שכונת עיר היין, השכונה הדומיננטית בהסכם הגג שנחתם בין הממשלה ועיריית אשקלון מתחילה לקרום עור וגידים. לאחר שנים של תכנון והכנות, מכרזים ואישורי תכניות במוסדות המדינה החלו הדחפורים הראשונים לעלות על השטח המיועד להקמת השכונה, ממזרח לשכונת נווה דקלים ומצפון לכביש היציאה הצפונית, שד' מנחם בגין.
מיישרים את השטח. צילום: דוברות העירייה
בחודשים הקרובים יבצעו הדחפורים עבודת שטח יסודית כדי ליישר את פני השטח ולהביאו לגבהים שאישרו במוסדות התכנון. לאחר מכן יחלו עבודות שבמהלכן יונחו תשתיות: מים, ביוב, חשמל, תקשורת ויסללו כבישים זמניים שבעתיד ישמשו כרחובות השכונה.
"תמיד היתה לי זיקה לעולם הרפואה, ולכן החלטתי, אחרי הצבא, שאני רוצה להיות הנדסאי רפואי", מספר יוגב קציר. אך ההחלטה הזו לא היתה פשוטה ליישום, כפי שהוא מעיד בעצמו: "לא הייתי מהתלמידים הטובים בתיכון ולא עמדתי בתנאי הקבלה ללימודים בבית הספר להנדסאים שבמכללה האזורית אשקלון". אך זה לא עצר אותו, וקציר התעקש להתקבל למגמה עצמה. "יונית כהן (מנהלת בית הספר, ש.ב.פ) העבירה אותי לוועדת חריגים, והוועדה הסכימה שאתחיל בלימודים לאחר שהתחייבתי כי אם לא אגיע לממוצע של 80 בסיום הסמסטר, אני אעזוב את בית הספר בעצמי". בסופו של דבר, קציר סיים את הלימודים בהצטיינות: "בין השאר, הייתי בין היחידים שפרויקט הגמר שלהם עסק במכונת לב-ריאה, וקיבלתי ציון 100".
לאחר שסיים את הלימודים הוא החל לעבוד בחברה גדולה למכשור רפואי, שם עסק במשך שבע שנים במגוון רחב של תחומי אחריות, ובארבע השנים האחרונות הוא עובד בבית החולים תל השומר. בתפקידו הוא אחראי על המכשור הרפואי במגוון מחלקות, ביניהן מחלקת ניתוחי חזה, מחלקת הפרדות דם, מחלקת צנתורים ועוד. "אני אחראי על ההפעלה, ההדרכה, ההטמעה ותיקון של המכשירים המשמשים במחלקות האלה", הוא מספר. בשנים אלו הוא קלט לעבודה בבית החולים עוד שני בוגרים של בית הספר להנדסאים, והוא מספר כי "אני שומר פינה חמה בלב לעיר אשקלון בכלל ולבית הספר להנדסאים בפרט, ואני מקווה לקלוט עוד הרבה בוגרים בהמשך הדרך לעבודה אצלנו".
יוגב קציר במהלך עבודתו
ביקוש גבוה להנדסאים ישראלים הסיפור של קציר הוא סיפור אחד מני רבים, המעיד, בין השאר, על השינוי שעובר שוק העבודה. אם בעבר היו אלה לימודי רפואה או עריכת דין אשר הבטיחו כרטיס כניסה לקריירה מצליחה, הרי שבימינו ישנם מקצועות מבוקשים אחרים, המציעים תגמול גבוה בצד סיפוק אישי – מקצועות ההנדסה. תחום זה כולל מקצועות כגון הנדסת חשמל, הנדסת אלקטרוניקה, הנדסה רפואית והנדסת תוכנה, כולם מקצועות חיוניים לשוק העבודה המודרני. "'אם לא יהיו מספיק הנדסאים ישראלים נאלץ לייבא הנדסאים מהודו, כך אומרים לנו בתעשייה הישראלית", מספרת יונית כהן, ראש בית הספר להנדסאים במכללה האזורית אשקלון. "כיום המדינה מממנת את לימודי ההנדסאות של חיילים משוחררים במלואם, כדי לתת מענה לצורך בהנדסאים, שרק הולך וגובר".
בית הספר להנדסאים מציין בימים אלו 20 שנה להיווסדו. בית הספר פועל בחסות המכון להכשרה טכנולוגית ובפיקוח של משרד הכלכלה, והוא מתמחה בהכשרה של הנדסאים תוך שילוב של ידע עיוני נרחב והתנסות מעשית מעמיקה. כיום מונה בית הספר לא פחות משמונה מגמות לימוד, התואמות את תחומי העיסוק המבוקשים ביותר בשוק הישראלי – הנדסאי חשמל, הנדסאי אלקטרוניקה, הנדסאי הנדסה רפואית, הנדסאי אדריכלות נוף, הנדסאי תעשייה וניהול, הנדסאי עיצוב מדיה והנדסאי תוכנה. זאת, בצד המכינה הטכנולוגית, המהווה כרטיס כניסה ללימודי הנדסאות. מכינה זו מיועדת לכל מי שאינו עומד בתנאי הקבלה ללימודי הנדסאות, ולאחר שהוא מסיים בהצלחה לימודים של שנה במכינה, הוא יכול להמשיך את לימודיו באחת משבע המגמות השונות, בכל מגמה שיבחר.
מגמת הנדסאי הנדסה רפואית היא אחת המגמות הבולטות בבית הספר, ולמעשה, עד לאחרונה ניתן היה ללמוד הנדסה רפואית רק במספר מצומצם מאוד של מכללות, כאשר בית הספר להנדסאות במכללה האזורית אשקלון ממשיך להיות המקום המוביל ללימודי התחום. אנשי המקצוע בתחום מוסמכים לבצע בדיקות רפואיות על כל המורכבות שבדבר, וזאת באמצעות מכשור ייעודי לצרכי אבחנה רפואית. "היום יש ביקוש הולך וגובר לאנשי מקצוע המומחים בטכנולוגיה רפואית", מסבירה כהן, "ו-100% מהבוגרים שלנו משתלבים בתפקידים חשובים בתעשייה". לא פעם גם תלמידים מתחילים בעבודה במקומות שונים, כאשר כהן מקבלת פניות מגופים שונים, כגון מרכזים רפואיים, עם בקשה לאשר לתלמידים בשלב הסטאז' להתקבל לעבודה.
מעוניינים בפרטים נוספים לגבי הלימודים במכללת אשקלון?
עיריית אשקלון תשלם פיצוי של כ-200 אלף שקלים לבת 20 שנפלה על כביש משובש באשקלון. כך עולה מתביעה שהגישה הצעירה לבית משפט השלום באשדוד באמצעות עו"ד דותן לינדנברג.
עו"ד דותן לינדנברג
מהתביעה עולה כי לפני כ-5 שנים בשעת בוקר מוקדמת כשצעדה בשכונת נווה דקלים, רגלה נתקלה במהמורה בכביש וכתוצאה מכך נפלה. בשעת הנפילה הרחוב היה חשוך ולכן לא יכלה להבחין במכשול.
כתוצאה מהתאונה הצעירה נחבלה ברגליים, בגב, בידיים ובכתפה השמאלית. בצילום אולטרה סאונד אובחן שבר בזרוע שמאל ואורתופד מצא שהיא סובלת מהגבלה בכתף שמאל.
הכביש בנווה דקלים. צילום: יח"צ
המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה היות ובאותו זמן היתה בדרכה לעבודה. וועדה רפואית בביטוח הלאומי קבעה לה נכות לצמיתות בשיעור של 10 אחוזים.
הצעירה פנתה לעו"ד דותן לינדנברג העוסק בתביעות נזקי גוף וביקשה לדעת את זכויותיה. הצעד היה משתלם. עו"ד לינדנברג הגיש בשמה תביעת נזיקין נגד העירייה בטענה כי התרשלה בכך שלא דאגה להסדרת קטע הרחוב המשובש, לא התקינה תאורה ושילוט מתאים המזהיר מפני המפגע, מה שיכול היה למנוע את התאונה. לדבריו המפגע שהיה קיים בדרך היווה סיכון להולכי הרגל.
אחרי הפחים המוטמנים שהחלו לפני יותר מעשור לדחוק הצידה את הפחים הירוקים והישנים נראה שכעת פחים חדשים מאיימים עד הכחדתם הסופית של הפחים הירוקים, לפחות באשקלון.
בתחילת השבוע החל פיילוט, תהליך ניסיוני שעשוי לדחוק הצידה את הפחים הירוקים הישראלים הוותיקים. העירייה הציבה עשרה פחים בשכונת גבעת הפרחים שישרתו בחודשים הקרובים את תושבי הבתים הסמוכים אליהם.
פח חדש שהוצב בגבעת הפרחים. צילום: דוברות העירייה
הפחים החדשים, שהובאו היישר משוויץ, אמורים לתת מענה לתושבים במקומות בהם לא ניתן מבחינה הנדסית להתקין פח מוטמן. כל אחד מהפחים מכיל כמות פסולת של שלושה קוב, ובכך למעשה הם מחליפים שלוש עגלות פחים ירוקות.
בצל ביקורת שהושמעה במספר מקומות ברחבי האר על אירועי חב"ד בל"ג בעומר התקיימו באשקלון תהלוכות ואירועים כנהוג מזה שנים רבות. זה החל כבר ביום רביעי בהיכל הספורט. כנס ענק בהשתתפות אלפי תלמידי בתי הספר מכל רחבי העיר. התלמידים שהגיעו לכנס ל"ג בעומר ישירות מבתי הספר – עם הצוותים החינוכיים, נהנו מאוד מתכנית הכנס ומהמחזמר "זה קרה באשקלון, ששש…. אבא ישן".
מאות ילדים בהיכל הספורט. צילום: חב"ד אשקלון
על פעילות חב"ד ניצח הרב מנחם גורליק, שהודה לראש העיר בפועל, תומר גלאם ולמנהלי מחלקת החינוך על הסיוע והשותפות.
הרב מנחם מנדל ליברמן עם גרוזמן וגורליק בהיכל הספורט. צילום: חב"ד
עוד באותו היום כ800 ילדים מכל גני חב"ד הפרוסים ברחבי העיר קיימו תהלוכה ססגונית וכנס יחודי שהותאם לגילם: אמרו פסוקי תורה, נהנו מפעלולי קוסם, וחוו את טקס החאלקה המסורתי, שנערך לאחד הילדים שהגיע לגיל 3.
אשקלון גדלה, והאמת שבקצב די מהיר בשנים האחרונות. זה חיובי, זה טוב לעסקים הקטנים בעיר וזה מגדיל את יכולת הביצוע של העירייה שכן הארנונה גדלה, ויש אפשרויות נוספות לנתב את הכסף הציבורי לטובת פיתוח המרחב העירוני. עם גדילת כמות התושבים נוצרה תופעה של מצוקת חניה שלא נצפתה בעיר, והחלו לתכנן צעדי מנע ופתרונות. בין היתר הוקמה מינהלת חניה שעוסקת בדיוק בנושא הזה במטרה להיערך לאתגרים הללו ולתת מענה בעקבות דוחות החניה שהחלה העירייה לחלק בשל האכיפה והפיכת אזורים עמוסים לחניה כחול-לבן בתשלום.
ברק חדריאן
150 אלף תושבים מתגוררים היום באשקלון. ולפי תנופת הבנייה, העיר צפויה לגדול לכ-200 אלף תושבים בתוך עשר שנים. האם מישהו בעירייה נערך לכמות כלי הרכב שתהיה בעיר מבחינת נגישות ודרכי הגעה נוחות? עזבו הגעה למרכז המסחר העירוניים — אני מדבר על הדרכים בתוך השכונות, לצד הבתים והבניינים. אי אפשר להניח שהבעיה תישאר רק נחלתן של מגדל ומרכז נפתי – זה יגיע עד הבית של כולנו והולך לשנות את אורח החיים שלנו.
לא מדובר בתסריט בלהות, וזאת ממש לא גזירת גורל. יש להיערך לטיפול בנושא הזה בצורה מושכלת ויצירתית, ויש לא מעט דברים שניתן לעשות כבר עכשיו. ראשית, לעירייה יש תכנית לרשת את העיר בשבילי אופניים. זה נהדר, זה בריא וכמובן ידידותי לסביבה, אך התכנית מיועדת לסלילת כבישי אופניים בכבישים ראשיים גדולים ולא בתוך השכונות ובמרכזי המסחר. חייבים לפני כן להציב יותר מתקנים לקשירת אופניים גם במקומות העמוסים בכלי רכב, בפארקים ובשכונות. לפני שיושקעו כספים רבים לסלילת מסלולי האופניים, בואו ננסה לחנך את הציבור לחשוב על אלטרנטיבה אחרת. יש אופציות נוספות מלבד להניע את הרכב.
חניה בתשלום. צילום: דוברות עיריית אשקלון
דרך נוספת להתמודד עם הבעיה היא ריבוי בחניונים נוספים. חניון באוויר הפתוח תופס שטח יקר לפעמים, אז למה אין מספיק חניות תת קרקעיות? תשמעו קטע, בהצעת התקציב לשנת 2014 של העירייה בפרק על הרפורמות הצפויות באגף ההנדסה מופיע כך: “חניון תת קרקעי במתחם גירון – 1,000 מקומות חניה חדשים”, כמו כן נכתב: “עיריית אשקלון בוחנת בימים אלה הקמת חניון תת-קרקעי לאורך המרכז הנפתי מקניון גירון. המדובר בחניון בן שלוש קומות שצפוי ליצור 1,000 מקומות חניה חדשים ויסייע לפתור את מצוקת החניה הקשה באזור”. כל זה רק לפני ארבע שנים, דבר שלא הפריע לאשר לקניון גירון הקמה של עוד חמש קומות על הקניון עצמו של מסחר ומשרדים. ומה יהיה עם החניה? יהיה בסדר.
נוסף על כך, בשכונות המגורים החדשות מרגישים את העומס הרב וגם את הקושי במציאת חניה. יש בעיות באכיפה של איסור חניית אוטובוסים פרטיים ומשאיות בחניות המיועדות לכלי רכב פרטיים. חייבים להוציא אותם לחניונים מוסדרים ובנוסף להכשיר קרקעות לחניה מסודרת. כיום שטחים רבים שאמורים להיבנות עליהם בניינים הופכים למגרשי חניה מאולתרים.
אלפי תושבים עלו לישראל על פי חוק השבות אך לא השלימו את תהליך בירור היהדות שלהם, בעת עלייתם. לרוב, חסרות להם הוכחות או עדויות ליהדותם כמו תעודת לידה מקורית של סבתא, או מסמכים אחרים שקשה לאתרם. הסיבה לכך, היא שהקהילות באזורים אלה רוסקו או ירדו למחתרת, בגלל איימי משטר דיקטטורי כמו ארצות ברית המועצות לשעבר, דרום אמריקה או בשל אירועי השואה שהחריבו ושבשו את חייהן של קהילות רבות.
הקושי הפרקטי לכל אחד מהאזרחים הללו, בא לידי ביטוי בדרך כלל בעת חתונה או קבורה שבהם נדרשים להוכיח יהדות- שלב שכל אחד נתקל בו, בין אם ממש בימים אלה ובין אם בעתיד. רבים אינם מודעים לכך, שאי ההוכחה היום, עשויה להוות מכשול עבור ילדיהם- שיהיו הדור הבא ללא הוכחה. כיום, למעלה משבעים שנה לאחר השואה, וממרחק השנים – הוכחת היהדות הופכת להיות משימה מורכבת, בלשית ממש ומחייבת מחקר מעמיק שכרוך במשאבים ובהכרות מעמיקה עם המקומות, התאריכים והיסטוריה, שימוש באנשי מקצוע ולכן, חלק מתייאשים ומוותרים. במלים אחרות – שעון החול לאיתור העדויות הולך ואוזל.
מיזם "שורשים" של ארגון "רבני צהר", החליט לפתוח במבצע ענק על מנת לסייע ללא תשלום לכל מי שמעוניין לאתר עדויות להוכחת יהדותו, אם מסיבות פרקטיות, אם לטובת משפחתו ואם לדורות הבאים.
"שורשים" עוסקת מזה למעלה מעשור בסיוע להוכחת יהדות, עבור כאלפיים זוגות ישראלים בשנה, ונהנית מיתרון גדול, משום שהמלצותיה מקובלות על הממסד הרבני ובתי הדין. "שורשים" פיתח במהלך השנים רשת יוצאת דופן של יכולות, קשרים ואמצעי איתור שמאפשרים לו להגיע כמעט לכל מקום.
"היכולות שפיתחנו" אומר אורי שכטר, העומד בראש שורשים של צהר "אכן איפשרו לנו להגיע למקומות נידחים ולפענח מקרים מורכבים ומסובכים. ראינו עדויות של סבתות, תעודות בבתי יתומים ובתי חולים, מסמכים ותמונות שהתגלו במקומות לא צפויים. זה מרגש מאוד לדעת שיותר מ-90 אחוז מהפניות שלנו מסתיימות בהצלחה".
לייעוץ אישי חינם וקבלת מידע במרכז "שורשים", מוזמנים להתקשר למספר: 02-6242206 , בדואר אלקטרוני: [email protected] לאתר שורשים
מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבוהב, הגיע היום לביקור באשקלון ובחוף אשקלון. זו הפעם הראשונה שאבוהב מגיע לשתי הרשויות השכנות במסגרת תפקידו כמנכ"ל המשרד.
בביקור, שנערך בספרייה העירונית, נכחו ראש העיר בפועל, תומר גלאם, סגן ראש העיר, רמי סופר, סגן ראש מינהל חינוך, יובל זוזט, מנהל אגף תרבות נוער וספורט, נמרוד גלנטה, מנהלת מחלקת גני ילדים, ליז כהן, מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך, עמירה חיים, פיקוח מחוז דרום, מנהלי בתי ספר, גננות מובילות ונציגי חינוך נוספים.
יפעת בוכריס מחוף אשקלון עם מנהלת המחוז ומנכ"ל המשרד שמואל אבוהב. צילום: יאיר הרוש
במהלך המפגש באשקלון שיבח אבוהב את מערכת החינוך בעיר וציין כי ניתן לראות את התקדמותה לשנים הבאות ואת הכיוון החיובי אליו היא הולכת. כמו כן ציין את עברו של ראש העיר בפועל וכיצד, בזכות האופן בו גדל, יש לו את היכולת לזהות ולהזדהות עם צרכי התלמידים.
"לאחר שנים רבות הגיע מנכ"ל משרד החינוך לבקר באשקלון. מדובר בביקור מוצלח, חשוב ומשמעותי מאוד למערכת החינוך באשקלון", מסר לפני זמן קצר סגן ראש מינהל החינוך בעירייה, יובל זוזט. "אני מברך על כך וסמוך ובטוח שמנהל החינוך ימשיך לעבוד בשיתוף פעולה הדוק מול מחוז דרום בפרט ומשרד החינוך בכלל על מנת להצעיד את מערכת החינוך באשקלון קדימה".
אבוהב הגיע גם לאגף החינוך של המועצה האזורית חוף אשקלון בישוב בת הדר. בספריה הקהילתית נפגש עם הצוות החינוכי והמקצועי של אגף החינוך, בניהולה של גב' יפית בוכריס ועם מנהלי בתי הספר.
אבואב קיבל סקירה על נתוני החינוך, קיים שיחה עם המנהלים והתייחס להתפתחות החינוך במועצה, שקשורה לפינוי גוש קטיף. "בזמן ההינתקות, היינו כולנו בשליחות גדולה – לקחת את כל הקהילות, שעברו רעידת אדמה ולנסות לבנות מחדש את כל אבני חבל הארץ שהתפרק", אמר אבוהב במפגש. "היינו לידם, ימים כלילות ואני שמח לראות שקהילות גוש קטיף תקעו יתד של חיים בחוף אשקלון וכל העצב הנורא הפך לבניית חיים מחודשת ורואים את הרוח ממשיכה".
בשבוע הבא תיערך בעיר קופנהגן שבדנמרק אליפות העולם השנייה בעיסוי ובין המתמודדים מרחבי העולם ומישראל, יהיה גם בני זוארץ, תושב אשקלון, שייצג את העיר בתחרות.
ביום חמישי האחרון נפגש ראש העיר בפועל, תומר גלאם, עם זוארץ ואיחל לו הצלחה בתחרות. בפגישה נכחו גם סגן ראש העיר, יורם שפר ומנהל מחלקת הספורט בעיריית אשקלון, מרסלו בורדמן.
לזוארץ לא מעט ניסיון בליווי ספורטאים במגוון תחומים: כדורגל, כדורסל, בלט, תריאטלון, קבוצות ריצה ועוד.
סיור מפגעי בטיחות שנערך סמוך לשלושה מוסדות החינוך באשקלון העלה כי עדיין יש מה לשפר באשר לבטיחות התלמידים הבאים ויוצאים בשערי בתי הספר.
הסיור נועד לוודא כי הסביבה בה מעבירים התלמידים את יומם חפה ממפגעי בטיחות, למען ביטחונם.
בין האלמנטים שנבדקו: תקינות מעברי החציה, שילוט מתאים המתריע מפני הימצאות ילדים באזור, מעקה בטיחות, מפרץ להורדה בטוחה של התלמידים, הימצאות פס האטה בקרבת מוסד הלימוד ומפגעים כלליים נוספים.
והרי התוצאות:
אורט הנרי רונסון
· הימצאות מעבר חציה: קיים אך הוא דהוי ומחוק · תמרור המציין כי ישנם ילדים בסביבה: קיים · מעקה בטיחות סמוך לשער בית הספר / נתיב הורדה בטוחה: קיים · חניה או מפרץ להורדת תלמידים: קיים · פסי האטה בקרבת בית הספר: קיימים · הימצאות מפגעי דרך: אין מפגעים
מקיף א'
· הימצאות מעבר חציה: קיים · תמרור המציין כי ישנם ילדים בסביבה: אין · מעקה בטיחות סמוך לשער בית הספר / נתיב הורדה בטוחה: קיים · חניה או מפרץ להורדת תלמידים: קיים · פסי האטה בקרבת בית הספר: אין · הימצאות מפגעי דרך: אין מפגעים
מקיף ב'
· הימצאות מעבר חציה: קיים · תמרור המציין כי ישנם ילדים בסביבה: אין · מעקה בטיחות סמוך לשער בית הספר / נתיב הורדה בטוחה: קיים · חניה או מפרץ להורדת תלמידים: קיים · פסי האטה בקרבת בית הספר: קיים · הימצאות מפגעי דרך: אין מפגעים
הכביש ליד מקיף א'. צילום: אור ירוק
מטה הבטיחות בדרכים של העיר אשקלון בראשות רותי אטיאס, פועל בשיתוף פעולה עם עמותת אור ירוק במטרה להטמיע את נושא הבטיחות בדרכים בקרב ילדים ונוער ולפעול לשיפור תשתיות העיר. ממצאי הסקר הועברו למטה להמשך בדיקה וטיפול.
קצת לא נתפס לומר זאת אך אליצור 'איתו' אשקלון עלתה לליגה הלאומית ללא ידיעה מה העתיד טומן בחובה. בקבוצה אינם יודעים כיצד עיריית אשקלון, שמימנה את הקבוצה עד כה, תתנהל בעונה הבאה והאם ראש העיר הבא של העיר יחליט לעזור לקבוצה להמשיך במסלול ההצלחות של השנים האחרונות.
נגד שני צעירים תושבי אשקלון הוגשה תביעה אזרחית לא שגרתית בגין הפרת זכויות יוצרים. התובע: בנק ישראל. הנתבעים: ג'קי מורסיאנו (31) ורועי בר איתן (26).
בשנה שעברה נעצרו השניים לאחר שעלה החשד כי הקימו בדירות באשקלון תעשיית זיוף מגוונת. בין היתר מערך להדפסת שטרות כסף מזוייפים. לאחר חקירה הוחלט להגיש נגדם כתב אישום בגין זיוף שטרות כסף. השניים הורשעו על פי הודאתם בבית משפט השלום באשקלון ונגזרו עליהם עונשי מאסר בפועל שאותם הם עדיין מרצים בימים אלה, עונשי מאסר על תנאי וקנס כספי של 28,000 שקלים לכל אחד.
מזוייף או אמיתי. שטרות ש 200 שקלים. צילום ארכיון: דוברות המשטרה
אלא שלבנק ישראל זה לא מספיק. לאחר שבית המשפט כאמור הרשיע אותם, הגדילו בבנק לעשות והוחלט לתבוע את השניים תביעה אזרחית ולדרוש מבית המשפט לחייבם לשלם לו 400,000 שקלים בתוספת ריבית והצמדה בגין הפרת זכויות יוצרים.
בכתב התביעה מפרט הבנק את השיטה: השניים שכרו דירות באשקלון, רכשו מדפסות מיוחדות להדפסת שטרות, מחשבים תוכנות סריקה והדפסת שטרות, מכונות לחיתוך מדוייק של השטרות המזוייפים ולק מיוחד לצביעת השטרות בפס המבריק הקיים בשטרות האמיתיים.
השטר האמיתי למעלה והמזוייף למטה.
"הנתבעים פעלו בתחכום רב, עשו שימוש במכשור טכנולוגי מתקדם ובידע, גייסו מקורות מימון למטרות ההונאה, המרמה, הזיוף וגניבת זכות היוצרים של הבנק ,הפכו דירות באשקלון למוקד הפצת תוצרי זיוף ומרמה לכל חלקי הארץ, החדירו כסף מזויף לשוק בכמות ניכרת, והכל למען בצע כסף" לשון כתב התביעה.
הפצע הפתוח של קיבוץ יד מרדכי נסגר. 70 שנים היתה טוראית ליבקה שפר ז"ל חלל שמקום קבורתו לא נודע. אלא שלפני מספר שבועות הצליחו אנשי הענף לאיתור נעדרים בצה"ל לאתר את מקומם קבורתה.
שפר נולדה בפולין בשנת 1914, ועלתה לארץ בשנת 1939. היא הצטרפה לגרעין קיבוץ יד מרדכי והייתה מבין מגניו במלחמת העצמאות. במהלך ההפגזות וההסתערות המצרית על הקיבוץ, שירתה כמקשרת בין העמדות השונות. עד כה היה ידוע כי שפר נפלה במהלך חילוץ פצוע, יחד עם חבר הקיבוץ טוראי יצחק רובינשטיין ז"ל, תחת הפגזה מצרית.
טור' ליבקה שפר ז"ל, היתה חללת צה"ל היחידה שמקום קבורתה לא נודע. תאריך נפילתה היה בלילה שבין ה-23 ל-24 במאי 1948, ימים ספורים לאחר ההכרזה על הקמת המדינה. במהלך הלחימה נפלו טוראי בנימין אייזנברג ז"ל וטוראי יצחק רובינשטיין ז"ל. אלא שמקום קבורתה של שפר שנפלה באותם ימים לא נודע וחברי הקיבוץ שעמלו רבות כדי לנסות ולהבין מה עלה בגורל גופתה ולא הצליחו, נאלצו להסתפק במצבה לזכרה שהוקמה בבית-הקברות הצבאי ביד מרדכי.
ליבקה שפר. המעגל נסגר. צילום: דו"צ
במשך שנים רבות היתה הנחה שהיא נקברה בעזה על ידי הכוחות המצרים אך הנחה זו נזנחה על ידי ענף איתור נעדרים בצה"ל. עיון באלפי מסמכים מצהיבים בארכיון קיבוץ ניצנים וארכיון צה"ל הצליחו לאחר 7 עשורים לפצח את התעלומה.
מסתבר שלאחר מספר ימים חיפשו חברי קיבוץ ניצנים את גופות חבריהם שנפלו בלחימה. בין הגופות הם מצאו גם גופה בשטח הדיונות בין קיבוץ יד מרדכי לאשקלון. הגופה הושחתה על ידי המצרים ואנשי ניצנים, בהעדר נוהל מסודר של זיהוי חללים וחברא קדישא, סברו משום מה כי מדובר בלוחמת חברת קיבוצם בשם שלומית דורצ'ן. הגופה נאספה ונקברה כדורצ'ן בקבר אחים בסמוך לקיבוץ ניצנים.
טקס השחזור הקרב ביד מרדכי. צילום: חנה מורג
לאחר שבוע התגלו שתי גופות נוספות. הגופות לא הושחתו והפעם הצליחו לזהות בקלות כי מדובר בשתי לוחמות: דבורה אפשטיין ושלומית דורצ'ן. אלא שכזכור, דורצ'ן כבר נקברה לכאורה שבוע מוקדם יותר. הגופות של דורצ'ן ואפשטיין נקברו ובקיבוץ ניצנים הבינו את הטעות, אבל משום מה לא קישרו את הגופה שקברו בתחילה כנעדרת מיד מרדכי. שנים ועשרות שנים חלפו מבלי שבקיבוץ ניצנים ינסו לברר את מי קברו בראשונה כשלומית דורצ'ן. הם קישרו את הדבר עם העדרותה של שפר.
איתי סהר, המועמד לראשות עיריית אשקלון, הציג אתמול תכנית מפורטת להיערכותה של אשקלון לאיומים ביטחוניים – אשר גובשה עם צוות אנשי ביטחון התומכים בו, תחת הכותרת "חוסן עירוני ותפיסת ביטחון באשקלון". אורח הכבוד היה שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, משה (בוגי) יעלון.
בפגישה השתתפו קציני מילואים תושבי העיר: תא"ל במיל' אריה קרן, שפיקד על אוגדה בצה"ל; סא"ל מנשה גלעד; סא"ל במיל רוני אליאב, ששרת ביחידת שלדג ; סא"ל משה מוטולה ששימש בעבר כמג"ד בשריון; סא"ל במיל' ד"ר קובי מיכאל מהמכון למחקרי ביטחון באוניברסיטת תל אביב ולשעבר המשנה למנכ"ל המשרד הממשלתי לעניינים אסטרטגיים.
כוחות צה"ל על גבול הרצועה. צילום: אליהו הרשקוביץ
תכניתו של סהר לא מחדשת דבר ורצופה שלל אלמנטים ביטחוניים עירוניים שכבר קיימים שנים רבות ופועלים בעירייה כגון: צוות של בעלי תפקידים שייעץ לראש העיר ויבצע חשיבה כיצד לעבור משגרה לחירום בצורה מיטבית. עוד מציע להקים מוקד רואה שיוכל לתצפת על מקומות אסטרטגיים בעיר באמצעות מצלמות שיותקנו בהם. סהר גם קורא לחלק את הסמכויות בין מל"ח למוקד העירוני למרות שלכל אחד מהם יש תפקיד שונה בעת חירום.
יש במה להתגאות: שתי מורות, אחת תושבת אשקלון ומלמדת בבית הספר חופים שביד מרדכי (מועצה אזורית חוף אשקלון) והשניה מתגוררת בגיאה שבתחום המועצה האזורית ומלמדת בבית הספר באשקלון הצליחו להגיע לשלב הכמעט סופי של תחרות 'המורה של המדינה'. לשלב זה מגיעים 50 מורים מבין אלפי מועמדים שהומלצו על ידי תלמידים, הורים ומורים לקבלת התואר.
התחרות נערכת מידי שנה, כבר עשור, על ידי העיתון ידיעות אחרונות בסיוע מפעל הפיס ואליה מומלצים מורים בכל רחבי הארץ על ידי אחרים. בעיריית אשקלון ובמועצה האזורית חוף אשקלון יכולים להיות השבוע מרוצים. מנהלת אגף החינוך במועצה האזורית חוף אשקלון, יפית בוכריס התייחסה להישג של שתי המורות: "החינוך כתפיסת חיים הוא ציר מרכזי בחיי המועצה ואנו גאים באימהות ובמורות שנותנות ממרצן למען כל ילד במדינת ישראל".
שירי לוי (39) מתגוררת כאמור במושב גיאה, מחנכת ומורה לחינוך מיוחד ט' בבית הספר אורט אפרידר באשקלון מזה 14 שנים. יש לה ארבעה ילדים והיא חברת ועדת תרבות במושב ורכזת מועצת תלמידים בביה"ס.
שירי לוי
"אני מאמינה בכל תלמיד ותלמיד בפרט במסגרת החינוך המיוחד. הם לא שונים מאף אחד, להיפך: ערך ההתנדבות בראש מעייני והם הלכו להתנדב בגן לחינוך מיוחד, שיפצו בית של קשישה ושימחו ילדים במחלקת ילדים בברזילי", אמרה השבוע לוי בגאווה והוסיפה "לתת, זה לקבל בסופו של דבר, הם מבינים את זה וזה כיף. הם מקבלים המון ומשתלבים בקהילה וזה אחד הדברים הכי חשובים בעיני. התלמידים קיבלו הצטיינות התנהגותית וחינוכית והשמים הם הגבול ויש לי אהבה אמתית אליהם. אני, מבחינתי, כבר זכיתי והפרגון משמח מאוד".
בשבועיים האחרונים הוכיחו המים עד כמה יכולים הם להיות אכזרים. זה החשש ממנו פחדו אמש שלושה נערים ששחו לשובר הגלים מול חוף דלילה באשקלון, אך כשרצו לחזור לחוף הגלים העזים איימו להטביע אותם במצולות.
לאחר שעה ארוכה שבמהלכה ניסו לצעוק לעזרה לאלו הנמצאים על החוף כדי שיזעיקו עזרה הצליח איש לשמוע אותם.
הדיווח הראשוני היה על שלושה נערים בגילאי 16שלא יכולים לשוב אל החוף בשחייה משובר הגלים. הגלים הגבוהים היכו בשובר הגלים בחוזקה וכל ירידה למים הייתה עשויה להסתיים במקרה הקל בחבטות על הסלעים ובפציעה.
צוות שיטור ימי לכיש שקיבל את הקריאה והוזנק למקום, יצא מיד על גבי אופנועי ים המצוידים ב'אסדות הצלה' המקלות ומאפשרות לחלץ במהרה את הנערים.
שוטרי השיטור הימי במהלך החילוץ. צילום ארכיון: דוברות המשטרה
אחרי הניצחון המרשים על מכבי פתח תקווה בשבוע שעבר, באליצור 'איתו' אשקלון רק רצו הערב לתת חותמת לעונה נפלאה, חותמת בדמות עליית ליגה. חניכיו של רועי בן יהושע לא וויתרו על הניצחון ה-13 ברציפות, על האפשרות לקחת אליפות בהיכל הביתי באגמים. כ-200 אוהדים משולהבים, הרחיקו עד פתח תקווה שהם מצוידים בתופים סיפקו אווירה מדהימה בהיכל של הקבוצה המקומית.
השחקנים בכחול שלטו מלכתחילה ועד הרבע השני הספיקו לעלות לפער דו ספרתי, כאשר לוח התוצאות מראה 29:19 בתחילתו של הרבע השני.
