האחות של כולנו, גלית אמוזייג. צילום: מורן ניסים
האחות של כולנו, גלית אמוזייג. צילום: מורן ניסים

האחות של כולנו

האחות האחראית, גלית אמיזיג, מכירה אולי הכי טוב את המבנה הישן של מחלקת ילדים, ומספרת על המעבר לאגף החדש והצבעוני עם ציורים מהאגדות ובית קולנוע. היא כותבת עלון העצמה לצוות האחיות, וגם אחרי 26 שנים - מתרגשת לראות ילדים שמחלימים לגמרי וחוזרים בריאים לעזה

פורסם בתאריך: 28.2.19 13:11

מאת: נדב כהן, תוכן שיווקי

"בתור ילדה היה לי חלום לעסוק ברפואה. תמיד ידעתי שאלבש את החלוק הלבן, גם אם זה יהיה בניקיון," מספרת ברגשנות, גלית אמוזיג, "מצאתי מודעת קול-קורא ללימודי סיעוד והלכתי לראות. פשוט התאהבתי ובלי לשים-לב נשארתי המון שנים". עוד כשהיתה סטודנטית בת 18, התרוצצה בין מסדרונות המרכז הרפואי ברזילי. ובתור אחות בוגרת בית-הספר לסיעוד, היא זוכרת היטב את מבנה המחלקה הראשון עם פתיחת בית-החולים בשנת 1961.

במשך שנים, מחלקת הילדים הקודמת היתה במבנה מיושן. "אני זוכרת מחלקה צפופה, בלי פרטיות וחדרי בידוד נחוצים, ואפילו חדר לצוות לא היה לנו", גלית, שפועלת כאחות אחראית במחלקת ילדים, במשך תשע השנים האחרונות, מתארת ממשרדה החדש את המהפך שעומד להתגלות בקרוב בעינכם, "אחד החלומות המגובשים שלי כשהפכתי לאחות, היה לפתוח מחלקה מנקודת האפס. וסוף-סוף, זכינו לטיפול מהשורש עם פתיחת מחלקת ילדים חדשנית ומפוארת. אנחנו ממוקמים באגף חדש, שכולל בתוכו את מחלקות הטיפול הנמרץ ואת אשפוז יום ילדים."

מעבר חלק למחלקת ילדים ברמת מלונאות

המעבר של המחלקה יצא לדרך בתאריך 10.2 ועבר חלק בזכות המסדרונות הרחבים שאפשרו שינוע מהיר ויעיל. "מבחנתי המעבר, אומר לקחת חלק משמעותי, מרמת המיקום והנחיצות של כל חדר, לדעת להפעיל נכון את הצוות, לארגן את הציוד והמחסנים, דרך העיצוב ועד לרמת בחירת המיטה והכיסא להורה. בפועל כל הציוד מוקם לפי איך שחשבתי ורציתי. אני מגשימה את החלום להעניק רפואה ברמה גבוה."

גלית מציינת את שיתוף הפעולה המבורך מול הנהלת בית-חולים ברזילי. "תמיד קיבלנו את ההרגשה שהדעה שלנו חשובה. פרופסור חזי לוי, דחף המון בשביל שהמחלקה הזאת תקום. אני מאמינה שאת כל החשקים הכמוסים שלו כילד, הוא הביא לידי ביטוי במחלקה. ציורים מדהימים מלאי צבע מעולם האגדות מקשטים את כל הקירות, שבדרך כלל אנחנו רגילים לראות אותם – לבנים. יש לנו במחלקה בית- קולנוע פרטי בו מוקרנים סרטי אנימציה בכל בוקר ואחרי הצהריים".

למעשה, שטחה הבנוי של המחלקה גדל בהקיף עצום של 75%, ועדיין נמצא באותו תקן של 34 מיטות. "המטרה העיקרית היתה להעלות את איכות התנאים ואת רמת המלונאות. היתרון הוא ביעילות של מרחב ונגישות. במחלקה החדשה, יש לנו חדר מיוחד עם 'לחץ שלילי' שמיועד לטיפולי חצבת למשל, ודורש בידוד כמובן. ובחודש יוני הקרוב, אנחנו שואפים להפוך למחלקה בפני עצמה עם צוות סיעוד משלנו".

מעבר מאתגר מאחות בצוות לאחות אחראית

אמוזיג, 49, מתגוררת בגן יבנה, נשואה ואמא לשלושה ילדים, היא סבתא טרייה מהחודש האחרון. בוגרת קורס על-בסיסי בילדים, ותואר שני בסיעוד וניהול מערכות בריאות. בין היתר, מרצה בבית-הספר לסיעוד של ברזילי ומובילה צוות גדול של 48 אחיות אקדמיות לתואר ראשון ושני. "לפי תוכנית הלימודים ושיטת העבודה העתידית במחלקה, הצוותים יתפצלו בין התמחות בטיפול נמרץ לבין מחלקת ילדים". מציינת האחות האחראית.

"כשקיבלתי את התפקיד, ידענו שזה יבואו על חשבון הבית. לשמחתי, יש לי בעל מפרגן ומשפחה תומכת, וחלוקת התפקידים בבית היא שווה. זו עבודה שממלאת אותי. זה לא פשוט בכלל לעבור ממשבצת האחות והחברה לצוות, ופתאום להיות האחראית שצריכה לנהל את אלה שלמדו לציידי. יש לנו דור רענן ואיכותי של אחיות צעירות מלאות ברצון לנתינה. הצוות שלנו עובר הכשרה ספציפית כדי לתת מענה לכל מקרה רפואי על הצד הטוב ביותר." אמזיג, מפרגנת לסגנית וחברתה, אורנה בן-דוד,  "היא צועדת איתי דרך ארוכה. לא היית עוברת את הימים פה בלעדיה וללא הצוות המסור של המחלקה".

"עם התפקיד, נמחקו רוב התחביבים. אבל בתור מי שאוהבת לקרוא הרבה ספרי העצמה, היה חשוב לי לא לוותר על הקריאה." מספרת אמזייג על תחביב שלא נשכח והמשיך להחיות את עצמו גם בחדר האחיות. "יש לנו פינה קבועה של כתיבת עלון מחלקתי ששייך רק לצוות האחיות".

"בדיוק לפני שנה, התחלנו לכתוב ולהפיץ, פעם בחודש את "מידעון אדרנלין" בו אנחנו מעלות לדיון נושאיים חשובים מבחינה רפואית וסיעודית, עדכונים שקשורים לצוות האחיות ושומרות על מסורת של ברכות וימי הולדת." הטריגר היה, מאמר שכתבה גלית בכנס לאיכות ברפואה בעקבות צוות שהתחלף ונבנה מחדש אצלה במחלקה. "חשוב לי ליצור גיבוש אצל הבנות, ולכן תמיד אני מסיימת את העלון עם מוסר השכל מעצים, ואין מצב שהאחיות יפספסו אותו כי הוא מגיע ישר ליד של כל אחות יחד עם דוח השעות המסודר שלהן", אמיזיג מספרת ומתלוצצת.

"בנוסף, חשובה לי עבודת קהילה ושיתוף של ההורים בכל דבר שתמיד מהווה זרז להחלמה מהירה יותר של הילד. אנחנו מארגנים מפגשי הדרכה לילדים בנושא של תאונות בבית, בשיתוף פעולה עם ארגון 'בתלם'. אנחנו מבצעים תחקירים על מקרי תאונות, מעבירים לארגון שאוסף נתונים סטטיסטיים, ומציג אותם בפני הציבור. לפי דעתי, אנחנו צריכים לפתח שירותים נוספים כמו התייחסות מעמיקה לסכרת נעורים."

תיירות מרפא הישר מעזה

"מגיעים אלינו המון ילדים מעזה במקרים לא פשוטים. הרבה פעמים, במצב שהם מזוהמים ומונשמים והמחשבה הראשונה היא שהם לא יצאו מזה. אני זוכרת ילדה מיוחדת שהגיעה אלינו למחלקה עם בעיה חמורה של הריאות שלה. היא היתה מונשמת במשך חצי שנה, לסירוגין, הגיע בלי אמא והסבתא שלה טפלה בה. בתור אחיות, אנחנו היינו גם כמו האימהות שלה. כשהיא התעוררה ויצאה ממצב של חוסר הכרה, קנינו לה המון מתנות. זה היה מדהים לראות אותה עוברת ממצב של חוסר תפקוד מוחלט, ופתאום לעמוד על הרגליים בכוחות עצמה מחייכת ומצליחה לתקשר עם הסביבה שלה".

לשמחתי, היא גם הצליחה לקבל את המשך הטיפול שנזקקה לו בעזה. בתוך כל הכאוס שיש במדינה שלנו, אנחנו נותנים את הטיפול הטבעי באופן מסור וללא כל כעס. זה יפה לדעת שהרפואה מתקיימת ללא הבדל של דת, וגזע".

"זה ממלא אותי בגאווה לראות ילד שקיבלתי למחלקה חולה, ואחי כמה ימים הוא רץ במסדרון. בראייה לאחור, לא היית בוחרת תחום עשייה אחר", אמיזיג, מדגישה ומזמינה את הציבור לבוא ולהתרשם ממחלקת הילדים. "אנחנו פה בשבילכם, ואני שמחה להיות פה. גם היום, אחרי 26 שנות עבודה במחלקה, הייתי מחליטה לעשות בדיוק את אותו הדבר – להיות אחות במחלקת ילדים".

גלית אמוזייג. צילום: מורן ניסים


כתבה שיווקית


 

אולי יעניין אותך גם

באותו נושא

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר