שמרת עליי ואתה הניצחון שלי ושל אבא".
בתוך חצי התרחשו שתי תאונות דרכים באשקלון ובהן מספר פצועים.
בתאונה הראשונה שהתרחשה ברחוב צה"ל בעיר, נפצע רוכב אופנוע כבן 23 שנפגע מרכב שנסע ברחוב.
זירת התאונה ברחוב צה"ל. צילום: דוברות איחוד הצלה
צוותי הרפואה של איחוד הצלה וכן חובשים ופראמדיקים של מד"א העניקו טיפול רפואי לרוכב האופנוע ופינו אותו לבית החולים ברזילי כשהוא במצב בינוני.
זירת התאונה ברחוב צה"ל. צילום: דוברות איחוד הצלה
מוטי כהן, סלבה שצקי ומיכאל רשיד חובשי איחוד הצלה מסרו*: "מדובר בתאונה עם מעורבות אופנוע ורכב פרטי. הענקנו סיוע רפואי ראשוני לרוכב האופנוע שנפצע בינוני. לאחר מכן הוא פונה לבית החולים ברזילי כשהוא סובל מחבלות ופציעות בגפיים".
כשבוע לאחר יום המעשים הטובים ממשיכים תלמידי העיר אשקלון לעשות טוב למען האחר והסביבה. בשבוע שעבר, ציינו את יום המעשים הטובים ובשל מזג האוויר הסוער חלק מהפעילויות נדחו והתקיימו אתמול.
תלמידי אשקלון ביום המעשים הטובים. צילום: אלדד עובדיה
תלמידי אשקלון ביום המעשים הטובים. צילום: אלדד עובדיה
מאות התלמידות והתלמידים לקחו חלק במגוון מגוון פעילויות במספר מוקדים ברחבי העיר, ביניהן: תלמידי אורט אפרידר שהגיעו לגן החינוך המיוחד וקיימו פעילויות שונות של סדנת עץ, צבע וחומר, הכנת אדניות ופעילויות עם הילדים; תלמידי מקיף ד' התנדבו בבית האבות הלפרין וביצעו יחד עם התושבים הוותיקים פעילויות יצירה ואף צביעה משותפת של קיר מיוחד במתחם.