זה היה יום רגיל לכאורה בינואר 2013 באשקלון. איל פנחס אביטבול, בן 42, יצא מביתו עם תיק. אמו, אתי טל, חשבה שהוא יחזור באותו ערב. אבל איל לא חזר. לא באותו ערב, לא למחרת, ולא במשך 13 השנים שחלפו מאז.
"בני היקר נעדר מינואר 2013 כשהוא בן 42", כתבה בזמנו אתי טל, שחיפשה את בנה עד יומה האחרון. "אייל יצא מביתנו באשקלון עם תיק. חשבתי שיחזור עוד באותו ערב. לצערי זה לא קרה".
חיפושים בכל רחבי הארץ
המשפחה לא ישבה בחיבוק ידיים. נערכו חיפושים נרחבים שערבו את משטרת אשקלון, ירושלים ואילת. המשפחה יצאה למסע חיפושים עצמאי בכל רחבי הארץ, אך ללא הועיל.
העיר אשקלון התעטפה אתמול באבל כבד. חן חיה אדטו, צעירה בת 19 מהעיר, הובאה למנוחות בבית העלמין בגבעת ציון, לאחר שנפטרה מפצעיה שספגה בתאונת אופנוע קשה.
התאונה הקשה התרחשה בשבוע שעבר, בלילה שבין יום ראשון ליום שני בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר, בכביש 2 בסמוך למחלף אור עקיבא. חן נפצעה באורח קשה במהלך הרכיבה על האופנוע שלה, חובשים ופרמדיקים של מד"א שהגיעו למקום העניקו לה טיפול רפואי.
"היא שכבה לצד הדרך כשהיא מחוסרת הכרה עם חבלה קשה בראשה, לאחר שנפצעה במהלך רכיבה על אופנוע", סיפר חובש מד"א יוסף פרידמן, "הענקנו לה טיפול רפואי מציל חיים שכלל הנשמות ופינינו אותה לבית החולים כשמצבה לא יציב".
תפילות רבות ותקווה
מאז התאונה, חן אושפזה במצב קשה בבית החולים הלל יפה שבחדרה, כאשר חברותיה ומשפחתה מרבים בתפילות לרפואתה. בתקווה לסייע לה, אפילו הוסיפו לה שם כסגולה לרפואה והיא נקראה חן חיה אדטו.
אירוע מבהיל חוו הלילה תושבי רחוב האצ"ל בשכונת ברנע באשקלון, כאשר קול נפץ חזק הדהד ברחוב והקיץ את הדיירים משנתם.
דיווחים מבוהלים על הפיצוץ החלו להגיע מיד למשטרה, וכוחות ביטחון נרחבים מיהרו למקום. תושבים רבים ברחוב התעוררו בבהלה מקול הנפץ, ומיהרו לבדוק מה קרה.
החבלנים בזירה
שוטרי תחנת אשקלון יחד עם חבלני מחוז דרום הגיעו לזירה, וזיהו במהירות כי מדובר ברימון רסס שהושלך לעבר חצר אחד הבתים ברחוב. למרבה המזל, האירוע הסתיים בנזק ברכוש בלבד וללא נפגעים.
השופט בני שגיא, שנהרג היום בתאונת אופנוע, היה שופט יוצא דופן עם עתיד מזהיר. הוא מונה לתפקיד נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע באפריל 2025 בגיל 53, היה לשופט הצעיר ביותר שנבחר אי פעם לתפקיד של נשיא בית משפט מחוזי. גורמים במערכת המשפט העידו כי צפו לו עתיד מזהיר כשופט בבית המשפט העליון.
זירת התאונה בה נהרג השופט בני שגיא. צילום: זק"א
יו"ר מחוז דרום של לשכת עורכי הדין, עו"ד אלעד דנוך, ספד לו ומסר: "זכיתי לעבוד לצידו של אדם נדיר, שלא גבה ליבו ולא רמו עיניו, חכם, קשוב, אנושי, מכבד, שדלתו וליבו היו פתוחים תמיד. תמיד נזכור אותו כאיש אהוב, של אמת וצדק, שפיו וליבו שווים, מנהיג ושופט נערץ, שהטביע חותם עמוק במערכת המשפט. זו אבידה גדולה למשפחתו היקרה, אבידה למחוז דרום, אבידה לעולם המשפט כולו".
הסעות מאורגנות להלווייתו
הלוויה תיערך היום בשעה 15:00 בבית העלמין קריית שאול בתל אביב. מחוז דרום בלשכת עורכי הדין מארגן הסעות מהדרום, שיצאו משלושה מוקדים: באר שבע רחבת בית המשפט בשעה 12:15, רכבת אשקלון בשעה 13:15, ורכבת אשדוד בשעה 13:45.
שר המשפטים: "משפטן מבריק, שופט יוצא דופן"
שר המשפטים יריב לוין מסר: "קיבלתי בתדהמה ובצער רב את הידיעה על מותו בטרם עת של נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, כב' השופט בני שגיא. הנשיא שגיא היה משפטן מבריק, שופט יוצא דופן, אהוד ומוערך על ידי עורכי דין ומתדיינים כאחד. הנשיא שגיא קיבל על עצמו את המשימה המורכבת של ניהול בית המשפט המחוזי בבאר שבע, והפך אותו כבר בראשית כהונתו לבית משפט שנהנה מאמון ציבורי רחב".
מעבדת גידול סמים משמעותית התגלתה בווילה באשקלון, כאשר שוטרי תחנת אשקלון פשטו על הנכס לפני כשבועיים וחשפו פעילות גידול מסחרי נרחבת. על פי כתב האישום שהוגש לאחרונה, במקום נתפסו מאות שתילי קנביס בשלבי גידול מתקדמים, יחד עם ציוד מתוחכם לטיפול והשקיה.
הפעולה בוצעה במסגרת המאבק המתמשך של משטרת ישראל בנגע הסמים, בדגש על גידול וסחר. הווילה ברחוב לוויתן באשקלון, כך עולה מכתב האישום, נשכרה על ידי תושב העיר ושימשה כמתקן גידול ענק שהופעל לאורך חודשים רבים.
מתקן גידול בחמישה חדרים
הבית הדו-קומתי הוכשר במיוחד לצורך גידול הסמים. לפי המפורט בכתב האישום, אברהם בכור, תושב אשקלון בן 47, שכר את הנכס באוגוסט 2024 והחל בהקמת המתקן.
צפו בסרטון מתוך הווילה:
כתב האישום מפרט כי במהלך התקופה שבין שכירת הבית ועד למעצרו בסוף דצמבר 2025, הצטייד בכור בציוד מתוחכם הכולל מערכות תאורה, מיזוג, השקיה, דשן ואדניות. על פי הנטען, הציוד הותקן בחמשת החדרים בבית – חדר אחד בקומת הקרקע, חדר נוסף בקומת הביניים, ושלושה חדרים בקומה השנייה.
מאות שתילים במשקל עשרות קילוגרמים
בחיפוש שערכו השוטרים בבית, כך עולה מכתב האישום, נמצאו 440 שתילי קנביס בשלבי גידול מתקדמים, במשקל כולל של 113.48 קילוגרם. על פי המסמך, השתילים היו מפוזרים בין החדרים השונים: 162 שתילים בחדר אחד, 68 שתילים בחדר אחר, ועוד עשרות שתילים בשאר החדרים.
בקהילת "תורת החיים" שביד בנימין מתקיימת זה למעלה מעשור תנופה רוחנית יוצאת דופן, המעוררת השראה בקרב כלל הציבור התורני: תוכנית מיוחדת ומשגשגת לקליטת בעלי תשובה, אשר הוקמה בשנת תשס"ח (2008) ביוזמת הגאון הרב שמואל טל שליט"א. הרב טל רואה בחזרה בתשובה ייעוד מרכזי בדורנו, ובשל כך קרא לכל קהילתו, הכוללת אברכים ותיקים, להירתם באופן טוטאלי לקבלת בעלי התשובה לחיקה החם של הקהילה. חזון זה הפך את מוסדות הרב שמואל טל לאחד המרכזים המובילים לקליטה תורנית נפשית של ציבור זה.
התוכנית לבעלי תשובה החלה בצניעות גדולה, עם ארבעה תלמידים בלבד, שישבו באחת מפינות ספריית הישיבה. "ידענו שאם אנו רוצים להרים תרומה משמעותית לקליטתם של בעלי תשובה, עלינו להכיר בייחודיות ובעומק שמאפיינים אותם", אומר הרב רועי אביחי, ר"מ בתוכנית. הוא מדגיש כי ההחלטה העקרונית, בהכוונת הרב טל, הייתה לפתוח מסגרת מיוחדת שאינה מתפשרת על רמת הלימוד, אך בה בעת מקלה על ההשתלבות באורח חיים ישיבתי. צורת הלימוד, בהכוונת הרב טל, מותאמת באופן מדויק: היא כוללת לימוד גמרא למתחילים, שיעורים יסודיים בתנ"ך ובהלכה למעשה, לצד יסודות האמונה והחסידות. אט אט החל בית המדרש להוות גורם מושך לעוד בעלי תשובה, והתוכנית התרחבה מאוד לכמה עשרות בחורים ואברכים. כיום הלימודים מתקיימים בשתי קבוצות – מתחילים ומתקדמים – כשהמתקדמים משתלבים באופן מלא במסלולי העיון והבקיאות של הישיבה הגבוהה.
חזון של אחדות: קשר עמוק לכל הזרמים
התוכנית ב"תורת החיים" בולטת במיוחד בגישתה המאחדת, גישה שאומצה והונחלה על ידי הרב טל כערך עליון. הרב דוד מירון, בעל תשובה בעצמו וראש התוכנית, מספר על המורכבות בהגיעו לתשובה: "מצאתי סוף סוף מקום שמוכן להכיל את המורכבות… פשוט מבקשים את ה' יתברך". גישה זו משתקפת היטב בבית המדרש של התוכנית, שקירותיו מעוטרים ב"תמונות של צדיקים מכל הזרמים והחוגים". הרב טל מוביל את ההשקפה כי "לא באנו להצטרף לזרם ביהדות. באנו להצטרף ליהדות הנאמנה על כל זרמיה". העיקרון המנחה הוא שכל עוד הדרך נובעת מ"יראת שמים ללא פשרות, ומחזקת את הקשר לה' יתברך ולתורה הקדושה, זה בסדר גמור, לכתחילה לגמרי".
פיתוח כלי ההשפעה: קולנוע ופסיכולוגיה תורנית
החזון של הרב שמואל טל רואה בבעלי התשובה מנוף לבניית עולם תורה רחב, שאינו מתנתק מעולם המעשה או מהתרבות העכשווית. בהתאם לכך, פועלים בתוך הקמפוס שני בתי ספר מקצועיים על טהרת הקודש, שהוקמו בתוך מוסדות הרב טל: בית ספר לתקשורת יהודית, תסריטאות ומשחק, ובית ספר לפסיכולוגיה תורנית, העוסק בפיתוח כוחות הנפש והכשרת מטפלים. הרב טל מאמין כי על כל אדם לרכוש מקצוע שבו יבטא את כוחותיו ויתרום לעם ישראל, מתוך ההכרה שכלים אלו אינם טמאים, וניתן ואף חובה להשתמש בהם בקדושה. לדברי מושי אלון, תלמיד בתוכנית, "היום ישנם כל כך הרבה סרטים בעייתיים. האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לוותר על נתיב ההשפעה הזה? קולנוע הוא כלי, ובית הספר שקיים כאן מוכיח שאפשר להשתמש בו גם בקדושה".
השינוי שעם ישראל מחכה לו: דברי הרב שמואל טל
הרב שמואל טל מתאר בהתרגשות את התרשמותו מהתוכנית ומהציבור המיוחד: "אנו מלאי אמון בבעלי התשובה. זהו ציבור שהולך ומתעצם בכמות ובאיכות, ויש לו כוח גדול לחולל את השינוי שעם ישראל כולו מחכה לו". הרב טל מסיים במסר נוקב: "יכולים בעלי התשובה לחזק את ההכרה והתובנה שהקדושה הכי גדולה נמצאת אצל מי שמרומם את עולם המעשה… ועושה ככל יכולתו כדי להמליך את ה' על כל רגע בחייו, הן בבית המדרש והן מחוצה לו. אנחנו קטנים לידם. המציאות שלהם פה מחזקת אותנו ותורמת לנו המון תעצומות נפש, ומסייעת לנו להעמיד דור ירא שמים ומחובר לאמת".
מוקדם יותר הערב התרחש אירוע אלימות חמור באשקלון, שהותיר אדם פצוע. המקרה התרחש ברחוב חגי בעיר, כאשר דיווח על האירוע התקבל במוקד 101 של מגן דוד אדום במרחב לכיש.
בעקבות הדיווח, צוותי חובשים ופרמדיקים של מד"א מיהרו למקום על מנת להעניק טיפול רפואי לפצוע.
פינוי דחוף לבית החולים
מדובר בגבר בן 30 שנפצע מדקירות. צוותי ההצלה העניקו לו טיפול רפואי ראשוני בשטח.
לאחר מכן, הוא פונה לבית החולים ברזילי במצב בינוני, כשהוא סובל מפציעה חודרת. במהלך הפינוי המשיכו צוותי מד"א להעניק לו טיפול רפואי עד להגיעו לבית החולים.
טרגדיה כואבת: הלוויתו של הפעוט מרדכי רק בן 3 חודשים, בנו של הרב נהוראי אמסלם, תתקיים הערב בשעה 21:30 בבית העלמין באשקלון, העיר בה מתגורר סבו של התינוק, הרב אורי אמסלם.
הפעוט, אותר הבוקר ללא רוח חיים בבית מטפלת בנתיבות. צוותי מד"א שהוזעקו למקום החלו מיד בפעולות החייאה נמרצות.
הפעוט פונה במצב קשה לבית החולים ברזילי באשקלון, שם צוותי הרפואה המשיכו במאמצי ההחייאה. אך למרבה הצער, לאחר מאמצים רפואיים ממושכים, נאלצו הרופאים לקבוע את מותו של התינוק.
עשרות עובדים עם מוגבלויות המועסקים באשקלון על ידי חברת המשקם עלולים למצוא את עצמם בפני סכנת פיטורים ממשית. ההחלטה הפתאומית של משרד הרווחה לשנות את מודל התקצוב וההפעלה מעמידה בסימן שאלה גדול את עתידם של העובדים בעיר.
המפעל המוגן של המשקם באשקלון מעסיק כיום עשרות עובדים בעבודות אריזה ומיון, לצד עובדים המועסקים בתחום הגינון במסגרת שיתוף פעולה עם עיריית אשקלון. העובדים מועסקים ביחסי עובד-מעביד מלאים, מקבלים שכר ותנאים סוציאליים, ומהווים חלק ממערך תעסוקתי יציב ומתמשך בעיר.
שינוי דרמטי בתנאי ההתקשרות
משרד הרווחה התנה את חידוש חוזה ההתקשרות עם חברת המשקם בשינוי מהותי במודל התקצוב וההפעלה. השינוי צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026, ולשנות באופן מהותי את פעילות החברה.
עד היום נהנתה חברת המשקם מתנאים מועדפים: התקשרויות בפטור ממכרז, מימון מלא ממשרד הרווחה ללא צורך במימון תואם של הרשויות המקומיות, קליטת עובדים גם משרד הבריאות ושירות התעסוקה במימון משרד הרווחה, ואפשרות לקלוט עובדים ברמת נכות של 20 אחוזים ומעלה – ולא 40 אחוזים כמקובל.
מהכשרה למקום עבודה – ומה קורה אחר כך?
החל מתחילת 2026, המשקם תוכל לקלוט עובדים חדשים רק בתנאי שיקום מוגבל בזמן, במטרה להכשירם לעבודה בשוק החופשי, ורק ברמת נכות של 40 אחוזים ומעלה. בנוסף, החברה תידרש להתמודד במכרז על פרויקטים של העסקה ולהביא מימון תואם מהרשויות המקומיות.
אף אחד לא קם בבוקר ומצפה להיפגע בעבודה, זה פשוט קורה בלי התראה ובלי כוונה. אבל מה שרבים לא יודעים הוא שגם תאונה שנראית קטנה וחסרת חשיבות, יכולה לפתוח שורה של זכויות, ובמקרים לא מעטים ניתן לקבל על כך פיצוי כספי מכמה גורמים במקביל. למרות זאת רוב האנשים מגלים על האפשרות הזו מאוחר מדי או שבכלל לא מודעים לזכויות שלהם.
מדוע זה קורה? כי ברגע האמת כמעט אף אחד לא חושב על התאונה במונחים משפטיים. ברוב המקרים הם ממשיכים הלאה, חוזרים לעבודה ואומרים לעצמם שזה יעבור, ורק בדיעבד מגלים שפגיעה שנראתה בתחילה כזניחה, הפכה לבעיה שמתגלגלת חודשים קדימה, פיזית וכלכלית.
מעבר לזה, לרבים יש תפיסה מאוד מצומצמת של מה נחשב לתאונת עבודה ותאונת דרכים. לרוב הנטייה היא לחשוב על נפילה מפיגומים באתרי בנייה, אבל בפועל ההגדרה רחבה הרבה יותר. גם תאונה בדרך לעבודה או בחזרה הביתה, ואפילו החלקה ביציאה מהרכב, יכולות להיחשב כתאונת עבודה, ולעיתים גם כתאונת דרכים לכל דבר.
בנקודה הזו בדיוק נכנס הניסיון המשפטי, לדעת איך להגדיר את האירוע, איך להציג אותו נכון ואיך לא לפספס הכרה מצד ביטוח לאומי או חברות הביטוח. מדובר בידע מקצועי שיכול לעשות את ההבדל בין תיק שנסגר בלי כלום, לבין פיצוי שיכול לעשות סדר בתקופה לא פשוטה.
תאונת עבודה או תאונת דרכים? לפעמים התשובה היא גם וגם
כדי להבין עד כמה ההגדרה המשפטית של תאונת עבודה יכולה לשנות חיים, מספיק להסתכל על מקרים שקורים בשגרה ממש. על אחד מהם מספר עו"ד ירון ברקליפה, שמתמחה בליווי נפגעי תאונות עבודה:
"לקוחה שלי, שעוסקת בבניית ציפורניים, הגיעה לעסק שלה ביום גשום. היא יצאה מהרכב, החליקה ונפגעה. מבחינתה זו הייתה נפילה שולית, משהו שעובר עם הזמן. בפועל, לאחר שטיפלתי בתיק, אותו רגע קטן הוכר גם כתאונת עבודה וגם כתאונת דרכים. ההכרה הזו פתחה בפניה אפשרות לקבל דמי פגיעה מביטוח לאומי, נכות זמנית ובהמשך גם נכות קבועה, בנוסף לפיצוי מביטוח החובה. אם היא הייתה מתעלמת מהאירוע או לא פונה בזמן, הכל היה נסגר בלי שום פיצוי כספי".
מבחן הקשר הסיבתי: מדוע אסור לחכות עם הטיפול הרפואי?
עו"ד ירון ברקליפה מסביר גם כי הרגעים הראשונים אחרי תאונת עבודה הם קריטיים לא רק מבחינה רפואית, אלא בעיקר מבחינה משפטית. "בסוף כל תיק נשען על דבר אחד מרכזי והוא הקשר הסיבתי. כאיש מקצוע אני צריך להראות בצורה ברורה שהפגיעה נגרמה בגלל התאונה ולא מסיבה אחרת. לכן פנייה מיידית לטיפול רפואי, תיעוד של כל כאב גם אם הוא נראה שולי, ודיווח מסודר למעסיק, יוצרים רצף ברור בין האירוע לבין הנזק שנגרם". לדבריו לא פעם תיקים נופלים רק בגלל פערי זמן, כאשר חולפים ימים או שבועות בין התאונה לטיפול הרפואי, כי אז מתחיל להתעורר ספק. האם הכאב באמת נובע מהתאונה, או שאולי מדובר במשהו אחר. לכן ככל שהזמן עובר הקשר הסיבתי הולך ונשחק, וזה משהו שבשלב מאוחר יותר כבר כמעט בלתי אפשרי לתקן.
טעות נפוצה נוספת היא שיש מי שממעיטים מערך הפגיעה. לעיתים הם עושים זאת כדי לא להדאיג את עצמם או את הקרובים להם, ושמשכנעים את עצמם שזה קצת כואב ויעבור בקרוב. לכן הם מוותרים על ביצוע של בדיקות וממשיכים הלאה. בפועל פגיעות רבות, בעיקר בגב, בצוואר או בראש, מתגלות רק חודשים אחרי האירוע, כשהנזק כבר עמוק יותר.
עו"ד ירון ברקליפה מספר על מקרה של עובד הייטק שעבר תאונת דרכים בדרך חזרה מהעבודה. בתחילה הוא הרגיש סחרחורת קלה בלבד, לכן הוא לא ייחס לכך חשיבות מיוחדת. רק לאחר סדרת בדיקות התברר כי הוא סובל מדימום פנימי במוח, ממצא ששינה לחלוטין את התיק. לכן אסור להקטין בפגיעות, גם אם הן מרגישות זניחות באותו רגע.
מענק חד פעמי או קצבה לכל החיים?
אבל, גם כאשר חומרת הפגיעה מתבררת והקשר לתאונה מוכר, רבים מופתעים לגלות שהסיפור לא נגמר במקום שבו הם חשבו. לא מעט נפגעים בטוחים שכל מה שמגיע להם עובר דרך המוסד לביטוח לאומי בלבד, אולם מדובר בטעות נפוצה שגם היא עלולה לעלות הרבה כסף.
במקרים רבים תאונת עבודה לא מסתכמת בתביעה אחת מול ביטוח לאומי, כי כאשר קיימת פגיעה בכושר העבודה, עשויות להיכנס לתמונה גם תביעות אובדן כושר עבודה, תביעות לפי ביטוח חובה במקרה של תאונת דרכים, ולעיתים גם קצבאות ארוכות טווח שמשפיעות על ההכנסה ואיכות החיים לשנים קדימה.
בשלב הזה ישנו היבט נוסף, כי לא מדובר רק בשאלה האם מגיע פיצוי, אלא גם באופי שלו. כך שההבדל לא בא לידי ביטוי רק במספרים אלא במבנה הפיצוי עצמו, בין מענק חד פעמי לבין קצבה חודשית קבועה. מדובר בהחלטות שמתקבלות כבר בתחילת הדרך ועשויות להשפיע לשנים קדימה, ולעיתים מדובר בפער משמעותי בין פתרון זמני לבין מקור הכנסה לכל החיים.
לעבור את הוועדה הרפואית בשלום
השלב הבא בתהליך כולל את הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי. עו״ד ירון ברקליפה, ששמו הולך לפניו לא רק כאיש מקצוע מהמעלה הראשונה אלא גם כעורך דין אנושי, כזה שמלווה, מייעץ ולעיתים אף משמש כמעין פסיכולוג עבור לקוחותיו, ממליץ שלא לעמוד לבד מול הרופאים בוועדה, אלא להיעזר בשירותיו של עורך דין מיומן.
"מדובר בוועדה קצרה מאוד, לפעמים חמש דקות, לפעמים רבע שעה, ובזמן הזה הנפגע צריך להציג את מסמכים רפואיים, להסביר את הפגיעה וגם להמחיש איך היא משפיעה על התפקוד שלו ביום יום. אדם רגיל שלא מנוסה במעמדים הללו לא יודע לעשות את זה, ובטח שלא יודע לחבר את המצב שלו לסעיפי הליקוי של ביטוח לאומי. התוצאה של הצגה לא נכונה יכולה להיות פגיעה באחוזי הנכות, בגובה הקצבה ואפילו בעצם ההכרה שלכם לזכאות לפיצוי, עד כדי כך", עו"ד ירון ברקליפה סיכם את הדברים.
מאחר ובסופו של דבר תאונת עבודה היא לא רק אירוע רפואי או משפטי, אלא זהו רגע שיכול לטלטל את החיים מקצה לקצה, הדבר האחרון שאדם צריך הוא להתמודד לבד מול גלגלי הבירוקרטיה ולחשוש לעתידו הכלכלי. לכן עדיף לתת את המושכות לעורך דין המתמחה בדבר, כדי לוודא שהמערכת תעשה את מה שהיא אמורה לעשות, להגן על מי שנפגע ולפצות אותו על כך.
ברק בראל גולדנברג, יליד אשקלון ומייסד חברת Singularity (סינגולריטי), חוזר לעיר מולדתו, אבל הפעם בתפקיד חדש. שני תקציבי דיגיטל מרכזיים הגיעו לניהולו: האקדמית אשקלון ומרינה מול, שני מוסדות מרכזיים בעיר שיזדקקו לניהול נוכחות דיגיטלית מקצועית.
על הנייר, זה נשמע פשוט – שני לקוחות, שתי קמפיינים. אבל המציאות מורכבת הרבה יותר.
המרינה באשקלון. צילום: אלדד עובדיה
כשמתחילים לספור, התמונה משתנה לגמרי. מאחורי שני השמות הללו מסתתרת עבודה דיגיטלית מסועפת: במרינה מול לבדו פועלים כ-32 עסקים שונים ומגוונים, כל אחד עם קהל יעד משלו. במכללה? 22 יחידות שונות: 6 בתי ספר ופקולטות ועוד 16 מסלולי תואר ראשון.
לילה ראשון של שנה חדשה הוא תמיד רגע מיוחד, אבל עבור משפחת אסולין מאשקלון, הלילה הזה היה מיוחד כפליים. בשעה 01:22 בלילה, בזמן שרבים עוד חגגו את כניסת 2026, התרחש אירוע מרגש במיוחד בחדרי הלידה של המרכז הרפואי ברזילי.
אסתר ואבי אסולין, תושבי אשקלון, קיבלו את המתנה המושלמת לשנה החדשה – בת במשקל 3,094 קילוגרם, שנולדה בשבוע ה-38 להיריון. התינוקת זכתה בתואר היוקרתי: הילידה הראשונה של שנת 2026 במרכז הרפואי.
הפעם השנייה באותו תאריך
אבל יש כאן עוד נתון מרתק שהופך את הלידה הזו למיוחדת אפילו יותר.
מבקר עיריית אשקלון, רו"ח אריאל גמליאל, פרסם לאחרונה את דו"ח הביקורת השנתי. לאחר הפרק שעסק במקלטים באשקלון, אנו מביאים בפניכם את הפרק על מערך פינוי הפחים המוטמנים בעיר.
הדו"ח, המבוסס על בדיקות שנערכו לאורך 2024, מעלה שאלות על אופן הניהול והבקרה של שירות שעולה לעירייה כ-12 מיליון שקלים בשנה. אך האגף לתברואה מדגיש שהוא פועל בהתאם להנחיות ומתאים את עבודתו למציאות בשטח.
מבקר העירייה, רו"ח אריאל גמליאל
באשקלון פרוסים מאות מוטמנים משותפים ברחבי העיר – פחי אשפה תת-קרקעיים שמותקנים ברחובות. בניגוד למכולות האשפה הרגילות, המוטמנים הם פחים גדולים שרוב נפחם טמון מתחת לפני השטח, מה שמשפר את המראה העירוני ומונע ריחות.
מבצע משטרתי מסיבי נכנס היום ליומו השני בכפר הבדואי תראבין שבנגב, כאשר מאות שוטרים ממשיכים לפעול בשטח. המבצע הוא תגובה ישירה לאירועים חמורים שהתרחשו בסוף השבוע האחרון.
כזכור, בשבת האחרונה התרחשו אירועים חמורים בהם הוצתו רכבים ביישובים משמר הנגב וגבעות בר. המשטרה פתחה בחקירה נרחבת ועלה החשד כי מדובר בפעילות נקמה בעקבות פעילות משטרתית בכפר תראבין הסמוך.
בעקבות האירועים, נעצרו שישה חשודים במעשה, ואתמול החל המבצע המשטרתי הגדול בכפר.
בן גביר בשטח: "זו מלחמה על הבית שלנו"
הבוקר, הגיע השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לכפר ושוחח עם השוטרים. "אני רוצה להגיד לכם תודה בשם עם ישראל. אנחנו נאבקים בשביל הילדים שלנו, קודם כל הילדים כאן בתראבין".
צפו בדברי השר:
השר המשיך והדגיש את החשיבות האסטרטגית של הפעילות: "שיהיה לכולנו ברור, אם אתם לא תהיו בתראבין, לא תהיה גבעות בר ואל כרמית ולא מיתר ולא נבטים".
אזהרה לערי הדרום
בן גביר לא הסתפק בכך והזהיר בפני תרחיש קשה יותר: "ואז גם חס ושלום זה יגיע לאשדוד ואשקלון ושדרות ונתיבות וכל הנגב".
ביום רביעי שעבר התרחש רצח מזעזע בעיר אשקלון, כאשר מקסים בוגננקו, בן 35, נדקר באמצע רחוב ההסתדרות לאור יום.
כאשר כוחות ההצלה הגיעו לזירה, הוא היה מוטל על המדרכה כשהוא ללא הכרה וללא דופק ונשימה. בוצעו פעולות החייאה והוא פונה לבית החולים כשהוא במצב אנוש, אך תוך זמן קצר נקבע מותו.
בעקבות זאת, פתחה משטרה אשקלון בחקירת המקרה, לאיתור מבצעי המעשה ולבירור נסיבות האירוע. אלא שנכון לעכשיו, עדיין לא נעצר חשוד במעשה.
תאונת דרכים חמורה אירעה הערב בכביש 34 סמוך לצומת יד מרדכי, כאשר שלושה כלי רכב התנגשו ברצף במרכז הכביש בסמוך לאי תנועה. סמוך לשעה 19:00, הגיע דיווח ראשוני על התאונה למוקד 101 של מד"א.
בזירת התאונה נותרו חמישה פצועים, כאשר אישה הרה כבת 30 נלכדה בתוך הרכב המעוך. כוחות הכיבוי נאלצו לפעול במקביל לצוותים הרפואיים כדי לחלץ אותה מהרכב. האישה סבלה מפגיעה רב מערכתית ומצבה הוגדר כבינוני, כשהיא מגיעה לבית החולים ברזילי בהכרה מעורפלת.
א.ש. קבלן בנייה בעל חברה לעבודות הנדסה, מעולם לא שיער שחוב עסקי רגיל יהפוך לסיוט. הכול התחיל כאשר נגרם נזק למכונות הקידוח, הריתוך והסולר שלו באתר בנייה בכרמי גת בתחילת נובמבר. מספר ימים לאחר מכן, בשלישי בנובמבר בשעה 18:37, צלצל הטלפון.
"המכונה זה רק ההתחלה יא בן זונה, גם לבית שלך יגיעו", כך לטענת כתב האישום איים עליו אפיק מגידיש (20) ממושב עוזה. האיום המפורש המשיך: "לבית שלך, לכל מקום יגיעו ויזיינו את אמא שלך ואף משטרה ואף בן זונה וגם השומרים בשמירה לא ישמרו עליך. קח בחשבון שהחוב שלך ממזמן לא מיליון שקל. החוב שלך כבר עבר את השתיים. קח בחשבון".
מסכסוך עסקי לסחיטה מאורגנת
לפי כתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, מקור העניין היה בחוב כספי שהיה לקבלן כלפי תומר יפרח (47) מנועם, שביצע עבודות קבלן עבור החברה של א.ש. גובה החוב המדויק לא ידוע במדויק לפרקליטות, אך מדובר על סכום שנע בין עשרות אלפי שקלים למאות אלפי שקלים.
האזינו לאחת משיחות הסחיטה:
אולם במקום לפנות לערכאות המשפטיות, נאשמים חמישה אנשים בסחיטה באיומים של הקבלן וכן בסחיטה בכוח. מלבד יפרח ומגידיש הצעיר, מדובר גם באביו של אפיק – שי משה מגידיש (42) מאשקלון, ניר ניסים קירי (20) מאשקלון ועמוס טייאר (49) מבית שקמה.
הפגישה הראשונה: 8,000 שקלים בתחנת דלק
מתוך חשש, הסכים הקבלן להיפגש עם הנאשמים ב-11 בנובמבר. הוא הגיע לתחנת הדלק "דלק בארות" בבאר טוביה, שבניהולו של טייאר, כשברשותו 8,000 שקלים במזומן. לפגישה הגיעו אפיק מגידיש, שי מגידיש, טייאר ואדם נוסף שזהותו טרם ידועה.
לפני זמן קצר התרחשה תאונת דרכים בשדרות בן גוריון באשקלון, בכניסה לתחנה המרכזית, כאשר הולכת רגל כבת 40 נפצעה מפגיעת אוטובוס.
צוותי הרפואה של איחוד הצלה שהוזעקו לזירה העניקו טיפול רפואי להולכת רגל לפצועה והיא פונתה להמשך טיפול בבית החולים ברזילי, כשהיא פצועה באורח בינוני.
חנן קדוש, ליאור ועקנין ומרדכי כהן חובשים בצוות האמבולנס של איחוד הצלה מסרו: "מדובר בהולכת רגל בת 40 שנפגעה מאוטובוס, הענקנו לה טיפול רפואי ראשוני בזירת התאונה, לאחר מכן היא פונתה להמשך טיפול בבית החולים כשמצבה מוגדר בינוני".
רק הבוקר, התרחשה תאונת דרכים קשה סמוך מאוד לזירה הנוכחית ביציאה מהתחנה המרכזית. גם במקרה הזה אוטובוס פגע בהולך רגל, קשיש כבן 80. הוא נפצע באורח קשה ופונה לבית החולים. המשטרה עיכבה את נהג האוטובוס לחקירה.
זירת התאונה הבוקר בשד' בן גוריון. צילום: איחוד הצלה
