יוצאת לאור: טלי גלאם מספרת על החיים לצד ראש העירייה בפועל
1 Commentלפני כמעט שנה, בתאריך 20 באפריל, התקיימה אחת ההצבעות החשובות שהתקיימה אי פעם במועצת העיר אשקלון. 23 חברים יש במועצה, רק אחד מהם נעדר מההצבעה הזאת שנועדה לבחור ראש עירייה לאשקלון במקום איתמר שמעוני שהושעה. תושבים רבים היו מרותקים לשידורים החיים בעמודי הפייסבוק המקומיים. אחרים התעדכנו בקבוצות הוואטסאפ, ואחרי שבועות ארוכים של ספקולציות, שמועות ודיווחים כולם היו במתח לדעת מי ייבחר: תומר גלאם או מישל בוסקילה.
אבל באותו הזמן דווקא טלי גלאם, אשתו של תומר, לא הייתה מחוברת לשום כלי תקשורת. “זה היה ביום חמישי. אני הייתי אצל אימא שלי וישבתי בחוץ עם אחים שלי. אימא שלי פתאום קיבלה שיחה מהספרית שלה שאומרת לה, ‘מגיע לכם מזל טוב’. אז אימא שלי שאלה, ‘על מה?’ אז היא אמרה לה, ‘תומר נבחר. את רצינית שאתם לא יודעים? איפה טלי? גם היא לא יודעת?’ אז היא אמרה לה, ‘טלי בחוץ עם הילדים’”.
איך דבר כזה לא סקרן אותך? לא היית במתח?
“אני ידעתי שהוא ייבחר. היה לי ביטחון מלא בזה. אני אפילו ארגנתי את הבית כי ידעתי שיגיעו אנשים כשהוא ייבחר”.
בלי פייסבוק
לא היה פשוט בכלל להושיב את טלי גלאם לריאיון עיתונאי, ובטח לא לריאיון מקיף שחושף אותה לציבור בפעם הראשונה. אף על פי שבעלה הוא פוליטיקאי כבר כמה שנים ולפני שנה הוא נבחר לתפקיד הבכיר ביותר, היא עצמה לא נראתה בשטח ולא הביעה דעה בפייסבוק כי אין לה חשבון ברשת החברתית. האמת היא שקשה לה עם חשיפה, קשה להיות בפרונט, ולכן אך טבעי שכשהיא מסתכלת על נשות ראשי העירייה הקודמים היא רואה מודל חיובי דווקא בפיידד וקנין, אשתו של בני וקנין.
רואה בה דוגמה. בני ופיידד וקנין. צילום: אייל אסרף
גם אחרי שטלי מסכימה לדבר ולהיחשף היא מסבירה, “זה לא פשוט בגלל מי שאני, כי אני אוהבת את הפרטיות שלי. יש כאלה שאוהבים את זה ושמצטלמים ושהבעל הוא סוג של סלב. גם תומר היה לו קשה לו עם זה, אבל לאט לאט הוא התרגל לזה. פעם נאבקתי שלא יראו תמונה שלי, אבל היום אני נמצאת במקום אחר של לתמוך בו ועד הסוף. אני שלמה עם מה שאני עושה ומאמינה בתומר במה שהוא עושה, ולכן אני מוכנה לעשות הכול בשבילו”, היא מסבירה ומוסיפה: “בחודשים הראשונים הרבה אנשים לא ידעו שאני אשתו של תומר, רק אחרי שעלו כמה תמונות שלנו ביחד, אז הגיעו אנשים לעבודה שלי ושאלו, ‘את אשתו של ראש העיר? את אשתו של תומר גלאם?’”
למה את מתכוונת כשאת אומרת שאת מאמינה במה שהוא עושה?
“תומר מאוד חשוב לי, כל התמיכה והשקט הנפשי שאני מעניקה לו זה בגלל שהוא מאוד חשוב לי, ואני רואה את הנתינה ואת הדברים שהוא עושה ודברים שאף ראש עיר שהיה לפניו לא עשה ככה תוך פחות משנה. הוא בא באמת ממקום של לשנות, ממקום של נתינה, של באמת לעזור לאנשים ולחלשים, ולאו דווקא לקבלנים ולשאר. וזה מחמם את הלב. כיף כל יום לשמוע בעבודה או לקבל הודעה בטלפון שאין על תומר ושתומר עשה ככה פה ועשה ככה שם. זה משהו שכיף לשמוע. אני מקבלת כל יום הודעות וואטסאפ מאנשים בחוץ ומחברים על דברים טובים שתומר עושה, ואלה דברים שמחממים את הלב. יש אנשים שאני לא בקשר איתם ושולחים לי צילומים של עבודה חדשה שנעשתה, או כביש בחיים לא נגעו בו”.
"הוא באמת האהבה הראשונה שלי". צילום: אורי קריספין
את לוקחת ללב ביקורת על תומר?
“הייתי לוקחת קשה, היום קצת פחות. זה שאני מתראיינת לכתבה הזאת זה אומר שאני כבר התקדמתי מאז. אני לא צריכה כל הזמן להסתתר”.
הכרת את החיים לצד תומר האזרח, היום את אשתו של ראש העירייה, עד כמה זה שונה?
“בהתחלה אמרו לי, 'את כבר לא תראי אותו', זה צבט לי בלב. בשבוע הראשון אמרו לי את זה כמה אנשים, ותהיתי אם באמת אני מאבדת אותו", היא אומרת ובעיניה נקוות דמעות. "גם כשהוא היה חבר מועצה הוא לא היה הרבה בבית. היינו רגילים שהוא מכין את האוכל בבית. תומר פרפקציוניסט, הכול מתוקתק, והוא מכין את האוכל הכי טעים ואת כל הפינוקים. גם אם הוא בא ב-11 בלילה והגדולים ערים ורעבים, ‘אבא, אני רעב’, ישר הוא מכין להם משהו”.
“ההסכם הקואליציוני שלנו”
הנבואה התגשמה, וטלי כמעט לא רואה אותו בבית. “את מה שיש בינינו אף אחד לא יכול לקחת מאיתנו. תמיד יש אנשים שאומרים שיש שגרה סוחפת וזה, אבל אצלנו כל יום הוא מחדש, ואנחנו משתדלים לשמר את הזוגיות הזו. אז כן, יש ימים שאני לא רואה אותו, ומגיע הערב וקצת קשה לי. אבל מה שמנחם אותי זו העשייה של תומר. אני רואה את השיפוצים, למשל פה באזור אפרידר. אני לא זוכרת מתי שיפצו פה את הכבישים. אני גאה בו ואני אחריו, ויש ימים קשים גם לו. אבל תומר רואה פה שליחות למען התושבים, והמטרה שלו לשנות את העיר. מגיע לתושבים ראש עיר עובד כדי שיהיה לתושבים כיף לחיות בעיר, ולא כדי שיגידו זה ראש העיר שלנו, אבל הוא בעצם דואג דווקא למישהו מסוים. תראה, יש פה אנשים שמנסים להתמודד שנית לתפקיד, וזה אחרי שהם לא עשו כלום בקדנציה שלהם. אני לא מבינה אותם”.
