ירין סבג בקריירת דוגמנות
Leave a Commentמעריצי ירין סבג מאשקלון שימו לב, ראשית, ירין מאוהבת אז לכו חפשו לכם מקום אחר לחפור בו. שנית, מותג האופנה מונה ליזה הזעיק אותה ליום צילומים סקסי במיוחד. תוצאות בקרוב
מעריצי ירין סבג מאשקלון שימו לב, ראשית, ירין מאוהבת אז לכו חפשו לכם מקום אחר לחפור בו. שנית, מותג האופנה מונה ליזה הזעיק אותה ליום צילומים סקסי במיוחד. תוצאות בקרוב
מעריצי ספיר קטן מאשדוד שימו לב. אז אחרי שירות קרבי במג"ב עם פז"ם רב באחזקת 16-m והסתערות על כל מחבל שזז ספיר קטן פנתה לעולם המסיבות והיא על תקן יחצנית ראו עודכנתם
לפעמים המדור עושה פה נאחס לכל מיני חיילות שוות כאלה שכל פיפס שלהן מקבל כאן מקום של כבוד. ואז המפקד רואה מקנא ומרתק את מלכת החן של הדרום מורן אלבז שבוע לבסיס. יחיו הקנאים ויסבלו
ככה זה כשהאח הוא יחצן מן השורה הראשונה להלן רן פשלי ולאחות קוראים ספיר פשלי מלכת היופי בדימוס שהגיעה למסיבה הנחשבת של דיגי' קייגו בתל אביב שאותה ייחצן האח רן ורק היא הורשתה להצטלם איתו בק טו בק. לפעמים צריך לדעת לאיזה אחים להיוולד.
התרגשות שיא בבית משפחת כנפי באשדוד עת עלה על מדים ליאור אסבג הבן האוהב והחתיך של רוית כנפי ויהודה אסבג. כל המשפחה כולם כולל כולם עשו את דרכם לבקום ללוות את ליאור לשלוש שנים של קריעת תחת. מישהו אמר פה גולני
שתי הפתעות ציפו לנערת ישראל אדר גנדלסמן לכבוד חזרתה מטקס בחירת מיס יוניברס לאשקלון . ראשית החבר האוהב צבע את חדרה בבלונים ורודים וכסופים עם הספרה 20 בענק ועל המיטה חיכה לה הכלבלב הצמוד שלא מש ממיטתה לרגע. וולקאם בק
הזמר בריאן אדמס הרביץ הופעה בתחילת השבוע בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב ומי שישבה איתו על דרינק מיד אחרי ההופעה הייתה ריטה לוקין ובלי להסיק יותר מדי מסקנות. טייק אה לוק
לוייר ג'ורדן חכם מזכירה לי את מיסטר הייד ודוקטור ג'ייקל. לפגישות היא עוטה עליה חליפה מחויטת ואת גלימת הלוייר ואז מגיע הרגע שהיא מורידה הכל ועולה על ביקיני ופה התמונה משתנה ושמישהו יעזור לי רגע להתאושש מהתמונה. מישהו?
יש למדור הרגשה שאביגיל עייש/רביבו רוצה להוציא לנו את העיניים מהעיניים. הרומן המתוקשר עם שוער נבחרת ישראל לשעבר דודו אוואט חוצה גבולות וימים והיעד הנבחר איטליה. והפספוס הגדול שאין למדור רמקולים. ככה זה ששותים מעל המותר.
השבוע החלו העבודות לבניית המבנה החדש של המרכז להתמכרויות ברחוב 'אפרים צור' בשכונת 'שמשון'. המבנה החדש, שעלותו נאמדת בשני מיליון שקלים, יכלול חדרי טיפול, חדרים קבוצתיים, מטבחים ושירותים והשירות בו יינתן על ידי עובדים סוציאליים המומחים בטיפול בהתמכרויות.
כמו כן, במידת הצורך, יקבלו המטופלים במקום הפנייה לגמילה, שיחות פרטניות וקבוצתיות ומעקב של בדיקות שתן והפנייה למסגרות חוץ ביתיות. כמו כן, תכניות הטיפול מותאמות לצורכי הלקוחות הכוללים סיוע בפתרונות דיור, תעסוקה, מיצויי זכויות סוציאליות, מתן תמיכה וליווי בבעיות משפטיות והשלמת השכלה.

עוד חצי שנה צפויות העבודות להסתיים. צילום: תומר שונם הלוי
"המטופלים ייהנו שם ממבנה שייבנה בסטנדרטים הגבוהים ביותר ומטיפול מקצועי ובאווירה תומכת" מסר השבוע ראש העירייה בפועל, תומר גלאם "אני מקווה שהסביבה החדשה תסייע לחלץ אותם מהמצב שאליו נקלעו. כל אדם שנצליח לחלץ מהמעגל הזה הוא רווח לחברה כולה".
מלבד החינוך לערכים, בבית הספר התיכון אורט הנרי רונסון מקפידים גם על מצוינות לימודית. הוכחה נוספת לכך התקבלה ביום רביעי שעבר, לאחר התחרות הסייבר העירונית שהתקיימה באותו יום ושבסופה הוכרז כי תלמידי הנרי רונסון זכו במקום הראשון.
התחרות העירונית היא הכנה לקראת תחרות הסייבר הישראלית SKILLZ שתתקיים מאוחר יותר. התחרות חושפת את התלמידים בדרך חווייתית לעולם טכנולוגי מתקדם ושמה דגש על פיתוח חשיבה ,פיתוח יכולת לימוד עצמאית ,עבודת צוות, עמידה בלוח זמנים וחשיבה מחוץ לקופסא. התחרות מבוססת על משחק רשת שבו התלמידים כותבים קוד שמשחק נגד הקודים שכתבו הקבוצות המתחרות. כדי לנצח יש למעשה לנהל היטב פרויקט תוכנה כפי שזה נעשה בתעשיית ההי-טק. התחרות היא כחלק מפרויקט משותף של משרד החינוך, איגוד התעשיות המתקדמות הנהלת הסייבר הארצית ומרכז להוראת הסייבר.
בתחרות השתתפו כמאה תלמידים מהתיכונים: אורט רונסון, אורט אפרידר, ישיבת צביה, מקיף ד' מקיף א' ומקיף ב'.
התלמידים כתבו 'בוטים' בכיתות המעבדה באשכול פיס וירדו לאודיטוריום בכל סבב לצפות בתוצאות.
"המתח והאתגר היו בשיאם מסבב לסבב והתלמידים כתבו שיפרו קוד".
במקום הראשון זכו קבוצות Alfa ממקיף אורט הנרי רונסון: איתי ברנוי, אוריאל סויסה, שלו כריסי
במקום השני: קבוצת 4ThLulz מישיבת צביה: נתנאל ברקוביץ, אביב אלבז ורפאל
במקום השלישי: קבוצת שמבלולו ממקיף א': נועם אוחיון, יונתן ריחני, שחר מלול
במקום הרביעי: קבוצת Ort Afridar כמובן ממקיף אורט אפרידר: טינה סובולוב, אופיר ברודי, אילן אייזנשטט, רונן רייבלט)
ובמקום החמישי: קבוצת Unisaurus ממקיף ד': אדיר אוחיון, אור אל עמי, שחר שימחי.

תלמידי ישיבת צביה במקום השני. צילום: תחרות הסייבר הישראלית
ההסתדרות החליטה ביום שישי לנקוט בצעדי מחאה וסולידריות עם עובדי חברת התרופות 'טבע' אשר מתכוונת לפטר בקרוב אלפי עובדים.
לטענת ההסתדרות, "חברת 'טבע', הנושאת בגאון כבר עשרות שנים את דגל המצוינות של התעשייה הישראלית, אשר זכתה במשך כל השנים הרבות לתמיכת מדינת ישראל, להטבות מס מפליגות ולכספים רבים, בוחרת כעת, בעת משבר, לפגוע בראש ובראשונה בעובדי החברה המסורים ולהפיל את כישלונותיה על גבם" הודיע בשישי יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן "ולכן, ע"פ החלטת הנהגת ההסתדרות ובית נבחרי ההסתדרות, ביום ראשון הקרוב 17.12.17 משעה 6:00 בבוקר ועד השעה 12:00 בצהריים ישבתו כל מקומות העבודה המאוגדים בהסתדרות המעוף".
הפועל חיפה אמנם נמצאת במקום השני בטבלת ליגת העל, אך אם תשאלו את אנשי הפועל אשקלון הם יאמרו בפה מלא, לאור משחקי העבר, שהקבוצה מעיר הנמל היא מהיריבות הנוחות עבור האשקלונים.
המשחק המסקרן נפתח בסערה, כאשר ראדו גינסארי פספס את השער מחמישה מטרים כבר בדקה ה-13. בדקה ה-17 היה זה תורה של אשקלון לסכן את שער היריבה. רמזי ספורי היתל בדור מלול ומצא את איבנצ'יץ שיכל לכבוש שער דומה לשער שכבש בשבוע שעבר אך הפעם החטיא.
בדקה ה-25 ראינו את החמצת העשור. גודנס אג'אי מצא עצמו חופשי מטר מקו השער אך בעט לקורה והחוצה.
בדקה ה-42 סלאלום של מירקו אורמוש שנכנס במקום אג'אי הפצוע הימם את הגנת הפועל חיפה. הקרואטי מצא את ספורי שבעט גבוה.
0:0 בסיום המחצית.
משטרת ישראל / מרחב לכיש / תחנת אשקלון מבקשת את עזרת הציבור באיתור הנעדר חליאווה שמואל, בן 22, שנראה לאחרונה אתמול 15.12.17 בעיר אשקלון ומאז נותק עמו הקשר ואבדו עקבותיו.
תיאורו:
גובה 1.65 מטרים
מבנה גוף רזה
גוון עור בהיר
צבע עיניים כחולות
שיער בהיר
ככל הידוע לבש קפוצ׳ון כחול כהה, מכנסיים שחורות ונעל נעליים שחורות.
כל היודע דבר על מקום המצאו מתבקש לפנות למוקדי 100 של משטרת ישראל או למשטרת אשקלון בטלפון : 08-6771440.
בעוד שבאשקלון עסוקים בעיקר בלחלום על פארק היי טק, יש מי שמעז להגשים חלומות ולהפוך אותם למציאות. בשקט בשקט פועלת כאן כבר כחמש שנים חברת LSports בבעלות בני משפחת לזר, האחים עידו ודותן והאבא שאול. הם ממוקמים באזור התעשייה הצפוני של העיר, ומשרדי החברה נראים בדיוק כמו מה שאתם מדמיינים כשאומרים לכם את המילים "חברת היי טק". במשך השנים השתדלו לשמור על פרופיל נמוך ונמנעו מלהתראיין ולחשוף את עצמם יותר מדי, ועכשיו הם חשים שהתנאים לחשיפה הבשילו.

עידו, שאול ודותן לזר. צילום: גלי ביטון
חברת LSports הוקמה כדי לנטר ולהנגיש את המידע הרב על עשרות ענפי הספורט השונים בצורה מהירה ומדויקת. היא אוספת ומארגנת מידע ונתונים בזמן אמת על יותר מ-35 ענפי ספורט שונים ומפיצה אותם ללקוחות עסקיים מעולמות התוכן, כמו עיתונות ספורט, גיימינג, ארגוני ספורט ועוד. הפלטפורמה מאפשרת לה לעקוב אחרי עשרות אלפי אירועי ספורט במקביל ולקבל מהם מידע מעמיק. כך למשל מתקבלות תוצאות, הרכבי שחקנים, יחסי הימור ממספר רב של סוכנויות, אירועים חריגים, זמני התחלה וסיום ועוד פרמטרים רבים.

מתעדים כל מהלך בתחום הספורט. צילום: גלי ביטון
“אנחנו מעבדים מידע ממגוון רחב של ענפי ספורט, מאגדים הכול ושולחים ללקוחות. אנחנו יודעים הכול בזמן אמת ומדווחים על כל מה שמתרחש תוך כדי משחק. ברוב הפעמים גם מזהים את אשר הולך להתרחש שמונה-10 שניות לפני שזה משודר בטלוויזיה עצמה”, מסביר עידו.
למשל אם יש עכשיו משחק כדורגל בין ריאל מדריד לברצלונה, מה בדיוק החברה שלך עושה בשלב הזה?
“צריך להבין שכשמשודר משחק כלשהו, עד שהוא מגיע לצופה עוברות בין שמונה ל-12 שניות. זה אמנם שניות בודדות יחסית, אבל הן קריטיות כשמדובר בספורט. אנחנו יכולים לדעת בזמן אמת כל מה שקורה במגרש ולדווח ללקוחות שלנו ללא הדיליי הזה למעשה. מדובר למעשה על הכול: מי בעט לשער, מי קיבל אדום, מי בישל, כמה נבדלים, פשוט הכול”.
המידע הזה שווה הרבה לחברות עסקיות, לאתרי הימורים ולארגוני ספורט. לזר מסרב לחשוף מי הלקוחות. “אנחנו לא חושפים לקוחות כי אנחנו חתומים על הסכמי סודיות. אני יכול להגיד שמדובר בחברות מהטופ העולמי”.
עידו לזר (30) הוא האיש שעומד מאחורי כל הדבר הזה ומכהן כמנהל הטכנולוגיות הראשי של החברה שהוא עצמו הקים. אביו שאול הוא מנכ”ל החברה, והאח דותן הוא הסמנכ”ל. משפחה אשקלונית שורשית. היה חשוב להם להקים את החברה שלהם כאן, בעיר שבה נולדו וגדלו, דווקא ממניעים אידיאולוגיים.

רוב העובדים מאשקלון. צילום: גלי ביטון
“אנשים מרימים גבה, כי זה לגמרי לא המיקום המתבקש, אבל לנו היה ברור ממש מהתחלה שזה הולך להיות כאן”, מסביר עידו. “אין כאן יותר מדי אופציות בתחום ההיי טק והטכנולוגיה, והיה חשוב לנו להביא את זה לעיר. רוב העובדים שלנו אשקלונים או מהסביבה הקרובה, ואנחנו מספקים להם את האיזון הזה שבין העבודה למשפחה. היום אנחנו שומעים יותר ויותר על הורים שמגדלים את הילדים שלהם בשלט רחוק, דרך תמונות וסרטוני וידיאו בסמארטפון, וזה עצוב. העובדים שלנו, שגם גרים בסביבה, חוסכים לעצמם את השעות הרבות שאנשים אחרים נאלצים להעביר בפקקים בנסיעה שלהם למרכז הארץ. אנחנו לא מפלים עובדים שמגיעים ממקומות אחרים, אבל מטבע הדברים אנחנו נגישים יותר לתושבי העיר ושמחים על כך שאנחנו יכולים לספק להם אלטרנטיבה. זאת הזדמנות מצוינת להגיד שאנחנו תמיד מחפשים עובדים מוכשרים, שמוזמנים לפנות אלינו”.
אם תשאלו אותו, ההצלחה של כל הדבר הזה בכלל לא הייתה בטוחה: “זה היה תחביב, ואמרתי ננסה, מקסימום אם זה יצליח, יהיה סבבה”, אומר עידו. וזה הצליח. כיום בחברה 35 עובדים בסניף שלה באשקלון ועוד 10 עובדים במזרח הרחוק. את המוצר הראשון היא השיקה ב-2013, אך הוא היה דל ורחוק מהמוצר הנוכחי, שהפך במהלך השנים ליציב ומבוסס. הלקוחות משלמים דמי שימוש חודשיים על פי כמות המוצרים שהם רוכשים מהחברה וסוגיהם. עם לקוחות החברה ניתן נמנות חברות בורסאיות השוות מיליארדים וגם חברות סטארט אפ שנמצאות בשלב גיוס כספים. הם פונים בעיקר לשוק הבינלאומי, ולטענתם, בעולם יש פחות מחמישה מתחרים גדולים משמעותית מהם. רוב המתחרים של החברה הם ותיקים ופועלים כבר יותר מעשור.
לפני יותר מחמש שנים, כשעוד גלגל במוחו את הרעיון, הבין עידו שכדי לממש אותו הוא יצטרך להקריב. באותה תקופה הוא שכר דירה בתל אביב, עבד בחברה מצליחה והרוויח משכורת שרבים יכולים רק לחלום עליה. אבל הוא עזב הכול וחזר אל חדר ילדותו בבית הוריו ומשם החל לפתח את החברה. “זה הלך והתגלגל עד שהגיע לאן שהגיע, ואני שמח על כך מאוד. עזבתי עבודה מאוד מכובדת ונאלצתי לעשות המון ויתורים ולחזור לגור עם ההורים. אבל בלי התמיכה שלהם, כל זה לא היה קורה”.

עבודה בסביבה צעירה. צילום: גלי ביטון
ציפית להצלחה כזאת?
“זה לא משהו שאפשר לצפות, זה היה חלום. גם כשיצאנו לדרך, זה לא היה משהו שאפשר לתכנן. הרבה פעמים מי שמתכנן, בסופו של דבר חוטא למטרה. אני שמח שבמקרה שלנו זה לא קרה”.
לזר מסרב להסגיר את שווי החברה שלו וגם לא מתעסק באקזיטים, “סכומים זה לא משהו שאנחנו מדברים עליו, אנחנו חברה פרטית ולא ציבורית. גם על אקזיט אין דיבורים, וזה כרגע ממש לא על הפרק. יש לנו עוד הרבה עבודה עד שאנחנו נחשוב בכלל להעלות את המילה הזאת. זה לא מה שמניע אותנו, ואנחנו לא ששים למכור את החברה רק כדי להיות מיליונרים, זה לא מה שמעניין אותנו כרגע”.
הפועל אשקלון ערכה הבוקר את האימון המסכם לקראת המפגש המסקרן נגד הפועל חיפה,
"ההכנות רגילות, הפועל חיפה קבוצה טובה עם תוצאות טובות ולדעתי ניר קלינגר עושה עבודה מצויינת. הפועל חיפה קבוצה מסוכנת עם הגנה טובה ויציאה מהירה למתפרצות. הם מאוד מזכירים את מכבי נתניה. אנחנו צריכים להיות קרובים אחד לשני בהגנה".
השבוע עבר חוק המרכולים בקריאה ראשונה בכנסת. החוק נולד בעקבות פסיקת בג”ץ כי הסמכות להחליט על פתיחת מרכולים בשבת תהיה בידי הרשות המקומית. לפי דבריה של נשיאת העליון היוצאת מרים נאור בעת הקראת ההחלטה: “בצד ההגנה על צביונה הייחודי של השבת, יש לאפשר לכל פרט ופרט לעצב את השבת שלו על פי דרכו ועל פי אמונותיו ולצקת בה תוכן כראות עיניו. לא בכדי ראה המחוקק לנכון להטיל את מלאכת האיזון הזו על הרשות המקומית”.

ברק חדריאן
מה קרה בהמשך? בא שר הפנים אריה דרעי ואמר אין שום בעיה. אקח מהרשות המקומית את מלאכת האיזון ואחוקק חוק שאני אקבע בעצמי אם מקומות יהיו פתוחים בשבת או לא. על הדרך הוא שיגר איומי התפטרות אם החוק לא יעבור. ליברמן התנגד, וראש הממשלה מיהר להגיע לכנסת לאחר שחזר מאירופה כדי שממשלתו לא תיפול.
בשבוע שעבר שיגרו 58 ראשי רשויות מכתב לראש הממשלה, לשר הפנים ולשרת המשפטים נגד החוק. “מדובר בפגיעה חמורה בתושבי מדינת ישראל באמצעות פגיעה בסמכויות נבחריהם בשלטון המקומי, ובשינוי דרסטי של הסטטוס קוו הקיים לגבי פעילות עסקים בשבת ברשויות המקומיות ברחבי הארץ”. עוד הוסיפו: “הצעת החוק שוללת כמעט לחלוטין את היכולת לחוקק חוקי עזר לפתיחת עסקים בימי המנוחה, ולכן תוביל בפועל לסגירת כלל העסקים הפועלים כיום ונותנים כבר שנים שירות למיליוני אנשים”, ציינו ראשי הערים במכתב.
גם ראשי העיריות של ערים כבאר שבע ודימונה חתומים על המכתב, ואילו אשקלון – השואפת להפוך לעיר תיירות, ושרק לאחרונה נפתח בה מרכז תיירותי במרינה, ובו מסעדות ומקומות בילוי – היא כמובן לא חתומה. המתחם החדש במרינה הומה אדם בשבתות, וכמעט שאין בו מקום לזוז מרוב שהציבור חש כמיהה אדירה לגאווה מקומית ותרבות בילוי משל עצמו. חשוב שלא נוותר על הערכים שלנו בעיר שייחודה הוא היכולת להיות עיר של כולם. אני מבין את החשיבות של עסקים כשרים
לטובת הציבור הדתי וחושב שחשוב מאוד שהם יהיו, אך באותה מידה סבור שחשוב שיהיו גם עסקים פתוחים בשבת לטובת הציבור החילוני.
במילים אחרות, הם אמרו לממשלה: לא רק שאתם מפרים את המרקם החברתי העדין שמצליח להישמר במדינה, אתם הולכים לפגוע קשות בפרנסתם של העסקים הפועלים בשבת ובציבור החילוני, שביום המנוחה שלו טיפח לעצמו תרבות בילוי.
העמקת שסעים, בטח זה שבין החילונים לדתיים, משרתת רק קבוצה אחת – את הפוליטיקאים שמעוניינים להיבחר שוב – ולא את המטרות האמיתיות ולמען טובת הציבור. שהרי חוק הסטטוס קוו עובד כל כך הרבה שנים, וכולם חיים איתו בשלום, אז למה לשנות נוסחה מנצחת?

יהיה שומם בשבתות? מתחם מרינה מול. צילום: אבישי פינקלשטיין
אני אוהב את הדת ואת מסורת ישראל, אבל בואו נפריד. אהבה לדת לא יכולה לבוא לצד כפייה דתית על אחרים. החוק הזה עבר על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כשהוא פוגע באלפי בעלי עסקים ומתערב בחייו של ציבור שלם וקובע עבורו מה לעשות (ובעיקר מה לא לעשות) ביום השבת.
הייתי מצפה מהפוליטיקאים לקרב ולא להרחיק, לחבר ולא לנתק, ליצור גשרים ולא להעמיק שסעים בין מגזרים. אבל אני אולי תמים ונאיבי, כי הרי בעולמנו אם תשגר ספין לבסיס הפוליטי שלך, תראה להם שהשבת היא הדבר החשוב ביותר, ואתה מוכן לשלם מחיר, אז בטח תקפוץ בסקרים ותקבל יותר מנדטים. אבל את המחיר לא ישלם דרעי, אלא כולנו. החברה הישראלית היא נפיצה, ולבסוף התוצאה של המשחקים שהם עושים שם בכנסת תהיה שנאת חינם ופילוג בתוכנו.
לפני כחודש וחצי תקפה דורית (שם בדוי), תושבת אשקלון בת 37, קטינה בת 16 תושבת אשדוד, שעשתה את דרכה מבית הספר לכיוון ביתה. היא חיכתה לה ליד בית הספר, עקבה אחריה ונכנסה יחד איתה ללובי הבניין. שם תקפה אותה, תפסה בחולצתה והחלה למשוך אותה לאחור, משכה בשערה, הכתה אותה בפלג גופה העליון באמצעות ידיה עד שהפילה אותה על הרצפה, גררה אותה ולא נתנה לה לקום. בזמן זה הנערה צרחה וצעקה לעזרה, בעטה בתוקפת כדי להשתחרר, ואילו היא המשיכה לאחוז בה ומדי פעם באמצעות ידה השנייה הושיטה ידה לתיקה. בשלב מסוים הצליחה הנערה להשתחרר מאחיזתה, ברחה מהמקום וחייגה למשטרה. בהמשך ניגשה הנערה המבוהלת לתחנת המשטרה המקומית והגישה תלונה.

מעקב ברחובות אשדוד עד למעלית הבניין. אילוסטרציה: פבל
בעת שחוקרי המשטרה ניסו להביא לזיהוי החשודה באמצעות פעולות טכנולוגיות וחקירתיות, היא התייצבה בתחנת המשטרה בעצמה ונעצרה לחקירה.
בחקירתה גוללה דורית את מעשיה וסיפרה כי פיתחה אובססיה כלפי אימה של הנערה, אחות העובדת בבית חולים ברזילי, אשר במסגרת עבודתה טיפלה בה במהלך אשפוזיה במחלקה. במהלך החקירה היא אף שלפה סכין יפנית מתיקה ודיווחה כי היא הייתה עמה גם בעת תקיפת הנערה.
כמה ימים לאחר מכן הוגש נגדה כתב אישום המייחס לה עבירות של תקיפה והחזקת סכין. אימה של הנערה סיפרה כי חודש לפני האירוע היא פגשה את התוקפת מחוץ לבית החולים, ושם היא סיפרה לה כי התאהבה בה. מאז אותו אירוע היו ניסיונות מצדה ליצור קשר, בין היתר באמצעות האינטרנט ואף בהגעה פיזית לבית החולים. במסגרת החקירה נשלחה התוקפת להסתכלות פסיכיאטרית, ונמצא כי היא סובלת מהפרעת אישיות גבולית.
בחקירתה היא סיפרה כי במהלך התקופה שקדמה למעשה היא תכננה לפגוע באם לא אחת, אך לאחר שזה לא יצא לפועל החליטה לפגוע בבתה. כשהלכה אחריה הזכירה לה הליכתה את זאת של אימה, ולכן לא יכלה להתאפק ותקפה אותה.
“ואני, כמו אמוק, פשוט הולכת אחריה, באמוק מטורף. אני רציתי לפגוע באימא שלה”, אמרה לחוקרת. “אבל עד הדלת של הלובי אמרתי, ‘את לא נוגעת בשיער של הילדה הזאת’, אבל איך שנכנסתי תפסתי אותה, והיא התנגדה לי והיא צעקה לי, ‘תעזבי, תעזבי’, והיא התנגדה, ואני הרבצתי לה בראש, משכתי לה בשיער, ראיתי שהיא ממש מתנגדת, והיא התחילה לצרוח ממש חזק, היא הייתה ממש מבוהלת”.

תקיפה במעלית. אילוסטרציה: אלירם משה
עוד אמרה בחקירתה בנוגע לאחות: “אני כל יום בודקת את האינסטגרם שלה, היא כל כך יפה. אני לא יכולה להוציא אותה מהראש שלי, מאז ומתמיד רציתי לפגוע בה”.
ש': "איך רצית לפגוע בה?"
ת': "בחניקה".
ש': "רצית לחנוק אותה, איך?"
ת': "עם כבל, אבל אז אמרתי אני לא יכולה לחנוק אותה, כי היא תתנגד לי, וזה המון זמן עד שהיא תיחנק, אז אמרתי שאני אהרוג אותה עם פטיש, מכה אחת ואסיים את העניין. יותר להרוס לה את הפנים. בכל מקום שהיא הייתה הולכת, הייתי הולכת אחריה".
ש': "ניסית פעם לממש את האיומים שלך?"
ת': "כן".
ש': "מה עשית?"
ת': "הייתי מגיעה למחלקה עם תיק ועם מברג, כבל וספוג כדי שהיא תסתום את הפה".
ש': "מה רצית לעשות עם זה?"
ת': "לבוא עם מברג חד ולתת לה אחת חזק בצוואר. זה הכול אצלי מתוכנן בראש, אני פשוט לא יודעת עדיין איך עושים את זה נכון. רציתי לשים לה את הספוג ולגרום לה לשתוק. אגב, יום אחד כבר השארתי את זה שם. ביום האחרון, שאמרתי לה שאני מאוהבת בה, והיא הלכה לבד, וכל הנשק הזה איתי, ואמרתי, ‘הנה יש לך הזדמנות’, לא היה אכפת לי ממצלמות, ואני גם יודעת שיש מצלמות אפילו בלובי של הבניין שלה. זה היה הזמן המושלם, אבל לא הצלחתי. אני בהיתי בה כי ראיתי אותה הולכת”.